פגם בחוות דעת חשבונאית בהוצאה לפועל

לגבי חוות הדעת החשבונאית שהגישו התובעים, נטען כי מדובר בחוות דעת שגויה ורצופה בפגמים, ולפיכך אין מקום לקבל את קביעותיה.

חוות הדעת נשענה על אדנים עובדתיים חלקיים ומגמתיים שחלקם כלל לא היו רלבאנטיים למועד נטילת ההלוואות; המומחה היתעלם ממסמכים ספציפיים הנוגעים להתקשרות החוזית שבין הצדדים; המומחה שגה על פי הודאתו שלו בבצוע החישובים ואישר שהסכום הנקוב בחוות הדעת מטעמו אינו נכון וטעון חישוב מחדש; המומחה לא הצליח להסביר את שיטות החישוב השונות שערך בחוות הדעת שהוגשה בהליך זה לעומת חוות דעת שהוגשה מטעמו בהליך ההוצאה לפועל שבין הצדדים והדבר פגם בהערכת מהימנותו והאמון המקצועי; המומחה נסמך על נתונים שהוצגו לו על ידי התובע או גורמים אחרים ולא הציג את המסמכים הגולמיים עליהם נסמך הוא בחוות דעתו כך שלא ניתן היה לברר עמו בחקירתו את הבסיס להערכותיו השונות.

...

זה המקום לציין שנראה שרק פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד התובעים היא שהביאה לנקיטת הליך זה בשנת 2017 בעוד שהתובע טען כי כבר בשנים 2009 - 2010 למדו הוא ורעייתו על מה שהוגדר על ידם "מעשיו הבלתי חוקיים" של הבנק והדברים אומרים "דרשני". כל טענות התובעים באשר למניעות, השתק והיעדר תום לב מצד הבנק בכל הנוגע והנובע מסגירת תיק ההוצאה לפועל – נדחות.

מהמקובץ עולה כי התביעה על כל רכיביה וסכומה - נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית.

בהנתן מסד עובדתי זה ובהנתן שהתובעת הגישה תביעתה בתאריך 9.1.19, כלומר: לאחר שהתברר לה כי נתקבלו הוראות ביטול ביחס ל-7 המחאות, שבגינן ניפתח תיק הוצאה לפועל, הרי שניתן לראות גם בתובענה דנן (לבד מהליכי ההוצאה לפועל הנזכרים לעיל) משום הודעת ביטול שניתנה במועד ובנסיבות העניין, ללא שהוי.

באשר לטענת השיפוצים, הרי שאלו נעשו במהלך השנים 2014 ו-2015, כעולה מהחשבוניות שצורפו בנספח 3 לחוות הדעת החשבונאית.

לגופו של עניין, אינני רואה בהיעדר הכרטסת משום פגם בהתנהלות התובעת, ואני מקבל את הסברי גב' מזרחי בחקירתה (עמ' 7 לפר', שורות 3-4), לפיה לא הוצאה חשבונית בשל ההמחאות שבוטלו.

...

עם זאת, בהינתן שהתובעת לא הוציאה הודעת ביטול לנתבעים, כאמור, ונוכח העובדה שמדובר בנכס מסחרי אשר ההליכים להעברתו מורכבים ונוכח החשש לגדיעת מקור פרנסתם של עובדי הנכס, אני מורה על דחיית הפינוי למשך תקופה של 45 ימים.

בשולי עניין זה של הפרת הסכם השכירות ע"י הנתבעים, לא אמנע מלציין את הכלל הידוע לפיו: Pacta sunt servanda – חוזים יש לקיים; גם אם מדובר בחוזה מכללא (נוכח הטענה כי התנהלה בין הצדדים ובהסכמתם המלאה שיטה של פריסת תשלומים, טענה שלא הוכחה ושאינה מקובלת עלי).

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט כדלקמן: החזר אגרת בית המשפט בסך של 649 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 6,264 ₪ (5,354 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000).

כלל המושרש היטב בפסיקתנו הוא כי ערכאת העירעור לא תיטה להתערב בממצאים עובדתיים או בקביעות מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, למעט במקרים יוצאי דופן, כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הדיונית פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהקביעות האמורות אינן מבוססות על פניהן.

המערער, כזכור, לא פירט מהי הפריסה הסבירה בעיניו לפרעון חובו, ולא הגיש חוות דעת חשבונאית מכל סוג שהוא בתוך ההתנגדותו ולא הוגשה בקשה לתיקון ההיתנגדות לאחר קבלתו את דפי החשבון המפרטים את התנועות בו למעלה מחודשיים.

