פגיעת אוטובוס במשאית עקב אי מתן זכות קדימה

המשאית יצאה מכביש צדדי, ביקשה לפנות שמאלה, חסמה את נתיב נסיעתו של האוטובוס ולא נתנה לו זכות קדימה.

בחוות דעתו של בוחן התנועה מטעם התובעת, מר דן בירס, נקבע שהתאונה אירעה עקב אי ציות לתמרור עצור מכיוון נסיעת המשאית, כאשר זו עקפה משאית משמאל ופנתה שמאלה תוך כדי כניסה לצומת שאינו פנוי.

מצאתי והתרשמתי שדוקא הפעולות בהן נקט נהג האוטובוס של האצה וסטייה לתעלה מימין, מנעו מצב של פגיעה חזיתית של האוטובוס במשאית או פגיעה בחלקו הקידמי של האוטובוס.

...

איני מקבל את תביעתה של התובעת בגין הפסד ימי עבודה.

סוף דבר: לסיכומם של דברים, התביעה בתא"מ 21808-06-18 מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובעת סך של 33,236 ₪.

כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך של 1,800 ₪ עלות חוות דעת בוחן התנועה, סך של 3,345 ₪ הוצאות העדים, סך של 748 ₪ אגרת בימ"ש וסך של 6,000 ₪ שכר טרחת עו"ד. התביעה בתא"מ 2234-08-18 נדחית ללא צו להוצאות.

פתח דבר לפניי תביעה כספית בסך 8,853 ₪ ותביעה שכנגד בסך 63,419 ₪, שעניינן תאונת דרכים שארעה ביום 23.5.2017 בין אוטובוס (מ.ר.48-796-37), אשר היה מבוטח בזמן הרלבנטי לתאונה באיילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "רכב התובעת") לבין רכב מ.ר.67-791-32 (להלן: "רכב הנתבעת") אשר היה מבוטח במגדל חברה לביטוח בע"מ. עיקר טענות הצדדים לטענת התובעת, עת נסע האוטובוס בנתיבו כדין, לפתע סטה רכב הנתבעת מנתיב נסיעתו, אל עבר נתיב נסיעת האוטובוס בחוסר זהירות, ומבלי שציית לתמרור מתן זכות קדימה, פגע בו והסב לו נזקים.

דיון והכרעה המחלוקת בין הצדדים מיתמקדת בשאלה האם, כגירסת נהג האוטובוס התאונה נגרמה בשל אי-מתן זכות קדימה ע"י נהג רכב הנתבעים או האם כגירסת הנתבעת, התאונה נגרמה בשל נסיעה מהירה, חסרת זהירות של נהג האוטובוס.

בהודעה על תאונה מיום 7.6.2017 (נ/1) נכתב כי: "באותו יום בכביש הראשי במגדל העמק בזמן שנסעתי בכביש המורכב משני מסלולים אוטובוס שנסע לידי סטה מהנתיב שלו ופגע ברכבי". בעדותו בפני העיד, כי התאונה התרחשה : "זה היה ביציאה לכיוון כפר ברוך. נכנסתי לכיכר ליציאה מהכפר. באתי מצד ימין, פניתי והמשכתי ישר, האוטובוס בא מכיוון המשאית שמופיעה בתמונה ת/2. המשכתי ישר במקביל עם האוטובוס, לכיוון היציאה, הוא המשיך לידי. קדימה הייתה תחנת אוטובוס מצד ימין. הצד הקידמי של האוטובוס פגע בי בחלק הקידמי בצד שמאלי שלי. אני מדגים את הפגיעה עם רכבי צעצוע. יכול להיות כי הנהג נזכר שיש תחנה מצד ימין והחליט לעצור מצד ימין. בדיוק הייתי לידו. [העד מדגים סטייה ימינה] הוא פגע בי חזק ולא היה לי לאן לברוח. הפגיעה הייתה בדלת הקדמית-שמאלית של הנהג. צד ימין לא יכל לברוח כי היה מדרכה" (עמ' 6 שורות 2-8 לפרוטוקול).

