מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פגם בטופס זימון ופגיעה עקיפה

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי יש לזמן עד כאמור, לצורך הגשת המסמכים וכן לצורך מתן הפרטים הבאים: פירוט סיבות הביטול ו/או מתן פרטים לגבי עובדים שביטלו חברותם כדי שניתן יהיה להביאם לעדות.
נטען כי עדותו של מר תובל אינה רלוואנטית שכן מר תובל אינו עוסק בצרוף עובדים להסתדרות אלא בסיוע במאמצים לביטול הצטרפות זו. נטען כי בהתאם לפסיקה, אין לבחון את המניעים של עובד להצטרף לאירגון או להסתייג ממנו ואין מדובר בטופסי ביטול תקפים מאחר והטפסים לא נימסרו להסתדרות כנדרש ואין מקום לעקוף את הדין בעיניין זה. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, נותרה פתוחה השאלה מדוע ארגון תחרות אינו מגיש בקשה להצטרפות להליך, ככל שאכן יש בידיו מידע רלבאנטי, כפי שנטען (ראו החלטה מיום 10/12/20).
הראיות עליהם הצביעה החברה - ראיות לכאורה בדבר צירוף טלפוני בלתי תקין ובדבר הענקת טובות הנאה, ראיות לכאורה בדבר חפזון ובהילות בהליך הגיוס וראיות לכאורה בעיניין פגיעה בפרטיות עובדי החברה.
במקרה שלמעסיק בהקשר זה ישנן למשל טענות בדבר כשרות הטפסים, הרי שעליו נטל הראיה להראות כי אכן נפלו בטפסים פגמים מהותיים, שיש בהם כדי לפגום בוולונטריות ובאותנטיות ההצטרפות של לפחות שליש מעובדיו לאותו ארגון עובדים.
...
יחד עם זאת שוכנענו כי מדובר בעד רלבנטי ובמסמכים הרלוונטיים ללב המחלוקת ולפיכך נעתר לבקשה לזימון העד.
משלא מצאנו כי המידע המבוקש רלוונטי לסוגיות שבמחלוקת איננו נעתרים לבקשה.
סוף דבר הבקשה לזימון עד ולהצגת מסמכים מתקבלת, בכפוף להערות לעיל.
הבקשה לגילוי מסמכים ולמתן פרטים מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסעיפי ההחלטה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

טענות המבקשת : לטענת המבקשת, המשיב חתם על טופס הזמנת עבודה, שבו מופיעה בסעיף 2 התניה הבאה: "סמכות שיפוט בלעדית בכל תובענה בנוגע להזמנה, תהיה באשקלון ו/או בבית המשפט המחוזי בב"ש." נטען כי בין הצדדים כבר היתנהל הליך משפטי, במסגרתו קבע בית המשפט השלום באשקלון כי הדיון יתנהל בפניו, זאת בהיעדר תגובה מטעם המשיב בעיניין זה. עוד הוסיפה המבקשת, כי הסיכסוך שבין הצדדים הוכרע בבית המשפט השלום באשקלון, כשלהסכמות אליהן הגיעו הצדדים ניתן תוקף של פסק דין.
תוקפם של דברים אלה רק גובר כיום, בחלוף למעלה מעשרים שנים של היתקדמות טכנולוגית מואצת, והם יפים גם לנסיעה מבאר שבע לתל-אביב ולמרחק שאנו עוסקים בו. ולבסוף מסכם השופט ריבלין "משנפלו המבחנים הללו שב ועולה המבחן שדחה בית-משפט קמא, הוא מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות... מבחן זה אינו מסתפק בפגיעה בנוחות, שהיא כפי שכבר בואר, בבחינת שיקול משני, על-מנת לפסול תניה; הוא מחייב פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית. החלת מבחן זה בעניינינו מביאה למסקנה בלתי נמנעת כי התניה שבהסכם שבין המבקש לבין המשיבים אינה בלתי סבירה, שהרי לא נאמר, בשום פנים, כי הנסיעה מבאר שבע לתל-אביב תרתיע בעל-דין ממימוש זכויותיו" (פסקה 9 לפסק דינו של השופט ריבלין).