בהנתן העובדה שבהסכם בין הצדדים (נספחים ב' וג' לתביעה) נקבעו שעורי הריביות והפיגורים לפיהם יחוייב הנתבע, הרי שאין מקום להתערבותו של בית המשפט בעיניין זה. למעלה מן הצורך, יצויין כי פתוחה בפני המערער האפשרות להסדיר תשלומיו למשיב במסגרת ההליך בהוצאה לפועל.

...

כב' הרשמת כ"ץ ביססה את מסקנותיה על טענות הצדדים ועל המסמכים שהוצגו, אין אני סבורה כי יש בראיות שהוגשו כדי להוכיח כי הבנק פעל שלא כדין ולפיכך בדין נקבע כי אין מקום לקבוע כי למערער עילת תביעה נגד הבנק בגין הפרת חוזה או טענה המקנה לו רשות להתגונן.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הגעתי לידי מסקנה כי בדין דחה בית משפט השלום את טענת המערער ודין הערעור להידחות אף הוא.

המערער ישלם הוצאות הערעור בסך 5000 ₪.

בהחלטת כב' הרשם, נשוא העירעור כאן, נקבע: "א. החייבים לא תמכו את בקשתם בחוות דעת חשבונאית, וגם אם היה מקום לקבל את הבקשה בעיניין הפחתת החוב (ואינני מקבל את הטענה לגופה...), הרי החייבים לא הצליחו לכמת את החוב לפי טענתם ולא ניתן...לאמץ את החישובים שלהם בבקשה ללא חוות דעת מקצועית בעיניין.

המדובר בטענות שכבר נידונו והוכרעו בהליכים קודמים לאורך השנים מיום מתן פסה"ד. היתנהלות המערערים מצדיקה את החיוב שהוטל עליהם בגין פגור בתשלום הסכום שנקבע בפסה"ד. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת כב' רשם ההוצל"פ, ולפיכך דין העירעור להדחות, כמפורט להלן.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפרעון עד התשלום בפועל, ובילבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפרעון" (הדגשות שלי-א"ט).

בעש"א (שלום- ראשל"צ) 1-09 בנק מסד בע"מ - סניף ראשון לציון נ' יצחק הרצל, תק-של 2009(4), 11794 , 11799 (2009) נפסק כי : "בהחלת שיעור הריבית הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה אין כל מהלך פרשני, אלא יישום טכני פשוט של הוראות החוק. הקביעה אינה נסמכת על לשון פסק הדין, על הגיונו, או על תכליתו. אין כאן שום שימוש בכללי פרשנות מהותיים". בעניינינו, רשם ההוצל"פ ביצע שיערוך לסכומים ע"פ סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה וחישב ריבית פיגורים ממועד מתן פסק הדין , כאשר המערערים לא טרחו לצרף חוות דעת לאופן חישוב שיערוך הסכומים.

...

טענות החייבים נדחות לגופן לאור העובדה כי הטענות סותרות החלטה מפורשת של כב' הנשיא .

.בסעיף 9 להסכם נקבע: "...היה ולא ישולם מלוא סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל במועדים שסוכמו בין הצדדים יהיה הזוכה זכאי להפעיל הליכי הוצל"פ שעוכבו כנגד החייבים לנקיטת הליכים נוספים נגדם, ללא מתן התראה..." אני דוחה את טענת החייבים כי סכום הפיצוי המוסכם.

..דין הבקשה להדחות לגופה, ואינני מקבל את טענת החייבים כי הפיצוי המוסכם בא במקום ריבית הפיגורים: לשונו של פסק הדין.

לאור כל האמור, הערעור נדחה.

המערערים ישלמו למשיב הוצאות בגין הערעור בסך של 5,000 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל שעוכבו במסגרת החלטתי מיום 2.1.19.

בהקשר זה טענת הנתבעת שהיא לא קיבלה ולו מכתב אחד בקשר עם בקשה לתשלום ארנונה ושאין חשבון על שמה שמחייב אותה לשלם – יש טעם לפגם בעצם העלאת הטענה.

לא הוצג תחשיב סותר מטעם הנתבעים המבוסס על חוות דעת חשבונאית.

סיבת סגירת תיק ההוצאה לפועל הקודם לא הייתה מחמת פירעון החוב (סעיף 3 ע' 2 בתצהיר הנתבעת).

...

נדחות כלל טענות הנתבעת.

אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים ושפעול הליכים.

הנתבעת תשלם הוצאות בסכום של 6,000 ₪ אשר יתווספו לחוב בתיק ההוצאה לפועל.