בפתח עדותו, טען בוביש כי הוא מתגורר בסמוך למקום התאונה ולכן מכיר את הבעלים של רכב התובעת (כשהוא מכוון כנראה לגלנטי, להבדיל מהתובעת) ולכן, לאחר שראה את התאונה, היתקשר אליו ועידכן אותו - כך בעמ' 2 ש' 26 - 28 לפרוטוקול.
ועוד, הגם שאני מקבל את תשובתו של בוביש, לפיה אינו יודע לזהות את נהג הקיה בחלוף שנה וחצי מאז התאונה, הרי שהיה אך סביר כי בסמוך למועד התאונה היה יודע לציין בפני גלנטי פרטים מזהים נוספים אודות הרכב הפוגע - כגון: צבע, דגם וכיוצ', ולא להסתפק במספר הרשוי.
הסתירות מתוך עדותו של בוביש, בעיקר בנוגע להיכרותו עם גלנטי עובר לתאונה, מלמדות כי אין ליתן לעדותו של בוביש משקל ראייתי גבוה;
בנוסף, העובדה כי בוביש כלל לא ידע לומר אם ניזקי התובעת לא היו קיימים עובר לתאונה מחזקת את המסקנה כי גם אם הייתה מתקבלת עדותו של בוביש במלואה, והיה נמצא כי הקיה פגעה ברכב התובעת כפי שתיאר, הרי שכלל לא היה ניתן לקבוע על סמך עדותו כי קיים קשר סיבתי בין אותה פגיעה לבין הנזקים ברכב התובעת.
...
הנתבעת 2 (להלן: "הכשרה") טוענת להסרת הכיסוי הביטוחי למבוטחת - ליס, בשל חוסר שיתוף פעולה מצדה במהלך בירור שאלת החבות הנטענת; בנוסף, הכחישה את טענות התובעת בנוגע לאחריות המיוחסת לליס בקשר לתאונה ואת היקף הנזקים הנטען;
מטעם הכשרה, העידו: מר אליהו שדה, החוקר; ומר רמי שאול, השמאי אשר הציג חוו"ד נגדית לחווה"ד שערך מר גל.
הגם שכתב ההגנה של ליס הוגש כששה חודשים לאחר שהכשרה טענה להסרת הכיסוי הביטוחי, לא העלתה ליס כל טענה בעניין זה.
לאחר שקראתי את כתבי הטענות וצרופותיהם, עיינתי במוצגים, בתמונות ובסרטון, שמעתי את הצדדים והעדים מטעמם וכן קראתי את סיכום טענותיהם של באי כח הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות, כפי שאנמק להלן -
עדותו של בוביש -
ע"פ תצהירו של בוביש, ביום התאונה, בשעה 09:45 לערך, בעת שעבר ברחוב, ראה בסמוך אליו אדם הנכנס לקיה, יוצא מהחניה בנסיעה לאחור ותוך כדי כך פוגע ברכב התובעת, שכאמור חנה בסמוך לקיה - כל זאת ממרחק של מטרים ספורים.
סיכומו של דבר -
לאור ריבוי הסתירות בעדותו של בוביש והספק שעלה באשר להיותו עד ניטראלי, או כי בכלל היה עד לתאונה - ורהא דגש לעניין זה כשנכשל בהדגמת התאונה במהלך עדותו, מצאתי כי עדותו של בוביש אינה מהימנה;
משכך, ובשים לב כי, הלכה למעשה, עדותו של בוביש היא הראיה הישירה היחידה שקושרת לכאורה בין ליס לנזקי התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי ליס אחראית לתאונה.
לאור כל האמור לעיל, הרי שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה על מנת לייחס לליס אחריות לתאונה, או לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה לכאורה של הקיה ברכב התובעת לבין נזקי התובעת; די בכך, על מנת לקבוע כי דין התביעה להידחות;
מכיוון שלא הורם הנטל להוכיח כי יש להשית על ליס את האחריות לתאונה, הרי שאיני נדרש - לא לשאלת הוכחת היקף נזקי התובעת ולא לטענות הכשרה לעניין הסרת הכיסוי הביטוחי.
משנדחתה התביעה, תשלם התובעת לנתבעת 1, ליס, עבור הוצאותיה בגין ניהול ההליך, סך של 1,000 ₪ בתוספות שכר עד הנתבעת 1, מר משה קורקוס, בסך של 400 ₪ כפי שנפסק בדיון וכן שכר עו"ד בסך של 6,009 ₪ ;
כן תשלם התובעת לנתבעת 2, הכשרה, עבור הוצאותיה בגין ניהול ההליך, סך של 2,500 ₪ בתוספות שכר עדי הנתבעת 2, השמאי והחוקר שהעידו מטעמה, סך של 2,340 ₪ כפי שנפסק בדיון וכן שכר עו"ד בסך של 6,009 ₪ ;
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.