פסק הדין ניתן לביטול מחמת פגם שנפל בכריתתו, כמו גם בשל הפרה יסודית שלו, אולם "ביטולו של פסק-דין אינו יכול להעשות בדרך עקיפה, אלא יש צורך להגיש תביעה נפרדת לבית-המשפט" (ב"ש 215/83 אהרון ספטי נ' פטרישיה ספטי, פד"י ל"ז(2) 181).
...
ביום 25.3.19 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהם לסילוק סופי ומלא של טענות הצדדים זה כלפי זה, לרבות על פי עסקת היסוד, ישלם המשיב למבקשת את סכום החוב בהוצאה לפועל, בניכוי סכום של 4680 ₪.
תוקפם של דברים אלה רק גובר כיום, בחלוף למעלה מעשרים שנים של התקדמות טכנולוגית מואצת, והם יפים גם לנסיעה מבאר שבע לתל-אביב ולמרחק שאנו עוסקים בו. ולבסוף מסכם השופט ריבלין "משנפלו המבחנים הללו שב ועולה המבחן שדחה בית-משפט קמא, הוא מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות... מבחן זה אינו מסתפק בפגיעה בנוחות, שהיא כפי שכבר בואר, בבחינת שיקול משני, על-מנת לפסול תניה; הוא מחייב פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית. החלת מבחן זה בענייננו מביאה למסקנה בלתי נמנעת כי התניה שבהסכם שבין המבקש לבין המשיבים אינה בלתי סבירה, שהרי לא נאמר, בשום פנים, כי הנסיעה מבאר שבע לתל-אביב תרתיע בעל-דין ממימוש זכויותיו" (פסקה 9 לפסק דינו של השופט ריבלין).
לפיכך, אני מורה על העברת התובענה לבית משפט השלום באשקלון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

מר וייניש לא זומן להעיד והצדדים הגישו שני מסמכים הקשורים אליו - תמליל שיחתה של התובעת איתו שהגישה לבית המשפט העליון במסגרת העירעור על העתירה המנהלית259/05; ותצהיר שהגיש במסגרת הליך של התובעת להגשת ראיה חדשה בעירעור לבית המשפט העליון (נספח י' לתצהיר עו''ד גורדון).
בקשר עם סעיף 26 הנ"ל קבע בית המשפט העליון (מפי כב' הנשיא שמגר): "הינה כי כן, הכל הוא עניין של מידה ושל מהות. במה דברים אמורים: סטיה – כדי שלא תיפגום בתוקפו של הטופס – צריך שתהיה קלה בלבד, אולם לא די בכך, שהרי גם סטיה קלה עלולה לפגוע בעיקר או להטעות; התנאים שנקבעו בסעיף 26 הנ"ל הם, על כן, מצטברים. משמע, סטיה קלה, שאין בה פגיעה בעיקר ושגם אין בה כדי להטעות, אינה פוגמת בתוקפו של הטופס" (ע"פ 2286/91 מדינת ישראל נ' אילוז, פ"ד מה(4), 289, 302 (1991); וראו גם: ת"פ (תל-אביב – יפו) 40205/05 מדינת ישראל נ' ויינשטיין, (פורסם בנבו).
אולם, בתקיפה עקיפה של צו פסילה לא יהיה בית המשפט נוטה לבטל את הצוו למפרע, אלא אם הנסיבות המיוחדות של המקרה, לרבות חומרת הפגם שנפל בצו, מצדיקות את התקיפה העקיפה ואת הנפקות של בטלות למפרע.
...
סוף דבר תביעה זו הוגשה לבית המשפט בחודש 3/2009 ועתה, למעלה מעשור לאחר שהוגשה, היא מגיעה לקו הסיום.
