פגיעה בעבודה: הובלת עגלת כיבוד כמיקרוטראומה

האם הובלת עגלת כיבוד ע"י מגישת מזון במקום העבודה גרמה לתובעת לפגיעה בעבודה – זוהי הסוגיה העומדת בפנינו.

"העגלה היא על גלגלים ואין דחיפתה דומה לנשיאת משקלות. אין דין דחיפת עגלה עם מוצרי מזון במשקל 15 ק"ג כדין נשיאת דליי מים במשקל 15 ק"ג. עבודתה לא גורמת נזקים בלתי הפיכים משמעותיים שיגרמו למחלותיה או אף להחמרה בהן". אם התשובה לשאלה 3 שלילית, האם ניתן להכיר בפגיעה צוארית של התובעת כנובעת מעבודתה במנגנון המקרוטראומה? אם לא, אנא נמק.

...

בפברואר 2015 מצויין שלפני 12-13 שנים היא נפלה במדרגות וחמש שנים קודם (2010) ארעה תאונת דרכים עם חבלה במנגנון צליפת שוט" טענות הצדדים טענות התובעת: המומחה לא התייחס בחוות דעתו לכל הפעולות המשמעותיות שביצעה התובעת ולכן הגיע למסקנה שגויה.

הכרעה: לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת ועקבית ואנו מאמצים אותה.

משכך, אין מנוס מדחיית התביעה.

לפנינו תביעת התובעת, הגב' שנטל סבג, להכיר בפגיעה בצואר, גב וידיים (דו"צ אגודלים, דו"צ CTS) כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן: "החוק") וזאת במסגרת עבודתה כממיינת ודווארית.

כלל הנסיבות והעובדה שכלל לא ידעה על מכתב הדחייה הספיציפי בנוגע למיקרטראומה, וסכויי התביעה מובילים לדחיית טענת ההתישנות אותה העלה הנתבע.

כמו כן, שוכנענו כי ניתן גם לבודד את פעולות הכיפוף והרמת הגב של התובעת, לרבות שימוש בצואר בכל הנוגע להליך מיון הדואר, העברתו לשולחן ולתאים וכן במסגרת פעולת החלוקה לתיבות הדואר, לרבות בשלב המעבר של דברי הדואר לשולחן העבודה מהקרטונים בשלב הוצאת הדואר, כן ניתן לבודד משלל הפעולות המגוונות אותן ביצעה התובעת את פעולת סחיבת העגלה תוך תנועה חוזרת ונשנית של כיפוף גבה של התובעת.

...

שעה שקבענו כי יש למנות מומחה כמפורט לעיל, ושעה שעולה מעדותה של התובעת כי ביום 4.12.18 נחבלה בראשה ומאז לא חזרה לעבודתה והתחילה לסבול מדיכאון ועיפות כרונית ואף הפכה לדרת רחוב מחודש 2/19 (ר' סעיפים 14-16,20,27 לתצהירה שלא נסתר), ולא היתה לה כתובת קבועה במועד זה, ושעה שלא מן הנמנע כי התובעת לא הבינה את החלטות הנתבע שעה שהוגשו על ידה מספר תביעות, וכן בשל מצבה הנפשי כעולה מנספח יז לתצהירה, ומצבה הרפואי שעה שנקבע כי איבדה את כושרה להשתכר בשיעור של 100% (נספח כא-כב לתצהירה), ושעה שלא מדובר באיחור משמעותי, אם בכלל, נוכח טענות התובעת כפי שפורטו על ידי ב"כ בפתח דיון ההוכחות ובדיון המקדמי, הרי ממכלול האמור שוכנענו כי יש להאריך את המועד.

משכך טענת ההתיישנות נדחית.

אשר על כן אנו קובעים כי יש למנות מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה של התובעת לבין הפגיעה בצוואר, גב וידיים (דו"צ אגודלים, דו"צ CTS).

לפנינו תביעתו של התובע להכיר בליקויים מהם הוא סובל בכפות ידיו כפגיעה בעבודה מכוח עילת המקרוטראומה, על פי הוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), בשל עבודתו כנגר.

בתצהירו טען התובע למגוון פעולות אותן תיאר כך: "...הרמה ונשיאה של לוחות עץ במשקלים הנעים בין 30-5 ק"ג ללוח / קורה, הובלה עצמית למחסן, הכנסה לנגרייה, הרמת חלקים שונים לניסורים למידות הנדרשות, חיבורם, הדבקות ועיבוד החלקים לפעולות שונות, עיבוד החלקים דורש עבודה ממושכת עם כלים פנאומטיים וחשמליים כולם כלים רוטטים המיועדים לעיבוד עץ בלבד. העבודה מחייבת ביצוע תנועות חוזרות ונישנות של כפות הידיים והמרפקים"[footnoteRef:6].

] אף שבתצהירו טען התובע כי עבודת השיוף של 4 חלקים נמשכת כ-90 דקות[footnoteRef:12], בעדותו העריך התובע את עבודת השיוף על העגלה כולה (המורכבת מ-54 חלקים לערך כטענתו) ככזו שאורכת 4 שעות[footnoteRef:13] - כפועל יוצא למעשה העיד התובע בתצהירו כי שיוף חלק אחד מכלל החלקים המרכיבים עגלת עץ אורך 22.5 דק'[footnoteRef:14] בעוד בעדותו זמן זה הועמד על 4 דק' לחלק[footnoteRef:15].

