פגיעה קשה בתאונת דרכים: שיתוק מוחלט ואי שליטה בסוגרים

המערער והמשיב שכנגד (להלן ולמען הנוחות: המערער), יליד 4.9.1984, נפגע ביום 12.5.2007 בתאונת דרכים קשה, שהותירה אותו משותק בכיסא גלגלים וזקוק לצינתור בשל פגיעה במערכת השתן.

ד"ר פרבר העריכה כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 100%, כשנכות זו כוללת הן את הפגיעה הנוירולוגית שהביאה לשיתוק בשתי הגפיים התחתונות, והן את הפגיעה בסוגרים, וקבעה כי לדעתה אין לצפות לשינוי במצב השליטה בסוגרים.

קל וחומר שיש להמשיך לילך בדרך זו לאחר תיקון לרון, שנועד למנוע שלילה מוחלטת של קצבת הנכות בשל יציאה לעבודה (ראו פסק דינה של השופטת י' וילנר בת"א (חי') 618-07 ווקנין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ בפסקות 47-46 (לא פורסם, 10.1.2011).

...

המשיבים טענו כי דין הטענה להידחות מאחר שהועלתה על ידי המערער לראשונה בבית משפט זה. לגופו של עניין, נטען כי הטענה סותרת את הכלל על פיו הפיצויים בגין נזקי גוף נקבעים על פי המצב הקיים.

סיכומו של דבר, כי יש לנכות את מלוא קצבת הנכות, גם של מי שכושר ההשתכרות שלו עשוי להביא לשלילת מלוא הקצבה אם יעבוד.

בשולי הדברים אעיר כי איני מקבל את טענת המשיבים כי הסכום ששילמו למל"ל גבוה בסכום של כ-130,000 ₪ מסכום הניכוי שנקבע בפסק הדין.

סופו של דבר, שדין הערעור והערעור שכנגד להידחות.

מצבה הרפואי של התובעת בתצהיר עדותה הראשית מיום 28.7.11, בזמן בו הייתה התובעת בביתה, בטרם אושפזה בבית הדר, כתבה התובעת כי היא משותקת מהצוואר ולמטה, סובלת משיתוק מלא של הרגליים וספסטיות קשה במיוחד ברגל ימין, רגל ימין רועדת וקופצת ללא שליטה, הידיים חלשות מאוד, יד ימין חלשה יותר, סובלת מחוסר רכוז ובעיות זכרון, ראייה כפולה בעיקר לצד ימין והגבלה בשדה הראייה, בעיות בבליעה בעיקר של נוזלים, סובלת מצרידות וקושי בדיבור, סובלת מדכאון וסיוטים, קשיי נשימה וכאבים בחזה בצד שמאל, צמיחה של עצם באגן, הכתף מוגבלת מאד בתנועה, מוגבלת בתנועה של הצואר, סובלת מחוסר שליטה בסוגרים קדמי ואחורי, מרותקת לכסא גלגלים.

היא איננה יכולה לעשות פיזיותראפיה במצבה או טיפולים אחרים, ומתאימה להגדרה של "חולה סיעודי מוחלט". ד"ר פרבר התייחסה בחקירתה גם לאביזרים שהתובעת תיזדקק להם בביתה.

הנתבעים טוענים כמו כן, כי מיתקיים התנאי הראשון בתקנה 1 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים עתיים), התשל"ח-1978, לצורך פסיקת תשלום עיתי, שכן אין חולק שהתובעת תפסיד כתוצאה מפגיעתה מעל 40% מכושר הישתכרותה העתידי.

הנפגע בעיניין אקסלרד סבל מקוודרופלגיה ספסטית מתחת לחולייה 4C, משותק בגפיו ללא שליטה על הסוגרים, שהוא שיתוק גבוה יותר משל התובעת, הסובלת משיתוק כתוצאה משבר בחולייה 8C, וכפי שציינה ד"ר פרבר בחוות דעתה, התובעת מתפקדת ביד שמאל, עצמאית באכילה, עוזרת בלבוש וברחצה של פלג הגוף העליון כפי יכולתה, מטפלת בקולוסטומיה בעצמה ואף עוסקת בעבודות יד בהדרכה.

...

סיכום התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: הפסד שכר בעבר 752,919 ₪ הפסד שכר לעתיד 1,532,643 ₪ עזרת צד ג' לעתיד 3,868,529 ₪ עזרת צד ג' לעבר 1,092,831 ₪ נסיעות בתקופה מהתאונה ועד רכישת הרכב 55,809 ₪ עלות רכישת רכב 64,776 ₪ עלות אחזקת רכב/ ניידות בתקופה שמאז רכישת הרכב - עבר 326,962 ₪ עלות אחזקת רכב/ ניידות בתקופה שמאז רכישת הרכב - עתיד 874,505 ₪ התאמות דיור- עבר 319,891 ₪ התאמות דיור – עתיד 379,156 ₪ אביזרים וציוד 381,164 ₪ הוצאות רפואיות – טיפולים, ריפוי בעיסוק – עבר ועתיד 350,000 ₪.

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת באמצעות בא-כוחה, החזר הוצאות משפט (אגרה, חוות דעת מומחים, חוות דעת אקטואריות וכדו'), בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל, וכן בנוסף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ, מסכום הפיצוי הכולל לאחר ההפחתה כאמור בסעיף ‎153 לעיל, כשעליו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

התובע, יליד 1990, נפגע קשות בתאונת דרכים שארעה לו ב-28.2.95 בהיותו כבן 5 שנים.

בסיכום המחלה שניתן לתובע עם שחרורו מהמרכז הרפואי הרצליה-חיפה, נמסר כי עם קבלתו היה בהכרה מלאה אך סבל מאנרטריה מוחלטת ומשיתוק ספסטי של הגפיים מימין, מרותק למיטה וללא שליטה בסוגרים.

...

לא שוכנעתי כלל כי התובע זקוק היום לפיקוח והשגחה, שלא לומר שאינו זקוק לכך כדי שלא יפגע בעצמו.

קיומן של בעיות התנהגות וקשיים חברתיים, בהעדר המלצה רפואית בענין זה, אינו מצדיק את המחשבה של צורך בפקוח והשגחה בנסיבות מקרה זה. לענין נזקיו הנטענים של האב-לא שוכנעתי כלל כי נגרמו לעיסקו של האב נזקים כתוצאה מהתאונה ולא הובאו בענין זה ראיות המאפשרות קבלת טענת התובע.

לא שוכנעתי כי מדובר בהוצאות שמקורן בפגיעתו בתאונה דוקא.

ביום 15.11.08 נפטר התובע ז"ל כתוצאה מתאונת דרכים קטלנית בעוד תביעת הנזיקין שהגיש בראשית שנת 2001, בשל נזקי הגוף הקשים שסבל עקב נפילה באתר בנייה, טרם הוכרעה בפסק דין מטעמו של בית משפט זה. ביום 26.11.08 בקש ב"כ התובעים (התובע ז"ל ואלמנתו) את בית המשפט לקבוע, כי עיזבונו של התובע יבוא במקומו (הגם שטרם ניתן צו ירושה בעניינו) ולערוך בפסק דינו שלתיק הנזיקין האמור שינויי התחשיב המתחייבים ממותו של התובע.

ב"כ התובעים ציין, כי שיעור נכותו הרפואית של התובע היה, באין חולק, 100% משום שהתובע היה פרפלג מרותק לכיסא גלגלים, אשר סבל משיתוק בפלג גופו התחתון ללא יכולת שליטה על סוגריו.

אי לכך, משמדובר בנכות כה קשה ובהיעדר הוכחה סותרת, מתבקשת המסקנה שהפגיעה בתפקודו של התובע כאדם הייתה מוחלטת ושיעור נכותו התפקודית עמד אף הוא על 100%.

ב"כ התובעים ביקש לפסוק למרשיו בעבור השימוש המוגבר במכונת הכביסה עקב אי שליטה בסוגרים, תוך שהפנה לחוות דעתו של ד"ר וטין, לפיה נזקקו התובעים למכונת כביסה וייבוש.

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו "זכות לתביעה", גורס בזו הלשון: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה". סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי קובע חלוקת הפיצויים מצד שלישי, כלהלן: "(א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328(א).

...

בבדיקתו הסיק ד"ר וטין, שהתובע עצמאי בהעברות ובכלל הפעולות החיוניות היום יומיות כך שאינו זקוק לעזרה בתחום זה. בסופו של דבר ציין, שהתובע זקוק לעזרה בעבודות הבית משך 4-5 שעות בשבוע.

עיון בחוות דעתם של ד"ר וטין וד"ר לנגר הביאני לכלל מסקנה, כי יש לאמץ חוות דעתו של ד"ר לנגר (אשר אינה רחוקה במהותה מזו של ד"ר וטין) בדבר העדר הצורך בעמידון ובמכשיר לשמירת זרע באשר לא עלה בידו של התובע להוכיח נחיצותם כנדרש.

ב"כ הנתבעים טען שאין להעתר לבקשה משום שהתביעה הוגשה כנגד המעביד כך שהתובע אינו זכאי ל-25% משיעור הפיצויים הכולל.

התובע מס' 1, ציון דבוש ז"ל (להלן: "המנוח"), יליד 3.10.1958, נפצע קשה בתאונת דרכים שאונתה לו בתאריך 24.1.1993, ובעטיה נפטר בתאריך 1.11.1998.

במכתבו, ב/5 של מוצגי התביעה, כותב ד"ר ל. הלר: ”הנ"ל זקוק לטפול על ידי מלווה במשך 24 שעות עקב פגיעתו הקשה וחוסר עצמאות מוחלטת ורצוי חפיפה כל שמונה שעות ולנצל החפיפה לצורך הורדתו מן המטה לכיסא גלגלים או לרחצה או לשירותים הדורש ביצוע של שני אנשים עקב גובהו ומשקלו” ב"כ התובעים סבור שיש להעדיף את ההוראות המקצועיות של הרופאים המטפלים מבית לוינשטיין ששיקמו את המנוח חודשים רבים והכירוהו היטב, דהיינו, את בעיותיו המיוחדות וצרכיו המיוחדים, בשים לב להיותו איש גדל מידות ומשקלו לפי ת/3, ללא כיסא הגלגלים, היה 102 ק"ג, כך שאדם אחד אינו יכול להרימו.

כמה בסה"כ ימים עבדו אצלו אנשים שדנאל שלחה? ת. סדר גודל של 7 עד 10 ימים, ממאי 1995 עד היום ” כ"ח. פסק דין מנחה בכל הנוגע לעזרת הזולת הוא ע"א 3375/99 אקסלרד נ. צור שמיר, פד"י נ"ד (4) 450, כשבאותו מקרה נדון אופן חישוב הפצוי לנכה בשיעור של 100% לצמיתות הסובל מקוואדריפלגיה מלאה ספסטית מתחת לחוליה 4C, משותק בכל ארבע גפיו, וללא שליטה על סוגריו.

...

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים את החזר אגרת המשפט בסכום של 471 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה למדד (בלי ריבית) מיום 9.5.93 ועד היום, והחל מהיום ועד הפירעון בפועל ישא הסכום הפרשי הצמדה למדד (ככל שתהיה עליה במדד) וריבית כחוק.

הנתבעת תשלם את יתרת אגרת המשפט המגיעה בגין תובענה זו ישירות לקופת בית המשפט בהתאם לדרישה שתמציא מזכירות בית המשפט למשרד ב"כ הנתבעת.

כמו כן, אני מורה לב"כ התובעים להגיש לאישור בית המשפט בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק דין זה תוכנית להשקעת כספי הפיצויים המגיעים לתובעת מס' 3 שהיא קטינה.