פגיעת פטיש ביד בעבודה תאונת עבודה

עוד הלין המערער על אופן עריכת הבדיקה בידי חברי הועדה וכלשונו (עמ' 2, ש' 25-28): "רופא אורטופד בועדת ערר ורופא כרורג החזיקו לי את האצבע ואמרו שיש לי בעיה עם היד וזה לא היה קשור לתאונת עבודה, הם ביקשו שאזיז את שאר האצבעות לכיוון האגודל זה למה הם עשו את זה? זה לא קשור לתאונת העבודה, יש לי בעיה עצבית ביד אז למה החזיקו את האגודל ואמרו לי להזיז את שאר האצבעות לכיוון האגודל." מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין העירעור להדחות על הסף מחמת היתיישנות, שכן הודעה בדבר החלטת הועדה נשלחה למערער ביום 14.5.19 ואילו העירעור הוגש לבית הדין רק ביום 20.11.19, קרי בחלוף למעלה מחמשה חודשים.

תאונת העבודה המוכרת העומדת בבסיס החלטת הועדה היא מיום 26.10.17, עת במהלכה נפגע המערער מפטיש והפגימה שהוכרה על ידי המשיב היא: "חבלה באצבע 1 כף יד שמאל". מעיון בפרוטוקול ההחלטה עולה, כי הועדה שמעה את תלונות המערער, לפיהן הוא לא מרגיש את מקום הפגיעה באיזור השבר, הוא סובל מכאבים ולעיתים נופלים דבריו מידיו.

...

עוד הלין המערער על אופן עריכת הבדיקה בידי חברי הוועדה וכלשונו (עמ' 2, ש' 25-28): "רופא אורטופד בוועדת ערר ורופא כירורג החזיקו לי את האצבע ואמרו שיש לי בעיה עם היד וזה לא היה קשור לתאונת עבודה, הם ביקשו שאזיז את שאר האצבעות לכיוון האגודל זה למה הם עשו את זה? זה לא קשור לתאונת העבודה, יש לי בעיה עצבית ביד אז למה החזיקו את האגודל ואמרו לי להזיז את שאר האצבעות לכיוון האגודל." מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות, שכן הודעה בדבר החלטת הוועדה נשלחה למערער ביום 14.5.19 ואילו הערעור הוגש לבית הדין רק ביום 20.11.19, קרי בחלוף למעלה מחמישה חודשים.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות, וזאת מהטעמים המצטברים שיפורטו להלן.

בשים לב לכך שדין הערעור להידחות לגופו, מתייתר הצורך לדון בטענת ההתיישנות.

סוף דבר על יסוד כל האמור ובהעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה – הערעור נדחה.

התובע, יליד 26.2.1985, ניפצע ביום 4.4.2012 בתאונת עבודה שארעה, לטענתו, בשל רשלנות של מעבידתו, הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי הנסיבות המדויקות של התאונה אינן ידועות לה אך היא אינה עושה שימוש בפטיש מאולתר כפי שהוצג על ידי התובע והתאונה התרחשה, ככל הנראה כתוצאה מכך שהתובע פספס מכה באזמל ופגע עם הפטיש בידו השמאלית.

אולם, לתמיכה בטענותיו, הביא התובע כראיה, תמונה של אותו פטיש שלטענתו נישבר, שצולמה לאחר כחודשיים מיום התאונה ולאחר שהתובע חזר לעבודתו אצל הנתבעת [נספח 1 לתצהירו].

...

נזק לא ממוני: בהתחשב בשיעור נכותו כפי שנקבע, אך גם בתקופת ההחלמה הממושכת והצורך בביצוע 3 ניתוחים בכף היד, אני סבור כי הפיצוי המגיע לתובע בגין ראש נזק זה הוא בסך 60,000 ₪.

התוצאה התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע 155,461 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 36,000 ₪ כולל מע"מ. את הוצאות המשפט קבעתי, בין היתר, בהתחשב בהוצאות שהוציא התובע עבור חוות דעת ואגרת בית משפט ובמשך ההליך והיקפו.

התובע אכן עשה כך כאשר בטופס בל/250 ציין: "בזמן ביצוע עבודת מסגרות קבלתי מכת פטיש באצבע חמש – יד שמאל"; ובטופס הודעה על פגיעה בעבודה ציין: "תוך כדי עבודה בסגירת פלנש נפגעתי באצבע מס' V ביד שמאל". מסמכים אלו חתומים על ידי מעבידו המאשר את העובדות הנטענות.

הוכח, כי התובע עבד אצל הנתבעת כמלגזן אשר לעיתים כאשר יש צורך בכך הוטל עליו לפתוח ולסגור פלאנשים באמצעות פטיש ומפתח ברגים; כי התאונה התרחשה עת דפק עם פטיש על מפתח בעת סגירת פלאנש במקום צר בו תנועתו היתה מוגבלת ולכן פגע הפטיש בכף ידו השמאלית כאשר לשם ביצוע העבודה ניתן היה להשתמש בפטיש אויר אולם פטישים אלו שהיו באתר העבודה היו בשימושם של עובדים אחרים.

...

ככל שכוונתה היתה לכך, איני מקבל את הטענה.

לא שוכנעתי כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים מיוחדים ועל כן אין לפסוק לתובע כל פיצוי בפרמטר זה. לתובע שולמו דמי פגיעה אותם יש לנכות מן הפיצוי שייפסק לו בסך 14,463 ₪.

בניכוי מל"ל - (15,280 ₪ -) היתרה לפיצוי - 19,422 ₪ על כן אני מורה לנתבעת לפצות את התובע בסך של 19,422 ₪.

עסקינן בתובענה במסגרתה מבקש התובע להכיר בשני האירועים מיום 15.5.14 ו- 28.12.14 אשר במהלכם נפגע באגודל ימין, כתאונת עבודה.

התאונה השנייה מיום 28.12.14 – התובע עסק בהזזת מכונה, ומוט ברזל שהיה מונח על אחת המכונות נפל על אגודל יד ימין ממש באותו מקום שבו פגע הפטיש בתאונה הראשונה.

...

לסיכום, טען התובע כי נפגע בשתי פגיעות שגרמו לו להמצא באובדן כושר עבודה מעל לשנה ובמסגרת כך פוטר מעבודתו.

דיון והכרעה לאחר לימוד טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התובענה להדחות בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן.

אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להדחות.

התובע שמר על עירפול גם בטופס בל211 שמילא בציינו "במהלך עבודה עם פטיש כבד ניחבל ביד שמאל" ואכן, בחקירתו הנגדית הוא מתאר פגיעה אחרת מאשר פטיש המחליק על ידו- אלא הכאה של הפטיש על ידו וכלשונו (עמ' 6)- "תוך כדי שאני מסתת, ניסיתי לידפוק את הפטיש והפטיש החליק על היד שלי. קיבלתי את המכה על היד". ובעמ' 9 ש' 13 ".. אמרתי קבלתי מכה בפטיש על היד". אין החלקה של הפטיש על היד דומה להכאה של הפטיש על היד, ואולם בכך כשלעצמו לא היה די שכן יתכן שעסקינן בתאורים שונים לאותו מצב.

לענין זה נחקרה סמארה ולאחריה גם עופר בנוגע לתאונת עבודה קודמת שאירעה לתובע בשנת 2014 ושלגביה אין מחלוקת (עופר אישר היתרחשות הארוע בשעתו וכי היה זה ארוע תאונת העבודה הקודם היחידי שאירע בחברה) .שניהם נישאלו לגבי תביעה נזיקית שהוגשה נגד החברה ביחס לאותו אירוע ישן והפיצוי ששולם בקשר לכך.

...

איני מקבלת טענה זו. בפועל התובע אינו טוען כי עופר ובנו מנהל העבודה היו נוכחים בארוע עצמו אלא רק שדווח על כך להם.

עם זאת הקשיים שתוארו לעיל מביאים לכלל מסקנה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח הארוע.

אשר על כן , התביעה נדחית.