פגיעה והחזקת ערך טבע מוגן בשמורת טבע

כללי המשיבים בעפ"ג 66651-09-19 (המערערים בעפ"ג 31280-10-19) (להלן ולשם הנוחות: "המשיבים") הורשעו על יסוד הודאתם, כדלקמן: משיב 1 הורשע על יסוד הודאתו בתיק העקרי ובתיק שצרף (ת"פ 65289-03-17), בעבירות של פגיעה בערך טבע מוגן, איסור החזקת ערך טבע מוגן, איסור סחר בערך טבע מוגן, איסור צייד חיית בר מוגנת ללא רישיון צייד או היתר, איסור צייד בשיטות אסורות (שימוש ברשתות), איסור החזקת חיית בר מוגנת וצייד באיזור אסור.

משיב 2 צירף גם את ת"פ 12176-07-17, לפיו, ביום 10.7.16 בשמורת הטבע רמות סירין עסק משיב 2 בציד חוחיות באמצעות רשתות.

...

השופט סאאב דבור מבוא עבירה של החזקת ערך טבע מוגן, עבירה בנגוד לסעיפים 33(ד) + 57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורת טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח –1998 (להלן: "חוק גנים לאומיים"), תקנה 2(א) לתקנות גנים לאומיים ושמורות הטבע (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים), התשמ"ד – 1983 (להלן: "התקנות") וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), היא העבירה המיוחסת למערערים כאן.

...

על אף היותה עבירה נבדלת ועצמאית, עבירת ההחזקה מהווה חוליה חשובה ומרכזית הממוקמת בלב שרשרת ההתרחשות העבריינית שמביאה לפגיעה בצמח המוגן, עקירתו ו/או הסחר בו. מכאן, מסקנתנו הינה, כי אין מקום להתערב במתחם העונש כפי שנקבע על-ידי בית-משפט קמא שהינו נכון ומשקף את מדיניות הענישה הראויה והנוהגת במקרים כגון דא, בנסיבות ביצוע העבירה כאן.

משכך, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שאנו מעמידים את גובה הקנס, ביחס לכל אחד מהמערערים, על סך של 3000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

ברם, הוראת סעיף 221 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי הנ"ל אין בה כדי למנוע, הגשת כתב אשום בהינתן נסיבות שמחייבות את בירור המשפט (כפי המקרה המונח בפתחנו) - כנלמד מהוראת סעיף 225 לחוק סדר הדין הפלילי הנ"ל. לאור כל האמור, על רקע מגוון הנימוקים שמנינו לעיל, נסיבות ביצוע העבירה והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אנו מקבלים את הערעור על חומרת העונש, ומעמידים את גובה הקנס על סך של 3000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו ביחס לכל אחד מהמערערים.

בית משפט השלום בטבריה ת"פ 679-08-15 רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע נ' אבו פרחה בפני כבוד השופט - ס. נשיא ניר מישורי לב טוב בעיניין: רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע המאשימה נאדר אבו פרחה הנאשם נוכחים: מטעם המאשימה : עו"ד צביקה כוחן מטעם הנאשם : בעצמו וע"י עו"ד שאדי משיעור – מהסנגוריה הציבורית גזר דין

בשנת 2006 נדון הנאשם בגין ביצוע עבירות ציד ללא רשיון, החזקת ערך טבע מוגן, פגיעה בערך טבע מוגן, ציד באמצעות מלכודות, החזקת בעלי חיים מוגנים ללא היתר, ציד חיית בר מוגנת (חוחיות) , החזקת ערכי טבע מוגנים לעונשי קנס בסך 2500 ₪, חתימה על התחייבות בסך 10,000 ₪.

...

אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 3 החודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 23450-09-11 (שלום נצרת) מיום 25/4/14 וזאת במצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם בתיק שבפני.

לצורך הבטחת התייצבותו למאסר אני מורה על הוצאת צו איסור יציאה של הנאשם מהארץ אשר יעמוד בתוקפו עד התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו.

אני מורה על חילוט ההתחייבות ע"ס 5000 ₪ אשר הוטלה על הנאשם בתיק ת"פ 23450-09-11 (שלום נצרת) מיום 25/4/14 עליה חתם ביום 25/4/13.

בקשה זו עניינה השבת תפוסים שהם שמונה תוכים מזנים אקזוטיים (להלן: "התפוסים") המוחזקים על ידי המשיבה כחלק מההליך הפלילי בת"פ 27498-05-21, שם המבקש נאשם בעבירות החזקת חיית בר מוגנת שלא כדין, החזקת ערך טבע מוגן ואי דיווח למנהל הרשות (להלן: "התיק הפלילי").

אקדים ואציין כי בעלי הכנף האמורים מוגדרים כבעלי חיים בסכנת הכחדה המנויים בנספח 1 באמנת CITES (Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora) אשר מדינת ישראל שותפה לה. הוראות האמנה אף הוטמעו בחוק הישראלי דרך אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס"ד-2004.

נספח 1 לאמנת CITES מונה "רשימה של ערכי טבע מוגנים הנתונים באיום של הכחדה, הנפגעים או העלולים להפגע על ידי סחר" וההחזקה הפרטית בהן בישראל אסורה.

...

פירוש זה מתיישב עם לשון סעיף 35 והולם הלכה מושרשת לעניין תפיסה הקובעת כי: "נראה, כי קריאת סעיפים 32, 34 ו-35 על רקע עקרונות היסוד של השיטה, תוך איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לקניין הפרטי, מובילה באופן מתבקש למסקנה, כי הליכי התפיסה והחילוט מאופיינים בסדר לוגי וכרונולוגי, השומר על האינטרס הציבורי תוך מזעור פגיעה בזכויות הפרט. לאמור, ניתן לתפוס חפצים שיש חשד שיעברו בהם עבירה (סעיף 32), ניתן לפנות לבית-המשפט (המשטרה או האדם הטוען לזכות בהם) ולבקש כי ייקבע מה ייעשה בחפצים (סעיף 34). סמכויותיו של בית-המשפט רחבות ביותר (סעיף 34). הוא רשאי להורות על החזרתם, עם או בלי תנאים, או על המשך ההחזקה בהם. נראה, כי בעיקרון מוסמך הוא להורות על חילוטם או על השמדתם.

לכן, החלטתו של כב' השופט גינות עומדת ושרירה היות ומבחינתו לא עשויה להיות קיימת עילה להשבת התפוסים במסגרת הליך זה. בהתאם, אני דוחה את טענות המבקש בסיכומיו (ס' 8 לתגובה להמשך טיעון מטעם המשיבה) כי היה על המשיבה לשוב ולבקש צו כל שישה חודשים משעה שניתן צו מכוח סעיף 34 ובצו לא פורט מועד פקיעתו.

סיכום מפאת כל השיקולים שנסקרו דלעיל ובפרט לעניין חוקיות החזרת תפוס אשר החזקתו אסורה בדין אני דוחה את הבקשה.

כתב האישום כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע העבירות הבאות: החזקת ערך טבע מוגן – עבירה על סעיפים 33(ד) ו-57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998; החזקת חיית בר מוגנת – עבירה על סעיפים 8(א)(3) ו-14 לחוק להגנת חיית הבר התשט"ו-1995; אי דיווח למנהל הרשות – עבירה על תקנה 10א לתקנות להגנת חיית הבר תשל"ו-1976 וסעיף 14(א) לחוק הגנת חיית הבר התשט"ו-1955.

הסניגור הוסיף וטען, בנוגע לפגיעה בעקרון החוקיות, שכאשר קיבל הנאשם את התוכים לרשותו, החזקתם לא הוותה עבירה, וזו נוצרה שנים רבות לאחר מכן.

...

לאור כל הנ"ל, לא עלה בידי הנאשם להוכיח את טענתו בדבר אכיפה בררנית, ואני דוחה את הטענה.

סוף דבר סוף דבר, ולאחר שבחנתי היטב את מכלול הראיות שהובאו בפניי, אני קובע כדלקמן: (1) אני מזכה את הנאשם מביצוע העבירות בנוגע לשני תוכים מסוג סקרלט, ומורה על השבתם לנאשם.

(3) אני מרשיע את הנאשם בביצוע כל יתר העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.