על פי הנטען בכתב התביעה ובשאלונים שמולאו על ידי התובע ועל ידי המעסיק (צורפו לכתב ההגנה), התובע עבד כעשרים שנים במשרה מלאה, 10 -12 שעות ביום, במהלכן נידרש לבצע פעולות יומיומיות חוזרות ונישנות של הקלדה במקלדת ושימוש בעכבר המחשב, שעות ארוכות במהלך יום העבודה, תוך אימוץ יד ימין ואגודל כף יד ימין.
ביישום תורת המקרוטראומה על פגיעות בכפות הידיים עקב הקלדה ממושכת, בית הדין הארצי אישר את האבחנה שנערכה בבית הדין האיזורי בבאר שבע (כב' השופט אילן סופר), בין הקלדה של קלדנית שמדפיסה לאורך כל היום טקסטים באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו ובין עבודה על מחשב שכוללת הקלדת נתונים, מספרים, חשבוניות וטקסטים קצרים (עב"ל 11412-05-16 פורטנוי – המוסד לביטוח לאומי, 6.4.17).
נזכיר שלגבי פריט 26, יש להוכיח שהמבוטח עבד בתנאי העבודה הבאים: "עבודות המחייבות תנועות חד גווניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי העניין, החוזרות ונישנות ברציפות".
תנאי העבודה לפי פריט 13 הם : "עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב."
שני תיאורים אלה לא הוכחו בהתייחס לעבודתו של התובע.
...
לסיכום כל האמור לעיל, בניגוד לתיאור שהובא בתצהיר התובע, כאילו כל עבודתו מסתכמת בהקלדה ובשימוש בעכבר המחשב לאורך ימי עבודה ארוכים, התובע תיאר בחקירתו הנגדית עבודה מגוונת הכוללת פעולות רבות ושונות.
לאור כל האמור לעיל, דין התביעה המבוססת על תורת המיקרוטראומה להידחות.
סוף דבר – התביעה נדחית.