...

לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה בעניין הנזק גם כן, בשל ניתוק הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען, בשל חלוף הזמן שעבר ממועד התאונה עד למועד בדיקת השמאי אשר בוצעה בשיהוי רב. התקיים לפניי דיון הוכחות בו העידו, נהג האוטובוס, כמו גם, נהג רכב הנתבעת/התובעת שכנגד.

מוקדי הנזק בכלי הרכב, מסתברים עם גרסת נהג אוטובוס יותר מאשר עם גרסת נהג רכב הנתבעת ותומכים במסקנה אליה הגעתי.

התובעת והתובעת שכנגד תמכו את נזקיהן בחוות דעת שמאיות המעידות על שומת הנזק, משכך, הן הרימו את הנטל להוכחת הנזקים האמורים שנגרמו להן בעקבות התאונה שבענייננו- למעט ימי עמידה של רכב התובעת בסך 2,600 ₪ ודמי טיפול בתביעה, אשר לא הוצגו אסמכתאות מתאימות להוכחת רכיב זה. סיכום לפיכך הנני פוסקת כדלקמן: בתביעה העיקרית תשלם הנתבעת לתובעת סך של 4,402 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (30.11.2017) ועד ליום התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרת בית משפט ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

בתביעה שכנגד תשלמנה הנתבעות שכנגד באמצעות הנתבעת שכנגד 2, סך של 12,684 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה שכנגד (1.2.2018) ועד ליום התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרת בית משפט ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך של 17.55%.

פסקי הדין שהגישה המאשימה בפסק דין נייאזוב, נקבע כי מדובר ברף רשלנות גבוה בשל אי מתן זכות קדימה בנגוד לתמרור, נסיעה לאחור באופן מסוכן, פגיעה בהולך רגל שחצה את הכביש תוך נסיעה מהירה וללא בלימה.

בת"ד (י-ם) 3087-09-15 מדינת ישראל נ' קדומי, מיום 1.11.17, פנה נהג אוטובוס שמאלה מבלי לתת זכות קדימה והיתנגש ברכב שנסע בכיוון הנגדי.

בית המשפט המחוזי בחיפה סבר כי רשלנותה של הנאשמת לא הייתה גבוהה ונתן משקל לרשלנות התורמת של המנוח שהעמיד את המשאית חלקה על פס השול וחלקה אף חורג לתוך הנתיב, ללא משולש אזהרה כדין, וירד מהמשאית כשהנאשמת מתקרבת לכיוונו.

...

בעפ"ת (י-ם) 20420-07-10 דבאבסה נ' מדינת ישראל, מיום 8.3.11, נדחה ערעורו של נהג אוטובוס בעל עבר תעבורתי הכולל 67 הרשעות קודמות שנסע בכביש בין עירוני במהירות גבוהה, לא שם לב שהרכב שלפניו עצר כדי לפנות כדין, סטה שמאלה התנגש ברכב שלפניו וכן ברכב שנסע בנתיב הנגדי וגרם למותו של נהג הרכב ולפציעתם של נוסעים נוספים.

בע"פ (ת"א) 38835-08-16 מירז נ' מדינת ישראל, מיום 5.7.17, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בגרם מוות ברשלנות.

בית המשפט לתעבורה בית המשפט המחוזי ובסופו של דבר גם בית המשפט העליון לא מצאו לאמץ את המלצת שירות המבחן ואף נקבע כי עמדת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, וזאת בשל הצורך בהרתעה ו"התמודדות עם נגע תאונות הדרכים.

מכתב האישום עולה כי הנאשם נהג רכבו בכביש דו סיטרי, בעל נתיב נסיעה לכל כיוון, עת יצא ממעגל התנועה, המשיך בנסיעה רצופה מבלי לשנות את אופן נהיגתו ומבלי ליתן זכות קדימה למנוחה, ופגע במנוחה שחצתה את הכביש במעבר החציה שביציאה ממעגל התנועה.

