מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פגיעה בפרטיות מאגרי מידע

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להוראת סעיף 7(2) לחוק נתונים כאלה שאינם יוצרים אפיון שיש בו פגיעה בפרטיות אינם מהוים "מאגר מידע" עליו חלות הוראות חוק הגנת הפרטיות.
...
הנתבעת הסכימה לוותר על הבאת עדים, ואין בידי לקבל את טענתה שבשל חלוף הזמן, יש קושי באימות הנחתה ותשובתה בשנת 2019 למקור המידע בדבר מספר הטלפון של הנתבע.
משהתובע לא השכיל להוכיח קיומו של "מאגר מידע" וכי פניות הנתבעת אליו במסרונים, נעשו בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין שנקבע על פי אפיון הכלול במאגר מידע כהגדרת "דיוור ישיר" בסעיף 17ג' לחוק, טענתו כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק בכל הנוגע להחזקה ושימוש ב"מאגר מידע" דינה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית, על כל רכיביה.

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש הורשע על פי הודאתו בריבוי עבירות של הוצאת מיסמך ממשמורת; הוצאת מיסמך ממשמורת על ידי עובד ציבור ומסירתו לאחר; הפרת סודיות; פגיעה בפרטיות; והחזקת מאגר מידע שלא כדין.
...
דיון והכרעה לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
משכך, בשים לב לכך שהמבקש היווה "גורם בלעדיו אין" בהפצתה של נגזרת מרשם האוכלוסין לרשת האינטרנט, פעל תוך מעילה באמון שניתן לו במסגרת עבודתו, והביא לחשיפתו של מידע חסוי תוך פגיעה בפרטיותם של יחידי הציבור ואף סיכון ביטחון המדינה, אני סבור כי האיזון שערכו הערכאות הקודמות ראוי, ולא מצאתי כי מתעורר חשש לעיוות דין או כי ישנה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתכוף לקבלת הגישה למאגרים העביר הנאשם לנאשם 2 כ-500 רשומות מידע על עסקים, תוך פגיעה קשה בפרטיותם, בקשר לבקשות שהם הגישו לקבלת הלוואות מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים, כאשר החברה שימשה גוף מתאם לקרן.
...
לעניין העבירה של פגיעה בפרטיות נקבע מתחם עונש שנע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות; נוכח ריבוי העבירות אני קובע כי המתחם נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל של 8 חודשים.
אני סבור כי מול חלוף הזמן ניצב האינטרס הציבורי במלוא תוקפו ועוצמתו.
" סוף דבר אני מחליט לעשות שימוש בסמכות הנתונה לי מכח סעיף 40 יג' (ב) לחוק העונשין וגוזר על הנאשם עונש כולל בגין שני האירועים החובקים עבירות רבות , את העונשים הבאים : 24 ח' מאסר לריצוי בפועל.

בהליך ערעור על קובלנה פלילית ע"י הקובל (עק"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין זה אני מפנה לדברי כב' השופט (בדימוס) ס' ג'ובראן ב-רע"פ 1189/06 בר-לב נ' מדינת ישראל (12.9.2006): "המבקש הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, אשר מהן עולה, כי ניצל את האמון שניתן בו והדפיס, במועדים שונים במהלך עבודתו, נתונים שונים מתוך מאגרי המידע של מס הכנסה, לצורך שימושו האישי. מדובר במעשים חמורים, אשר יש בהם כדי לפגוע בפרטיות, בצינעת הפרט ובאמון שנותנים האזרחים ברשויות המדינה. יפים לעניין זה דבריו של בית-משפט זה בעש"ם 6843/01 יפתח בן דוד נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נו(2), 918, 924-925:
...
מעבר לדרוש אוסיף, כי אני סבור כי החלופה שבסע' 5+2(7) לחוק הגנת הפרטיות היא עבירת תוצאה.
המסקנה הנקודתית באשר לעבירה שקיבלה ביטוי בסע' 2(4)+5 לחוק הגנת הפרטיות מקורה בלשון החלופה לפיה "עלול הפרסום להשפילו או לבזותו" - זו נסיבה השוללת דרישת התוצאה (להרחבה ראו : גבריאל הלוי, תורת דיני העונשין, כרך א', עמ' 740-741(להלן: הלוי).
א' בולוס, שופט השופט מ' דאוד: לאחר שעיינתי בחוות דעתו של חברי, השופט העמית י. גריל, ודעתו החולקת של חברי השופט א. בולוס החלטתי לצרף דעתי, בכל הקשור לקביעותיו שהמשיב ביצע את העבירה המיוחסת לו עבירה בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2003 בעליון נפסק כדקלמן:

