לעניין זה קבעה הרשמת כי יש להקיש מהנפסק בעיניין לובנה אבו עוסקה [רע"א 8467/06 לובנה אבו עוסקה נ' בית הברזל טנוס בע"מ (8.7.2010)], שבו קיבל בית המשפט העליון טענה אודות פגם בהמצאת פסק הדין שנשלח על ידי בעל דין לצד שכנגד בפקס, עת פסק הדין הוצא מאתר האנטרנט ולא היה חתום כנדרש בתקנות, וקבע כי אין מדובר ב"פגם זניח".
...
בפסק דינו מיום 9.5.2017 קיבל בית הדין האזורי באופן חלקי את תביעתו של המערער נגד החברה, ודחה את התביעה נגד המשיב 2 בהעדר עילה להרמת מסך ההתאגדות, תוך שציין כי "לא נעלם מעינינו כי בנמצא הלכות שהיה בהן כדי לחייבו אישית, הגם לטעמנו, לא כך בנסיבות שהוכחו". התביעה שכנגד נדחתה במלואה, תוך שבית הדין האזורי קבע כי הוא מקבל את טענת המערער כי "יש להוקיע – ובחריפות – התנהלות הנתבעת בהגשת 'התביעה שכנגד', השימוש בניסוח וסגנון מתלהם/תקיף ומשמיץ – וללא 'רבב של ראיות' לתימוכין, ותוך עתירה לסכומים מופרכים, גבוהים ובלתי מבוססים, וללא שנעשה ניסיון אמיתי להוכחתה!". בסופו של יום חויבה החברה לשלם למערער סך של
27,430 ₪, מתוכם 16,500 ₪ פיצוי בגין הליך הפיטורים והפגמים שנפלו בשימוע, הוצאות משפט בסך של 9,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 8,500 ₪.
לאחר בחינת טענות המשיבים בעניין זה, לא מצאנו כי סיכויי הערעור טובים במידה כזו המצדיקה לראות בהם כשלעצמם טעם מיוחד להארכת מועד, בהעדר טעמים אחרים.
סוף דבר - על יסוד כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.
המשיבים ישלמו למערער שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ , וזאת בתוך 30 יום מהיום.