בנסיבות העניין דין התביעה להידחות.
על כן אני מחייב את התובעת בשכ''ט עו''ד בסך כולל של 75,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ייתכן (ואינני קובע מסמרות בעיניין זה) כי באותם פרויקטים היתקיים "נשף מסיכות" במסגרתו התבצעה עקיפה של הסווג הקבלני שנידרש באותם המכרזים באמצעות המחאת ביצוע החוזה לצד הבלתי כשיר, לאחר הכרזת הזוכה [בג"ץ 358/87 ג.א.י. - בנין פיתוח והשקעות בע"מ נ' עריית ירושלים, פ"ד מב(3) 406, 411 1987); ע"א 4522/07 וורצלמן נ' ארז בי-עזר כונס נכסים לחב' רמגיל, פסקה 16 לפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) ח' מלצר (פורסם בנבו, 23.08.2012)].
עיון בנוסח נספח ב'2 למסמכי המיכרז מלמד כי בחלקו התחתון של הטופס, בצמוד למקום שיועד לחתימה וחותמת הממליץ נכתב באותיות מעט מוקטנות, אך מודגשות: "חשוב: למען הסר ספק יובהר, כי טופס המלצה זה צריך להיות חתום על ידי המזמין בלבד". צירוף המילה "בלבד" בסוף המשפט מעיד כי פרט לחתימתו של המזמין, לא תיתקבל חתימתו של כל גורם אחר.
מכאן שהגשת המלצות שאינן מצד המזמין, אלא מצד המפקח על הפרויקט מהוה פגם בהצעה שמשפיע של השויון בתחרות ומחייב את פסילת ההצעה.
פגיעה שכזו יורדת לשורשו של עניין, פוגעת בעיקרון השויון ומחייבת את פסילת ההצעה [בג"ץ 161/80 מלון סן טרופז בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לד(4) 709, 711 (1980); דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כרך ג - משפט מנהלי כלכלי 171 (2013)].
...
לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את שומרוני בשכר טרחת באי כוחה של החברה הכלכלית בסך 25,000 ₪.
ה"פ 9882-09-17: תובענת גלנור מתקבלת בחלקה - אני קובע כי הצעתה של תוראב במכרז דינה להיפסל.
עניין קביעת ההצעה הזוכה חלף הצעתה של תוראב, בהתחשב באי כשרותן של הצעת ערן והצעת שומרוני, תיבחן מחדש (De Novo) על ידי ועדת המכרזים של החברה הכלכלית, לאחר שתושלם גם בחינת כשרותה של הצעת מדז'ר. לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את החברה הכלכלית בשכר טרחת בא כוחה של גלנור בסך 25,000 ₪ ומחייב בסכום זהה את תוראב אף הוא לזכותה של גלנור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

על פי דו"ח החקירה מסר זה לחוקר כי : " נהג המשאית גרר טען כי הסיע לאחור את המשאית מהגרר ולא הבחין ברכבו". עוד נטען כי זה מסר ש – " אנשים שנכחו במקום טענו כי הבחינו בגרריסט מסיע את המשאית מהגרר צעקו לעברו אולם הנהג לא שמע עד אשר פגע עם חלקה האחורי של המשאית בחזית רכבו". בהתאם לגירסה זו, נהג גרר שי הוא זה שהסיע את המשאית בנסיעה לאחור בעצמו ובכך נעשה שימוש מנועי בה. אם כך לאיזו גרסה להאמין?.
על כן, ניכר כי בעצם קבלת המשאית לחזקת נהג גרר שי לצורכי השינוע והעמסה למוסך המטפל ,כאמור, הועברה ביחד עימה גם השליטה הראשונית לבצוע שימוש ייעודי במשאית, שליטה שלא חרגה מהרשות לשמה היא ניתנה והיא גרירת המשאית למוסך המטפל, בדיוק כפי שעולה מטופס ההודעה על התאונה של מנורה: " ניפתחה הזמנה מהמוקד שירות של כלמוביל עקב תקלה בעיה בנורת הקלאץ (לא במסגרת תאונה) מוקד השרות זימן את חברת (ש)זברה שירותי גרירה, זברה שלחו את שי גרר ליגרור את הרכב למוסך." בהתאם לכך, ועם מסירת החזקה במשאית לידי נהג גרר שי לצורכי השינוע שלה כאמור למוסך, מתקיימת בעניינינו חזקת הרשות הראשונית אשר קובעת כי - "די במתן רשות ראשונית לשימוש ברכב כדי שכל נהיגה בו – גם זו החורגת מהרשות – תיחשב לנהיגה "ברשותו" של בעל הפוליסה".
לעניין זה ראוי להדגיש כי מנורה גם לא טענה מעולם להפרת תנאי פוליסת הביטוח מחמת פגמים שנפלו בתנאי הפוליסה ביחס לותק רישיון נהיגה ו/או גיל נהג גרר שי שעשה בה שימוש להורדתה מהגרר או מחמת טענות אחרות לשלילת הכסוי הבטוחי מתוקף תנאי הפוליסה או חריגיה.
כיוון שמנורה לא ביססה את חזית המריבה על פי הודעתה לצד רביעי על חוק חוזה חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 כי אם טענה בנוגע אליו במאוחר לכך, כפי שצוין, אין מקום להדרש אליו אף שעל פניו נראה כי גם חוק זה עוסק בעקרו במערכת היחסים הישירה שבין הקבלן בשכר לבין המזמין ואין הוא דן ישירות במערכת היחסים הנזקית העקיפה הקשורה בזכותו של המזמין להסתמך על רשלנות שעשה הקבלן בנכס של המזמין בתור עילה לשיפויו ממנו.
...
סוף דבר פועל יוצא מהדברים הוא שיש לקבל את ההודעה לצד ג' שגרר שי הגישה נגד מנורה ובאחת לדחות את ההודעה לצד ד' שמנורה הגישה נגד גרר שי. באשר להוצאות המשפט, אותן אפסוק להלן, אלו הן נגזרת יריעת התובענה, היקפה ומכסת שלושת הדיונים שנדונו בה וכן נגזרת העובדה שהתובעת בשלב מוקדם להליך, פרשה בהסכמת הצדדים ולא ניהלה דיון הוכחות על כל הכרוך בו. יש בהחלט לפסוק הוצאות לטובת גרר שי בגין קבלת ההודעה לצד שלישי כנגד מנורה ודחייתה הודעת מנורה נגדה, בשים לב לשלב שבו אנו מצויים ויריעת ההליך כולו, משלב הצטרפות מנורה לתביעה זו במאוחר מעל לשנה להיווסדותה.
בהתאם לכך, הנני מורה כדלקמן: בהתאם לשיעור חלקם המוסכם, על גרר שי לשלם לתובעים סך של 41,354 ₪ ואילו על הפניקס לשלם לתובעים אלה סך של 27,569 ₪ כשסכומים אלה נושאים הפרישי ריבית והצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל וזאת בצירוף שכר טרחת ב"כ התובעים ע"ס 12,000 ₪ ואגרות בית משפט ששולמו על ידם, והכל בהתאם לשיעור חלקם המוסכם.
עם קבלת ההודעה לצד שלישי כנגד מנורה, הנני מורה בזאת כי צדי ג'- כלמוביל ומנורה ישלמו ביחד ולחוד את חלקה של גרר שי האמור לעיל (לרבות את הוצאות המשפט) לתובעת , וכן את הוצאות ניהול ההליך של גרר שי כשכר טרחת בא כוחה על סך 12,000 ₪ ואגרת בית משפט ששולמה על ידה בגין ההודעה לצד שלישי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו