בחוות דעתו של ד"ר פרנקל מיום 21.2.12, בטרם ארעה התאונה השניה, מציין המומחה כי תלונותיו של התובע הן על כאבים בכתף ימין המוחמרים בהרמת משא, הגבלה בתנועות הכתף, חוסר יכולת להתאמן בחדר כושר, לשחק כדורגל כשוער ולבצע מבחן על מקבילים, מבחן הנידרש לצורך עבודתו כמאבטח.
תלונות התובע בעקבות תאונה זו היו לכאב בכף רגל וקרסול שמאל, מלווה בהפרעה בתחושה, קושי בהליכה ממושכת, וחוסר יכולת לרוץ.
ד"ר רוזנברג הגן תארה בחוות דעתה 5 צלקות בקרסוליו של התובע: האחת 10 ס"מ X 0.2 ס"מ, השניה 5 ס"מ X 5 ס"מ, השלישית 4 ס"מ X 4 ס"מ, הרביעית בגודל 1 ס"מ, עם רגישות קלה, והחמישית 10 ס"מ X 0.4 ס"מ. בנוסף, תיאורה המומחית איזור שיפשוף בקדמת הברך, ללא צלקת, אלא עם שוני בצבע – היפופגמנטציה.
על פי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, לתובע 10% נכות בגין הקרסול, 5% בגין כתף שמאל ו- 2.5% בגין הצלקות, ובסה"כ נקבעה נכות משוקללת של 16.24%, ולפיכך, מעבר לדמי הפגיעה, קיבל התובע מענק נכות.
...
בנסיבות אלה, אני סבורה שנכותו התפקודית של התובע, בגין שתי התאונה עומדת על 25%.
כפי שפורט בהרחבה לעיל, אני סבורה שבסיס השכר של התובע הוא 16,423 ₪ ושיעור הגריעה מכושר השתכרות הוא 25%.
לאחר גיל זה אני סבורה כי ממילא מרבית האנשים אינם מבצעים בעצמם עבודות פיזיות לתחזוקת משק ביתם.
לפיכך אני מורה שמתוך סכום הפיצוי יישאר סך של 407,000 ₪ (סך של 360,000 ₪ על פי חוות הדעת האקטוארית שהגישה הנתבעת, בתוספת 13% שכ"ט עו"ד) אצל הנתבעת, עד אשר תתקבל החלטת המוסד לביטוח לאומי בבקשה שיגיש לה התובע.
