פגיעה בתאונת דרכים בעת נסיעה בדרך למקום העבודה

רקע התובע, יליד 1993, עבד כמוכר בחנות נוחות וכמתדלק בתחנת דלק בחברת "דלק מנטה קמעונות דרכים בע"מ". במקביל, התובע עבד כנהג משאית בחברה לשיווק ירקות "תנובות ישראל". ביום 23.11.18, התובע נפגע בתאונת דרכים, בדרך מעבודתו לבית בו התגורר עם הוריו בכפר נאעורה.

השאלה שבמחלוקת האם ניתן לראות בבית הוריו של התובע כמעונו? וכפועל יוצא, האם תאונת הדרכים מיום 23.11.18 ארעה במהלך נסיעתו של התובע מעבודתו למעונו? המסגרת הנורמאטיבית בהתאם לסעיף 79 לחוק, תאונת עבודה לעובד שכיר, הנה "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". הגדרת תאונת עבודה לעיל, אינה כוללת במובהק תאונות שארעו לעובד בדרך אל עבודתו וממנה ולפיכך, על מנת לכלול בגדרה גם תחום זה של הגעה/חזרה לעבודה וממנה, נקבע בסעיף 80(1) לחוק כי: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -

קרי, גם אליבא דמחוקק ישנו הבדל בין מקום לינה (ובענייננו – הדירה השכורה במרכז) לבין "מעון". לפיכך, לדידנו, בשים לב לראיות שעמדו לפנינו ובשים לב לנסיבותיו של מקרה ספציפי זה, הרי שהבית בנעורה עונה על הגדרת "מעון" בהתאם לסעיף 80(1) לחוק, ועל כן תאונת הדרכים מיום 23.11.18 ארעה במהלך נסיעתו של התובע מעבודתו למעונו.

...

שוכנענו אפוא, כי ביתו של התובע בנעורה הוא ה"בית" שלו, הוא "ארמונו" להבדיל מהדירה השכורה במרכז שם רק לן מפאת המרחק בין מקום העבודה לנעורה, מרכז חייו הקבוע היה בנעורה, שם התנהלו חיי החברה שלו, שם עמד ביתו בבנייה, שם כתובתו הקבועה, שם בני משפחתו ולשם חזר בכל הזדמנות שבה לא עבד.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל – התביעה מתקבלת, במובן זה שאנו קובעים כי יש להכיר בתאונה מיום 23.11.18 כתאונת עבודה.

בנסיבות העניין ובשים לב להליכים שהתקיימו בתיק, הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בע"א 3049/93‏, סימה גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פ''ד נב(3)792 [1995] (להלן: הילכת גירוגיסיאן), נפסק (בפיסקה 8, עמ' 799) כי: "בדרך-כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התיפקוד... אך לא תמיד כך. לעתים, הנכות התפקודית - דהיינו מידת ההגבלה של פעולות התובע עקב נכותו - אינה זהה לנכות הרפואית... נכות תפקודית, אשר באה להצביע על הפרעה בתפקודו של מי שניפגע גופנית, יכולה איפוא להיות זהה או דומה לנכות הרפואית, וכך בהרבה מקרים. אך היא יכולה להיות גם שונה ממנה." התובע סבור כי הנכות התפקודית בגובה הנכות הרפואית, לטענתו הנתבעת לא הביאה בדל ראיה הסותר זאת.

התובע מוסר בחקירתו כי החלפת מקום העבודה לא בוצעה בגלל התאונה אלא בשל השכר, שיפור משמעותי בשכר (שם בעמ' 4).

סיכום ניזקי התובע הפסד שכר לעתיד והפסדי פנסיה 270,000 ₪ עזרת הזולת 0 ₪ הוצאות 5,000 ₪ כאב וסבל 27,036 ₪ סך ניזקי התובע 302,036 ₪ הרקע העובדתי – התובעת 2 התובעת ילידת 28.3.1990 (בת 31) עובדת כמהנדסת תוכנה בחברת "RED HAT". ביום 1.9.2018 נפגעה התובעת בתאונת דרכים.

במהלך נסיעת התובע ישבה התובעת לצדו כנוסעת, נהגת רכב אשר נהגה במסלול מימינה, ביצעה פניה חדה שמאלה ופגעה ברכבים.

...

עיינתי בחוות דעתו של המומחה ובתיעוד הרפואי שהוגש, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי לכך שלא מצאו לנכון לזמן את המומחה לחקירה, לא שוכנעתי כי יש מקום, בנסיבות העניין, לסטות מקביעת המומחה, המביאה בחשבון את התיעוד הרפואי שהונח בפניו וממצאי בדיקתו.

בהתאם לאמור אני קובע כי נכותה הרפואית של התובעת בגין התאונה הינה בשיעור של 10%.

סיכום נזקי התובעת הפסד שכר לעתיד והפסדי פנסיה 165,000 ₪ עזרת הזולת 25,000 ₪ הוצאות 7,500 ₪ כאב וסבל 18,646 ₪ סך נזקי התובעת 216,146 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 518,182 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף הוצאות משפט שהוציאו התובעים.

ביום 10.6.2020 התובע נפגע בתאונת דרכים, עת נהג באופניים חשמליים, בדרכו ממקום עבודתו לביתו בעיר חולון.

להבנתנו הנפסק שם אינו מסייע לתובע, כיוון שבניגוד לעניינו, באותו פסק דין הוכח פוזיטיבית כי סכוני הדרך היו הגורם העקרי לתאונה (על יסוד עדות מומחית מטעם התובע), כי "תנאי הדרך במקום התאונה מסכנים מאוד את הנוסעים ברכב והם בבחינת גורם משמעותי לקרות תאונה במקום". לסיכום האמור לעיל – התובע היה מעורב בתאונת דרכים בהיותו בגילופין, כאשר רכב על אופניים חשמליים בדרכו מהעבודה לביתו.

...

אשר לעדותו של מר צרפתי – כאמור, זה לא היה במקום העבודה בעת שהתובע יצא מהעבודה, כלומר לא יכול להעיד על כמות האלכוהול שהתובע שתה בפועל (בניגוד לעדותו, המקובלת עלינו, לגבי הנהוג במסעדה בנושא זה).

להבנתנו הנפסק שם אינו מסייע לתובע, כיוון שבניגוד לעניינו, באותו פסק דין הוכח פוזיטיבית כי סיכוני הדרך היו הגורם העיקרי לתאונה (על יסוד עדות מומחית מטעם התובע), כי "תנאי הדרך במקום התאונה מסכנים מאוד את הנוסעים ברכב והם בבחינת גורם משמעותי לקרות תאונה במקום". לסיכום האמור לעיל – התובע היה מעורב בתאונת דרכים בהיותו בגילופין, כאשר רכב על אופניים חשמליים בדרכו מהעבודה לביתו.

סוף דבר – התביעה נדחית.

הרופא העיד כי התובע ביקש שיכין לו מכתב למקום העבודה וכי הרופא ביקש לוודא באיזה יום בדיוק היתה התאונה כדי שלא יהיו טעויות.

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 3/10/18 עת החליק מהאופניים החשמליות בהן נסע, בדרך לעבודה.

...

ביום 12/10/18 הגעתי לבדיקה נוספת, ואז נאמר לי כי השיניים לא נשברו אך קיבלו מכה חזקה והתנדנדו ואין מנוס אלא לעקור אותם.

נוכח עדות מהימנה של התובע ושל רופא השיניים, ונוכח מהות הפגיעה כפי שתועדה בחדר מיון, אני מקבלת את טענת התובע כי בעת הנפילה, נפגע גם בשיניים.

בדרכו למקום עבודתו בבאר שבע פגע התובע ברכב שעבר ברמזור אדום וכתוצאה מכך נפגע בפגיעות אורתופדיות ופונה לבית החולים סורוקה.

לסיכום, התובע נפגע בתאונת דרכים סמוך לשעה 21:00 בערב, מספר שעות לאחר סיום יום עבודתו, והוא לא הוכיח את טענתו כי בעת קרות התאונה הוא היה בנסיעה חזרה למקום עבודתו לצורך איסוף מכשירים סלולאריים.

...

אמנם, בהתאם להלכה הפסוקה, הרישומים הרפואיים הם חלק ממכלול הראיות ואין לתת להם בהכרח משקל מכריע, אך העובדה שאין במסמכים הרפואיים כדי לסייע או לתמוך בגרסת התובע מצטרפת למכלול הראיות שהובאו לפנינו כמפורט לעיל, מהן עולה כי לא הוכחה גרסתו של התובע בדבר מטרת הנסיעה.

לסיכום, התובע נפגע בתאונת דרכים סמוך לשעה 21:00 בערב, מספר שעות לאחר סיום יום עבודתו, והוא לא הוכיח את טענתו כי בעת קרות התאונה הוא היה בנסיעה חזרה למקום עבודתו לצורך איסוף מכשירים סלולריים.

התביעה נדחית.