על חומרתה של הפגיעה בזכות לפרטיות בשל הנזק שניגרם לתפקודו של שירות המדינה ובשל הנזק הנגרם לאזרח התמים ש"זכה" למעקב אינטימי המבוצע על-ידי עובד מדינה שלא במסגרת תפקידו, עמדתי בעש"ם 6348/01 בן דוד נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נו(2) 918, 923: "ההישגים הטכנולוגיים של העידן המודרני הביאו עימם כתוצאת לוואי אפשרויות נרחבות לפגיעה בפרטיות. מאגרי המידע המצויים בידי הרשויות, בכלל, ובידי מס הכנסה, בפרט, נותנים בידי עובדי הציבור שיש להם גישה אליהם יכולת ועוצמה לאסוף מידע רב על כל אדם מהציבור בישראל בכל היבט מתחומי חייו. חזונו האפוקליפטי של ג'ורג' אורוול בדבר 'האח הגדול' עלול על נקלה להפוך למציאות חיים אם לא ייושמו הגבולות לנגישות למאגרים ולשימוש בהם מעבר למטרה המוגבלת שלשמה ניתנה הסמכות למופקדים על מאגרי המידע". המסקנה העולה מכל האמור היא שיש ממש בטענותיו של בא-כוח המדינה לפיה ככלל, מדיניות ענישה ראויה מחייבת להחמיר עם עובד מדינה העובר עבירה של שליפה ממאגרים שלא במסגרת התפקיד, ולהטיל עליו אמצעי משמעת חמורים.
...
על חומרתה של הפגיעה בזכות לפרטיות בשל הנזק שנגרם לתפקודו של שירות המדינה ובשל הנזק הנגרם לאזרח התמים ש"זכה" למעקב אינטימי המבוצע על-ידי עובד מדינה שלא במסגרת תפקידו, עמדתי בעש"ם 6348/01 בן דוד נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נו(2) 918, 923: "ההישגים הטכנולוגיים של העידן המודרני הביאו עמם כתוצאת לוואי אפשרויות נרחבות לפגיעה בפרטיות. מאגרי המידע המצויים בידי הרשויות, בכלל, ובידי מס הכנסה, בפרט, נותנים בידי עובדי הציבור שיש להם גישה אליהם יכולת ועוצמה לאסוף מידע רב על כל אדם מהציבור בישראל בכל היבט מתחומי חייו. חזונו האפוקליפטי של ג'ורג' אורוול בדבר 'האח הגדול' עלול על נקלה להפוך למציאות חיים אם לא ייושמו הגבולות לנגישות למאגרים ולשימוש בהם מעבר למטרה המוגבלת שלשמה ניתנה הסמכות למופקדים על מאגרי המידע". המסקנה העולה מכל האמור היא שיש ממש בטענותיו של בא-כוח המדינה לפיה ככלל, מדיניות ענישה ראויה מחייבת להחמיר עם עובד מדינה העובר עבירה של שליפה ממאגרים שלא במסגרת התפקיד, ולהטיל עליו אמצעי משמעת חמורים.
בסופו של שקלא וטריא, לא ראה בית הדין להיעתר לבקשת הפיטורין שביקשה התביעה.
אשר על כן דין הערעור בהליך עש"ם 7789/02 להתקבל במובן זה שכהן יפוטר לאלתר, אך תקופת הפסילה מלשרת בשירות המדינה תועמד על חמש שנים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו