פגיעות מיקרוטראומה: פגיעות קטנות כתוצאה מטראומה

דהיינו, על מנת שנזק יוכר כפגיעה על פי תורת המיקרו טראומה, על התובע להוכיח שמדובר בפגיעות אחדות, שכל אחת מהן היא "תאונה" שניתנת באופן רעיוני עיקרוני לזיהוי ולבידוד.

בדב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי – המוסד לביטוח לאומי (פד"ע י"ט 538, 540) נקבע – "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאיבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע." בית הדין הארצי קבע, באשר לנזקים שנגרמו כתוצאה מישיבה ממושכת, כי אין המדובר בפגיעה לפי תורת המקרוטראומה אלא בפגיעה שעניינה תהליך תחלואתי שאינו תאונה – "הנזק שהיתהווה בגופו של העובד, נוצר בשל התנוחה בה עבד, תנוחה מאולצת, מאומצת, במצב סטאטי ממושך שהביא לעומס וללחץ על כל אותם מרכיבי עמוד השידרה... התנוחה החישה את תהליך 'הבלאי הטבעי'... והדבר נעשה אט - אט, לאורך שנים בלא שניתן להצביע על ארוע תאונתי (תנועה) החוזר ונשנה והגורם לפגיעה זעירה שאין להשיבה" (דב"ע לו/0-75 המוסד לביטוח לאומי - רפאל טואיטו, פד"ע ט 8).

הואיל ובישיבה ממושכת לא ניתן לאתר פגיעות זעירות קטנות, הרי שלא ניתן, עם כל הצער שבדבר, לראות במחלתה של התובעת כמחלה על פי תורת המקרוטראומה.

...

משכך לא היה מנוס מדחיית התביעה.נ" מן הכלל אל הפרט – ולענייננו - לאחר שעניינו במסמכים הרפואיים שצורפו לתיק, בעדויות הצדדים ובכתבי הטענות, לא מצאנו כי יש מקום לקבל את התביעה ונבהיר – לא נעלם מעיננו כי ישנה אי בהירות ומחלוקת באשר למועדים בהם עבדה התובעת כקלדנית בשירות הנהלת בתי המשפט.

נוכח כל האמור, הרי שלא הונחה בפנינו תשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס קביעה בדבר רצף של תנועות זהות או זהות במהותן שביצעה התובעת במשך זמן ממושך במהלך כל יום העבודה.

סוף דבר – לאור האמור ולאור ההלכה הפסוקה התביעה נדחית.

חוות הדעת של המומחה הרפואי: בית הדין מינה כמומחה רפואי את ד"ר אנגלנדר משה, רופא אף אוזן גרון, אשר נישאל שאלות אלה: האם קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? האם מחלת התובע היא תוצאה של תהליך תחלואי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מקרוטראומה) פגיעות זעירות וחוזרות, שניתן לאתר בזמן ובמקום? אם היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע? במילים אחרות, ההייתה כל פגיעה בעלת אופי בלתי הפיך (IRREVERSIBLE) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי עבודתו של התובע, כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה יותר או הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? פרט את גורמי הסיכון האחרים, אם היו כאלה? חוות דעתו של דר' אנגלנדר מיום 27.12.2010: מר אשכנזי יליד שנת 1945 עבד כמורה בכפר הנוער בן שמן בין השנים 1976 – 2007.

המוסד טען כי הואיל וצרידות אינה מופיעה ברשימת מחלות המיקצוע, גם קביעת המומחה הרפואי שמדובר במחלת מיקצוע אין בה כדי להועיל; האפשרות היחידה להכיר בפגימה של צרידות היא פגיעה מסוג מיקרו טראומה, והמומחה קבע במפורש כי אין מדובר בפגיעה מסוג של מיקרו טראומה; על פי קביעת המומחה הרפואי, הצרידות מקורה למעשה בעייפות נפשית של התובע, שעשויה לגרום חולשה או הפרעה תפקודית של שרירי הלרינקס ומיתרי הקול.

...

האם מקובלת עליך העובדה שמבחינה סטטיסטית תופעה של דיפסוניה פונקציונאלית ממקור נפשי נפוצה יותר מאשר ממקור של דיבור ממושך? איני מכיר סטטיסטיקה כזו ובכל מקרה אני מניח שתמיד ניתן יהיה למצוא נתונים סטטיסטיים אחרים.

הכרעה: לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר - לאור כל האמור, תביעתו של התובע להכרה בצרידות כפגיעה בעבודה נדחית.

המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות: מהי מחלתו של התובע בידיו? האם לקה התובע בטריגר פינגר באצבעות 4-5 משמאל ושינויים השחיקתיים באצבעות הידיים? האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית – האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של ארועים זעירים (מיקרוטראומות)- פגיעות זעירות וחוזרות לגבו של התובע שניתן לאתרן בזמן או במקום? אם קבעת כי היו פגיעות זעירות – האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחזקות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע? במילים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך (irreversible) כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים? אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם תנאי העבודה של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? 5.

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה יכולה להיות בדרך של תאונת עבודה (לרבות בדרך של תורת המיקרו-טראומה) או מחלת מיקצוע.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפנינו, ובעיקר בחוות דעת המומחה ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה ושקלנו טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

לא מצאנו, בנסיבות העניין שבפנינו, הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מהאמור בחוות הדעת.

לפיכך טענת הנתבע בנושא זה נדחית ותביעת התובע מתקבלת.

על יסוד כל האמור לעיל ובהתאם לחוות דעתו של המומחה אותה אנו מאמצים, אנו קובעים כי התביעה מתקבלת חלקית ובנוגע לשינויים שחיקתיים ואילו בנוגע לאצבע הדק 4-5 משמאל התביעה נדחית.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהנן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי -התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובילבד שיפעלו על מקום מוגדר.

בית הדין הארצי לעבודה הציב בפסיקתו מספר תנאים לצורך הוכחתה של מיקרו-טראומה, על מנת שזו תבוא בגדר "תאונת עבודה". על כך נאמר : "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרו-טראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאיבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/ 77-0 מזרחי נ' המוסד, צוטט בעב"ל 338/96, המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה, פד"ע לו 213).

ואולם רק חלק קטן מנהיגת התובע הייתה בכביש המוביל למשתלות (כביש עפר), כאשר לא פורט באופן מדוייק, כפי שנידרש בפסיקה, איזה פרק זמן מתוך יום העבודה הנטען (10-12 שעות) היו נסיעות כאלה, לעומת נסיעות "רגילות" של התובע והזמן שהוא הקדיש להעמסה ופרוק של סחורה.

...

לכן, אין מנוס אלא לדחות את תביעת התובעת.

לסיכום נוכח האמור, התביעה נדחית.

התובעת טוענת כי היא בעלת אחיזה חזקה בעט והדבר השפיע על היד עד כדי כך שנגרמו לה שברים קטנים כתוצאה מאותן פעולות.

בעיניין דרכי ורמת ההוכחה הנדרשת במקרים בהם הפגיעה בעבודה מבוססת על תורת המקרוטראומה, נפסק כי הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי באותו עניין מוטל על המבוטח, וכן נפסק כזאת – "לצורך יישום תורת המיקרו-טראומה נידרשת רמת הוכחה מוגברת של הקשר הסיבתי, שכן אין קיימות החזקות המקובלות לעניין מחלת מיקצוע ואין חלה התשתית העובדתית העומדת בבסיס הוכחתה של תאונת עבודה במתכונתה המסורתית" (דב"ע נה/0-116 המוסד לביטוח לאומי - שטיין, פד"ע לז 577, עבל 744/08 המוסד לביטוח לאומי - משה עזרן, ניתן ביום 27.01.11).

...

נזכיר כי בשלב זה של ההליך, נערכת בחינה עובדתית לצורך מתן מענה לשאלה האם מתקיימת תשתית ראשונית לפי תורת המיקרוטראומה, כאשר במקרה שלפנינו, לא שוכנענו כי העובדות בעניינה של התובעת, מאפשרות הכרה שכזו.

סוף דבר – לא שוכנענו כי אופן עבודתה של התובעת מקים תשתית עובדתית ראשונית לפי תורת המיקרוטראומה, ועל כן אף אין מקום למינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו אשר להיבטים הרפואיים הרלבנטיים.

לפיכך, התביעה נדחית.