פגיעה בעבודה: עבודה מהבית במחשב

לגירסתו, נטל את יומן העבודה לביתו יום לפני התאונה לצורך הוספת ועדכון נתונים במחשב, פעולה הנחוצה לפעולת האנליזה כאשר נתונים אלה הכרחיים לעבודתו בכל הקמפוסים, ושכח אותו שם. התובע ציין כי הוא לא נידרש להחתים כרטיס בעת כניסתו ויציאתו מקמפוס אחד לשני שכן עבודתו בין הקמפוסים השונים היא מקבילה וחופפת וכאשר בסוף החודש דוח הנוכחות מתוקן על ידו בהתאם לעבודתו.

לטענת הנתבע, התאונה שבה נפגע התובע אינה מהוה תאונת עבודה שכן היא לא אירעה בדרכו של התובע ממעונו למקום עבודתו.

...

על יסוד האמור, לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכיח את תביעתו ודינה להידחות.

לטענת הנתבע, מדובר בתביעה לפיה נפגעה פרטיותו של התובע לאחר סיום יחסי עבודה בין הצדדים (סעיף 5 לתצהיר הנתבע), היינו ללא קשר ליחסי העבודה, ובכל מקרה השגת הראיות נעשתה בצורה פאסיבית בלבד ובחשיפה מקרית להודעות התובע על ידי מתמחה במשרדו אשר הביאן לידיעתו של הנתבע.

לא מצאנו כי גרסה זו היא סבירה או משכנעת, שהרי הנתבע עצמו ציין במכתביו כי "כאשר התמחה במשרדי, הסתיר מר גבע את העובדה שעבד במקביל במקום עבודה נוסף..." (סעיף 6 יג לפסק הדין בהליך הקודם) וכן כי ".. נחשפתי לעובדה שהעובד הנ"ל, עבד מביתו עבודה נוספת, בתחום המחשבים, והוא לא גילה עובדה זו ללישכת עורכי הדין...." (נספח 16 לתצהיר התובע).

...

לא מצאנו כי גרסה זו היא סבירה או משכנעת, שהרי הנתבע עצמו ציין במכתביו כי "כאשר התמחה במשרדי, הסתיר מר גבע את העובדה שעבד במקביל במקום עבודה נוסף..." (סעיף 6 יג לפסק הדין בהליך הקודם) וכן כי ".. נחשפתי לעובדה שהעובד הנ"ל, עבד מביתו עבודה נוספת, בתחום המחשבים, והוא לא גילה עובדה זו ללשכת עורכי הדין...." (נספח 16 לתצהיר התובע).

סוף דבר – התביעה מתקבלת בעיקרה, אם כי לא בסכומים שנתבעו.

הנתבע ישלם לתובע פיצויים בגין הפרת פרטיותו של התובע, לפי סעיף 29א'(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981, בסך 14,000 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

עבודתו של התובע הנה עבודת מחשוב טכנולוגית בה הוא נידרש לפעולות הקלדה חוזרות ונישנות ולשימוש בעכבר המחשב, תוך השענות על מרפקיו, במשך מלוא יום העבודה, לרבות עבודה בשעות נוספות ועבודה מהבית, וזאת לאורך כל שנות עבודתו.

התובע טוען כי עבודתו אינה מגוונת שכן במרבית שעות עבודתו הוא מבצע עבודה בעלת אופי זהה, הכוללת הקלדה ושימוש בעכבר המחשב, וכי גם אם ביצע תנועות נוספות במסגרת עבודתו, אין בכך כדי לשלול את האפשרות כי פגיעתו נגרמה כתוצאה של סדרת אירועים תאונתיים זעירים, באופן המבסס את קיומה של עילת המקרוטראומה.

תנאי ראשוני להכרה בפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה הוא: "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הנה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה....." (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי נגד אשר יניב (2/11/99)).

...

שוכנעתי מעדות התובע כי מדובר בעבודת ניהול מגוונת, הכוללת פנים רבות, מקצועיות וניהוליות.

אין בידי לקבל את טענת התובע כי הנתבע לא הפריך את גרסתו בעצם העובדה שלא זומן לעדות מטעם הנתבע כל עד. ההיפך הוא הנכון.

סוף דבר – התביעה נדחית.

טענות הצדדים בתמצית לטענת התובעת, היא עובדת בעיקר מביתה, ועמדת העבודה העיקרית שלה בביתה הנה ליד הכניסה למסדרון בצמוד למטבח, שם מוצב דרך קבע המחשב הנייד שלה.

נציין כי התובעת הבהירה בעדותה כי רק ב18.5.20 סיפרה בפירוט על הארוע, כי לפני כן לא נישאלה על כך: "אז למה את לא מציינת את זה בפנייה שלך למוקד? ת.כי לא נשאלתי. שאלו אותי איפה את והשבתי שבבית. ש. מי אמר לך להוציא תעודה רפואית לנפגע בעבודה מ- 18.5.20? ת. הרופא. ש. שם כן אמרת שניפגע בעבודה? ת. הרופא שאל אותי איך זה קרה ומה עשית וסיפרתי לו ואז הוא אמר שזה תאונה בעבודה, תביאי לי טופס שאמלא אותו. ש. מה סיפרת לו? ת. סיפרתי לו שבאתי לענות למיילים שקבלתי והחלקתי על הגב ליד עמדת העבודה שלי, הריצפה היתה לחה." ממכלול הראיות שוכנענו כי התובעת אכן נפלה בדרכה לענות למיילים הקשורים לעבודתה.

...

ביום 26.7.20 דחה הנתבע את התביעה : " מעיון בפרטי תביעתך ובירורים שנערכו עולה שפגיעתך הנ"ל אירעה בשעת ערב, תוך כדי שטיפת רצפה. ובנסיבות אלו לא שוכנענו כי התאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך" (ר' נספח יט לכתב התביעה).

משכך שוכנענו כי התאונה ארעה לתובעת תוך כדי עיסוקה ועקב עיסוקה במשלח ידה.

לאור כל האמור לעיל, אנו רואים בנפילת התובעת בביתה, כתאונת עבודה.

משכך, התביעה מתקבלת.

העבודה מהבית התבצעה מהמרפסת שם הייתה לתובעת עמדת מחשב ומדפסת.

כלומר, על הנפגע, התובע, להוכיח שני תנאים מצטברים לצורך הכרה בארוע שקדם לו בעבודה כתאונת עבודה: תנאי הזמן - "תוך כדי עבודתו", ותנאי הקשר הסיבתי- "עקב עבודתו". באשר לכך נפסק כי התנאי העקרי הנו תנאי הקשר הסיבתי שבין העבודה לבין התאונה, ואילו תנאי הזמן, ה"תוך כדי עבודתו", הנו הטפל וכן כי המבחן הנו הלכה למעשה "הקשר לעבודה". לא כל ארוע שאירע למבוטח במהלך עבודתו ייחשב כתאונת עבודה.

...

בענייננו, איננו מקבלים את טענות הנתבע בנוגע לסתירות בכתובת המגורים, הן לנוכח ההסבר שניתן על ידי התובעת בחקירה הנגדית[footnoteRef:7] והן לנוכח העובדה שהאמבולנס הוזמן על ידי השכנים ולפיכך, אין סתירה ברישום בדו"ח מד"א ולפיו הפינוי בוצע מרח' הגפן 26 ולא מכתובתה של התובעת ברח' הגפן 25.

] על יסוד כל האמור לעיל, אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה כי ביום 25.11.2020 ארע לה אירוע תאונתי ומכאן שדין התביעה להידחות כבר בשלב העובדתי.

אשר על כן, התביעה נדחית.