על הפסיקה הנוהגת במקרה של גרימת תאונת דרכים קטלנית, עקב אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה ניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים: · רע"פ 5981/20 גבור קיש נ' מדינת ישראל (13.10.20): המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה, ואי האטה לפני מעבר חציה.

המערער נהג באוטובוס, פנה ימינה במהירות איטית ופגע במנוחה שחצתה הכביש במעבר חציה.

המערער נהג במשאית, פגע בהולך רגל שחצה במעבר חציה והמשיך בנסיעה 700 מ' כשהמנוח לכוד תחת המשאית.

...

לא בנקל מורים אנו כי אדם בגיל כה מבוגר, שלוקה בבריאותו, יישא במאסר במשך תקופה לא מבוטלת מאחורי סורג ובריח.

בהיעדר הסדר סטטוטורי ייחודי בעניינם של מורשעים שגילם מופלג, גזר בית המשפט לתעבורה את דינו על פי השיקולים המנויים בסעיף 40יא לחוק העונשין, תוך שזקף לזכותו את גילו המתקדם ואת מצבו הרפואי, והציב מנגד את נסיבותיו הפרטניות המחמירות, ובכלל זאת הרשעותיו הרבות בעבירות תעבורה, מהן שתיים אף לאחר מועד האירוע דנן.

הנני מורה על פסילתו של הנאשם מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.

לטענת המאשימה העבירות החמורות בוצעו על רקע שיקול דעת מותעה בשל גילו וניסיונו המועט של הנאשם בנהיגה ותוצאתן יכולה הייתה להיות קטלנית ולכן לא ניתן להקל ראש ולהמעיט בתוצאות מעשי הנאשם, אך בשל הנסיבות אותן מנה שירות המבחן.

" בנוסף לכך, בע"פ 10332/03 חיים בלייכר נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו 25.03.04)קבע בית המשפט העליון: "מתן זכות קדימה על ידי המערער פירושה, בנסיבות העניין, הוא מתן זכות קדימה לרכב בעל הזכות, בהיתחשב במרחק שלו מהצומת ובהיתחשב במהירות נסיעתו, תהיה אשר תהיה המהירות. לשם קיום הזכות, על החייב במתן זכות קדימה להמשיך ולעקוב אחרי הרכב בעל זכות הקדימה, על מנת להבטיח שהוא אמנם אינו מסכנו בכניסתו לצומת ובכך לא עמד המערער בעיניינו". בעפ"ת (מחוזי י-ם) 45756-08-16 מדינת ישראל נ' יורם אחרק (פורסם בנבו 16.08.17) נדונה תאונת דרכים קטלנית, בה קופחו חייו של רוכב קטנוע אשר נפגע מן האוטובוס בו נהג הנאשם, ואשר סטה ממסלולו.

הנאשם לא נתנה זכות קדימה לנפגע וזאת על אף חובתו לעשות כן ועל אף שעל פי הנתונים בשטח ובכלל זה, שדה הראיה הרחב שעמד לרשותו היה עליו להבחין בכלי הרכב הגדול מאד המתקרב ולהמנע מהמשך כניסה לצומת ופגיעה בו. נוכח הנסיבות המתוארות מצאתי כי מדובר ברשלנות ברמה נמוכה עד בינונית.

מידת המסוכנות כתוצאה מהתאונה פונה נהג המשאית, ואושפז בבית חולים כאשר הוא סובל מנזקים גופניים ובהם שלושה חתכים שבהם בוצעו כ-20 תפרים, שפשופים בגפיים 2 צלעות שבורות, ופגיעה קלה בריאה.

...

הערעור נדחה.

מהמקובץ עולה, כי מתחם הענישה בתאונת הדרכים בה הורשע הנאשם בגרימת חבלה של ממש נע בין של"צ למאסר קצר בעבודות שירות, פסילה של מספר חודשים ברף התחתון ועד לפסילה 20 חודשים מאסר על תנאי , פיצוי לנפגע העבירה וקנס.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים.