בקשה זו עניינה השבת תפוסים שהם שמונה תוכים מזנים אקזוטיים (להלן: "התפוסים") המוחזקים על ידי המשיבה כחלק מההליך הפלילי בת"פ 27498-05-21, שם המבקש נאשם בעבירות החזקת חיית בר מוגנת שלא כדין, החזקת ערך טבע מוגן ואי דיווח למנהל הרשות (להלן: "התיק הפלילי").
אקדים ואציין כי בעלי הכנף האמורים מוגדרים כבעלי חיים בסכנת הכחדה המנויים בנספח 1 באמנת CITES (Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora) אשר מדינת ישראל שותפה לה. הוראות האמנה אף הוטמעו בחוק הישראלי דרך אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס"ד-2004.
נספח 1 לאמנת CITES מונה "רשימה של ערכי טבע מוגנים הנתונים באיום של הכחדה, הנפגעים או העלולים להפגע על ידי סחר" וההחזקה הפרטית בהן בישראל אסורה.
...
פירוש זה מתיישב עם לשון סעיף 35 והולם הלכה מושרשת לעניין תפיסה הקובעת כי:
"נראה, כי קריאת סעיפים 32, 34 ו-35 על רקע עקרונות היסוד של השיטה, תוך איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לקניין הפרטי, מובילה באופן מתבקש למסקנה, כי הליכי התפיסה והחילוט מאופיינים בסדר לוגי וכרונולוגי, השומר על האינטרס הציבורי תוך מזעור פגיעה בזכויות הפרט. לאמור, ניתן לתפוס חפצים שיש חשד שיעברו בהם עבירה (סעיף 32), ניתן לפנות לבית-המשפט (המשטרה או האדם הטוען לזכות בהם) ולבקש כי ייקבע מה ייעשה בחפצים (סעיף 34). סמכויותיו של בית-המשפט רחבות ביותר (סעיף 34). הוא רשאי להורות על החזרתם, עם או בלי תנאים, או על המשך ההחזקה בהם. נראה, כי בעיקרון מוסמך הוא להורות על חילוטם או על השמדתם.
לכן, החלטתו של כב' השופט גינות עומדת ושרירה היות ומבחינתו לא עשויה להיות קיימת עילה להשבת התפוסים במסגרת הליך זה. בהתאם, אני דוחה את טענות המבקש בסיכומיו (ס' 8 לתגובה להמשך טיעון מטעם המשיבה) כי היה על המשיבה לשוב ולבקש צו כל שישה חודשים משעה שניתן צו מכוח סעיף 34 ובצו לא פורט מועד פקיעתו.
סיכום
מפאת כל השיקולים שנסקרו דלעיל ובפרט לעניין חוקיות החזרת תפוס אשר החזקתו אסורה בדין אני דוחה את הבקשה.