פגיעת אוהד כדורגל מאבן במשחק ליגה

נטען, שהמשיב 1, בצוותא עם אחרים, קשרו קשר לארוב לאוהדי הפועל תל-אביב לפגוע בהם "באמצעות נשק פוגעני, בכוונה להטיל בהם נכות או מום או לגרום להם חבלה חמורה", תוך שהם נושאים עמם "כלי תקיפה – מוטות מברזל, אלות בייסבול ואגרופן". אלא, שכוחות מישטרה, שהגיעו למקום ביום 30.5.2016 לפנות בוקר, סיכלו זאת, תוך שעצרו חלק מהקושרים, בעוד שהאחרים נמלטו מהמקום.

פרשת כדורגל חופים נטען, כי המשיבים 5, 6 ו-7 קשרו קשר עם אחרים לתקוף את אוהדי קבוצת מכבי חיפה "ולגנוב מהם ציוד ששייך לאוהדי הקבוצה". נטען, כי הארוע היתרחש ביום 26.6.2015, בחוף פולג בנתניה, במיתחם שבו היתקיים משחק כדורגל במסגרת "פגרת הליגה", הנקרא "כדורגל חופים". נטען, כי כאשר הקושרים הבחינו באוהדי קבוצת מכבי חיפה, שמכרו חולצות של קבוצתם, ניגש אחד ממנהיגי לה פמיליה, מתן שמעון, ומשך מידי אחד מאוהדי מכבי חיפה שק ובו החולצות.

פרשת כדורגל חופים 2 את כתב האישום חותם האישום, הנידרש לארוע, שהתרחש ביום 3.7.2015, ובו מיוחסים למשיבים 2, 5 ו-7 תקיפה של אוהדי מכבי חיפה "באמצעות נשק חם וקר". נטען, כי בחוף פולג בנתניה, בסמוך למיתחם בו היתקיים משחק כדורגל, הגיעו הקושרים למיתחם, כשהם נושאים בקבוקי זכוכית, ואחד מהם - מתן – אף נשא "רימון הלם ורימון עשן". בשלב מסוים, "הקושרים או מי מהם" השליכו בקבוקים מזכוכית ואבנים לעבר כלי רכב, במטרה לתקוף את אוהדי מכבי חיפה.

...

על רקע האמור מיוחסת למשיבים 5, 6 ו-7 קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין ושוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

במסגרת התדרוך המקדים נאסר מפורשות על השוטרים העוסקים במלאכת האבטחה באצטדיון להמצא במספר אזורים מוגדרים סביב מיגרש הכדורגל, לרבות שביל האבנים המשתלבות החוצץ בין כר הדשא לבין יצע האוהדים.

הנאשם בדברו האחרון לעונש הביע צער על כך שהגיע למעמד הזה, נטל אחריות על מעשיו וטען כי בתום הארוע הוא והמתלונן בקשו את סליחתו זה של זה. דיון והכרעה הנאשם, שוטר במדים שביצע מלאכת אבטחה של משחק כדורגל בליגת העל, נתבקש על ידי המתלונן, שאף הוא מילא אותה עת את תפקידו כאחראי על תאום הארוע עם משטרת ישראל, לעזוב איזור אסור לשהייה סמוך לכר הדשא.

יחד עם זאת ישנם מקרים בהם עלולים להווצר מצבים קצוניים אשר אינם מתאימים להחלת העקרון העונשי הרחב, מצבים בהם מתגלה פער בלתי נסבל בין תועלתה של ההרשעה לאנטרס הצבורי לפגיעתה בנאשם האינדיבידואלי.

...

אני סבורה כי שעה שבוצעה עבירת אלימות על ידי מי שמופקד על מניעת אלימות, הימנעות מהרשעה עלולה לכלול עמה מסר שגוי של קלות ראש במעשים.

" אשר על כן, לא אוכל להיעתר לבקשת ההגנה.

אני מרשיע אפוא את הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה, בביצוע עבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

במסגרת האישום השלישי, המכונה "פרשת רידינג", מתואר כיצד ביום 24.8.2015 ארבו העורר וחברים נוספים באירגון בחניון "רידינג" בתל אביב לאוהדי קבוצת הפועל תל אביב, כשהם מצוידים באלות בייסבול, צנורות גומי, מקילות ואבנים, במטרה לפגוע בהם.

המדובר בארוע שהתרחש ביום 26.6.2015 בחוף פולג בנתניה, במיתחם שבו היתקיים משחק "כדורגל חופים" במסגרת "פגרת הליגה". בכניסה למיתחם זיהו העורר והאחרים את אוהדי קבוצת מכבי חיפה שמכרו חולצות של הקבוצה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית משפט קמא בכתב הערר ובטענות הצדדים, ולאחר בחינת חומר הראיות, הגעתי למסקנה כי דין הערר, על שני מרכיביו, להידחות.

ולאחר שעיינתי גם אני בחומר הראיות לא מצאתי להתערב במסקנתו זו של בית המשפט.

סוף דבר: הערר נדחה.

התובע יליד 1965, נשוי + 4, אוהד קבוצת מכבי אחי נצרת, נפגע בעינו השמאלית ביום 23.11.96 במהלך משחק ליגה בין קבוצות הכדורגל אחי נצרת והפועל איכסאל (להלן: "המשחק").

התובע טוען, כי עוד לפני תחילת המשחק נשמעו קללות משני עברי המתרס בין קבוצות האוהדים השונות, האוירה החלה להתחמם, הרוחות התלהטו ושרר מתח רב בין הקבוצות, כך שברור היה שהמשחק עומד להיות "חם". עוד טוען התובע, כי זמן קצר לאחר פתיחת המשחק החלו יידויי אבנים מצד אוהדי איכסאל לעבר אוהדי אחי נצרת.

...

בכל מקרה יש לקבוע, לדידה, שהתובע השתהה שהוי ניכר אשר גרם לה נזק ראייתי וגם מטעם זה יש לדחות את תביעתו.

לאור האמור לעיל, אני קובעת שהמשטרה תשא ב-40% מן הנזק ואילו המועצה, איכסאל וההתאחדות ישאו כל אחת מהן ב-20% מן הנזק.

התוצאה היא, שאני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים דלקמן: א.פיצוי בסך כולל של 172,000 ₪.

הפחתת הנקודות עלולה לגרום לירידת הקבוצה מליגת העל, דבר שיפגע פגיעה דרסטית בערכו של הנכס המרכזי שבקופת הפרוק-הזכות לשחק בליגה זו. זכות זו, על מרכיביה השונים, מיועדת למכירה במסגרת הפרוק והפחתת ערכה גם תצמצם את מספר הרוכשים בכוח.

הגעתי למסקנה, כי בנסיבות העניין, אין לראות בהליך של גריעת 9 נקודות ממאזנה של קבוצה המצויה בהליכי חידלות פרעון, משום סתירת 'אבני יסוד' בהוראות הקוגנטיות של דיני הפרוק.

סבורה אני, כי באיזון העדין שבין הצורך של ההתאחדות לשמור על שוויון הספורטיבי בין קבוצות הכדורגל, לבין חובתה להיות כפופה לדיני חידלות הפרעון הקוגנטיים, עמדה ההתאחדות ויצרה במסגרת 'חקיקתה הפנימית' סעיף מידתי שאינו חורג מאיזון עדין זה. מסכימה אני עם עמדת המבקש, כי דוגמאות מארצות הניכר אינן בבחינת כלל מחייב לבית משפט במדינת ריבון, אולם, יש בהן בכדי לחזק את הרושם, שעניין לנו בכלל מידתי וסביר, שמחשבה בתחילתו; הפחתת 9 נקודות ליגה במאזן, אינה גוזרת בהכרח את ירידתה של הקבוצה לליגה נמוכה יותר.

. אינני מוצאת הבדל משמעותי, בין אותה הסנקציה בהורדת 9 הנקודות, לבין סנקציות אחרות, כגון הרחקת שחקן ממשחק, וגריעת נקודות מקבוצה בגין התפרעות אוהדים, תגרות, עבירות תקציביות וכו', אשר גם הן עלולות לפגוע במורל השחקנים או בקהל האוהדים.

...

גם דין הטענות האחרות שבפי המבקשים לדחייה.

יתר על כן, כל טענות המבקשים נשמעו בפרוטרוט בבקשה זו, כך שאפילו נאמר כי נימנעו מהם הזכויות האמורות, עדיין בסופו של דבר הם נשמעו בבית המשפט.

לא בכדי טענה ההתאחדות באשר לחוסר תום לב בהעלאת טענה זו. לפיכך החלטתי לדחות את הבקשה.