פגיעה בשם הטוב עקב מימוש עיקול

עילה נוספת שטוען לה התובע היא כי ביצוע העיקול, שלא היה לו יסוד, עלול לפגוע בשמו הטוב של האדם, להשפילו ו/או לעשותו ללעג או לבוז.

: "מרכיב מרכזי בתכלית האובייקטיבית העומדת ביסוד פרשנותה של פקודת המסים (גביה) ... הוא הצורך בקיומה של גבית מס אפקטיבית, לצורך ביצוע פעולות ציבוריות המשרתות את כלל האזרחים...מגשימה גם ערכים של צדק חברתי, צדק חלוקתי ושל שויון מהותי; היא מממשת את אופיה של המדינה כמדינת רווחה... היא מאפשרת הספקתם של מוצרים צבוריים הנחוצים לכלל חברי הקהילה אך אינם מיוצרים על-ידי השוק החופשי מחמת כשלי שוק...בכך מוגשמת  באופן רחב את זכות האדם לכבוד... ואמנם, עוד... הודגשה חשיבותו של שויון (מהותי) בהטלת מס, ושל השתתפותם של כל האזרחים בנטל ככלי לקיום מסגרת מדינית ולהשגת חירות... כדי להבטיח גביה יעילה ומהירה על-ידי הרשות המינהלית, הוענקה לה סמכות גביה המבוצעת בהליך מקוצר, שאינו כרוך בהליכים משפטיים או בהליכים הרגילים של הוצאה לפועל...". רוצה לומר, אם לא תשית הערייה עיקול על אלו שאינם משלמים את חובם, נמצא שהיא מפרה את חובתה ופוגעת הלכה למעשה בתכליות חשובות אלו.

...

לאור כל האמור לעיל טוען התובע כי הנתבעת הטילה עיקול שלא כדין בגין חוב ארנונה כי לא הוכח שהיה קיים ו/או שהתיישן ו/או שאינו ניתן לגבייה (ראה סעיף 21 לכתב התביעה), התובע מפרט כי מדובר ברשלנות של העירייה והפרת חובה חקוקה ולפיכך יש לפסוק לו סך של 25,000 ₪ כמפורט בסעיף 21 ד על סעיפי המשנה.

(סעיפים 52-45 לסיכום טענות הנתבעת).

סוף דבר מורה על דחיית התובענה.

בכל הנוגע להוצאות: היה מקום להטיל הוצאות בשיעור ריאלי על התובע לאור דחיית התובענה כמפורט לעיל, אמנם בנסיבות העניין ולאור מצבו הגופני של התובע מצאתי לנכון להקל עליו בעניין זה. התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 2000 ₪ (כולל).

גם אם לא יכולה להיות מחלוקת כי בסמכותה של הנתבעת כרשות האכיפה והגבייה להטיל עיקולים כנגד חייבים לצורך מימוש ייעודה ומשכך היא פועלת כמי ש"חייבת לעשות על פי דין" או "על פי היתר", אין הגנה זו יכולה לחול בשעה שטרם התגבשו מלוא התנאים לעשות כן, כשבמקרה דנן – טרם חלוף פרק הזמן בן השלושים יום מאז המצאת האזהרה לתובעת.

מאידך, לא ניתן להיתעלם מעיקולים שבאו לעולם והטלתם התאפשרה רק בשל טעות הזנת מועד ההמצאה של האזהרה ושגם אם בסופו של יום בוטלו ולא מומש אף אחד מהם, ההשפעה של הטלתם (גם אם לא הוצגו בעיניין טענות אלה אינדיקאציות מתבקשות) באה לידי ביטוי בפגיעה בשמה הטוב של התובעת לא רק כאדם פרטי אלא כמי שניהלה באותו חשבון גם פעילות עסקית, הן בבנק שבו היתנהל החשבון והן בקרב גורמים פינאנסיים שנחשפו לכך.

...

ייאמר מיד כי דין ניסיון זה להידחות.

הנה כי כן, משעה שהתובעת במסגרת ההליך דנן אינה מבקשת לבסס את עילת תביעתה על ההחלטה של הרשמת מיום 23/2/17 כי אם על השגיאה בפעולת ההקלדה שקדמה לאותה החלטה, דין הטענה של הנתבעת להידחות.

סוף-דבר: לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובעת פיצוי בסך 70,000 ₪.

לפיכך, יש לבחון טענת התובע כי הנתבעת לא שלחה אל כתובתו ברח' ארלוזורוב את הדו"חות ואת תזכורות החוב כפי שהיה עליה לעשות, כך שלמעשה התיישן החוב והנתבעת לא פעלה כדין במסגרת הליך העיקול ומימוש הכספים מחשבונו.

בנסיבות העניין ובשים לב לאמור לעיל, קובע כי התובע לא הוכיח את תביעתו כי הקנסות התיישנו וכי הליכי הגבייה בהם נקטה הנתבעת נעשו שלא כדין ופגעו בשמו הטוב.

...

במסמך משלים שהוגש מטעם התובע בשלב מאוחר יותר לתיק בית המשפט (26.3.23) פורט, כי בחודש ינואר 2021 הוטל עיקול על חשבון הבנק של התובע על סך 80,698 ₪, וכי בחודש ינואר 2022 סכום זה מומש והועבר לידי רשות המסים.

משדרישותיו כלפי הנתבעים לא זכו למענה הגיש תביעה זו. בתביעתו עותר התובע לסעדים כספיים אלו כנגד כלל הנתבעים, ביחד ולחוד: (א) סכום העיקול בסך 73,244 ₪ בתוספת ריבית; (ב) הפצוי המוסכם הקבוע בחוזה למקרה של הפרה יסודית בסך 300,000 ₪ בתוספת ריבית; (ג) פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב בעקבות העיקולים שהוטלו על נכסיו בסך 50,000 ₪; (ד) פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב מעשיהם של הנתבעים בסך 50,000 ₪.

...

לנוכח כלל האמור, התביעה כנגד הנתבעים 2-4 נדחית במלואה.

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע סך של 24,000 ₪, זאת בנוסף לסכום ששולם על ידה במסגרת פסק הדין החלקי.

בנוסף, תשלם הנתבעת 1 לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ₪.

על כן בתביעה דנן הוא עתר לחייב את התאגיד לשלם לתובע פיצוי בגין הפגיעה בשמו הטוב עקב היתנהלותו הלא תקינה של התאגיד ועקב ניהול גבייה אגרסיבית לרבות הטלת עיקולי בנקים בלתי חוקיים עוד בטרם הושלם הטיפול בעררים שהוגשו על ידו כאמור לעיל, וכן להצהיר על ביטול דרישות החוב ולהורות על החזרת הכספים שנגבו על ידי התאגיד בסך של 884.60 ₪ מיום 15.1.2018, וסך של 12.171,70 ₪ מיום 17.3.2019.

התאגיד המשיך בהתנהלותו הרשלנית עת לא טרח לבדוק את טענותיו של התובע בצורה יסודית ומעמיקה חרף פניותיו החוזרות והנישנות של התובע ובא כוחו אליו, והגדיל לעשות עת הטיל עיקולים על חשבון הבנק של התובע ומימש כספים בגין עלות מדים חכמים שהוחזרו לידיו, ובגין הקף צריכת מים שלא הוכחה על ידו, וכל זאת בטרם מוצה בירור עניינו של התובע בפני ועדת הערר.

...

במצב דברים זה הנני קובעת כי עסקינן בעיקולים תוצר מחדליו של התאגיד, שהוטלו על חשבון הבנק של התובע שלא כדין.

לאור האמור לעיל, הנני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבע/התאגיד לשלם לתובע פיצוי בסך של 10,000 ₪, וכן להשיב לתובע את הכספים שמומשו על ידו במסגרת העיקולים נשוא התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מימוש הכספים ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.