...

] דיון והכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועדותו של התובע, עיינו בסרטונים ובסיכומי הצדדים, ובכלל החומר שהונח לפני בית הדין, שוכנענו כי דין התביעה להידחות כבר בשלב זה ונימוקינו לכך יפורטו להלן.

לא זו בלבד שמשך הזמן הנדרש לייצור עגלה הלכה למעשה קצר יותר ממה שהציג התובע, הרי שמצאנו כי גם טענת התובע ביחס לכמות העגלות שייצר בחודש נסתרה חזיתית, וזו אינה עומדת על תפוקה של 2 עגלות בחודש כטענתו אלא על מספר נמוך מזה בהרבה.

נוכח האמור התביעה נדחית.

במהלך היום, תיאר, "מתחיל להוביל, לפזר, לקדוח למטה עד למעלה של כל האביזרים וזה יכול לקחת כמה שעות." (עמ' 22 ש' 1).

מסגרת משפטית הילכת המקרוטראומה כפגיעה בעבודה מבוססת על "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". כן נפסק כי לשם הכרה בפגיעה כמיקרו טראומה נדרשים שני יסודות: האחד, ארוע חצוני של תנועה חוזרת ונשנית; והשני, נזק בלתי הדיר שניגרם מהתנועה.

השבוע ניפתח באיסוף ציוד, העמסתו על עגלה ופריקתו בבניין המיועד לחיבור, עבודה של מספר שעות עד יומיים – שלושה, תלוי במספר הקומות בבניין.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות ובעדויות הצדדים, הגעתי לכדי מסקנה שיש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בכתפיו.

קידוח החורים התבצע בגבהים שונים, חלקם מעל גובה הכתפיים וחלקם מתחת לגובה הכתפיים, כדי שבסופו של דבר יהיה בגובה הפנים כדי שניתן יהיה לקרוא אותו.

דיון והכרעה לעניין המקרוטראומה סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מיקצוע.

עוד עולה מעדות התובע כי פעולות הרמת הארגזים עליה העיד, נעשתה במסגרת עבודתו ככספר וכן מעדותו עולה כי ביצע עוד מספר פעולות נוספות שלא אוזכרו בתצהירו של התובע: "כשאתה טוען למשל בס' 8 לכריעה, האם אתה מתכוון לתנועה של הגב או שאתה כורע ממש על הבירכיים כשהברכיים נוגעות בריצפה כמו רצף? ת. לא, הבירכיים לא נוגעות בריצפה. זו הרמה של הפיילה. ש. למעשה את הפיילות האלה אתה מרים רק מ- 2018 בעבודה ככספר? ת. נכון. הייתי עושה את זה גם בתור איש הובלה של ראש צוות, פשוט הם מביאים לנו ואנחנו בתור כספרים מקבלים כל הכמות מכל הצוותים של היום ומתחילים להזין כסף, לספור כסף, צוות יכול להביא לנו 5 פיילות... ש. הפיילה הזאת זה שקית? ארגז? ת. זה ארגז פלסטיק שסגור עם שתי פלומבות. ש. לצורך העברת הפיילה בתוך הברינקס כבר, האם נעזרים בעגלות? איך מביאים את הפיילות לחדר בו סופרים את הכסף? ת. יש עגלה קטנה עם 4 גלגלים שעליה שמים את הפיילות/ארגזים ומעבירים. ש. תסביר מתי אתה עובד עם הידיים מעל גובה הכתפיים. ת. ברגע שאנחנו מסדרים כספת, איפה שנימצא כל הכסף, וזה מגיע לגובה של התיקרה של הכספת. אנחנו עומדים על סולם ומביאים אחד לשני פיילות ואז שמים, כי צריך לסגור כספת כל יום עבודה ואין מקום על הריצפה ואז ממלאים עד הגובה של התיקרה וסוגרים. ש. אז בסוף יום העבודה מ- 2018 ככספר, אתה והצוות שלך לוקחים את הפיילות ומכניסים לכספת שזה סוג של קיר עם מדפים? ת. זה בלי מדפים. שמים אחד על השני. ש. מהגובה של הריצפה ועד לגובה של התיקרה? ת. כן. ש. איזה גובה התיקרה שם? ת. קצת יותר נמוך מפה. ש. כמו בחדר רגיל? ת.לא, יותר גבוה קצת. אני עולה כמה מדרגות בסולם בשביל להגיע. ש. ואתם מתחלפים? יום אחד אתה על הסולם ויום שני אחר? כמה אנשים אתם בצוות? ת. 10 אנשים במשמרת, חצי מהם בנות. ש. כמה פיילות כאלה יש לך לשים בסוף היום בכספת הזאת? ת. עד 20, 30. ש. תסביר באיזה איזור עבדתם כשעבדת עד 2018, לאיזה מרחקים נסעתם. ת. דרומה עד ב"ש וצפונה עד חדרה." ר' עמ' 4 לעדות התובע.

" עוד עולה מעדות התובע כי מדובר במשקלים שונים אותם הרים: "תסביר מה שאתה מתאר בסעיף 3 ו- 6 לתצהיר שההרמה עד 30 ק"ג. 30 ק"ג זה בעצם מאקסימום, אמרת שהפיילה זה עד 25. ת. תלוי איזה כסף יש, יש ששוקל 20 ק"ג, שטר של 200 ₪ שוקל 30 ק"ג, שטר של 20 שוקל 22. שמים על המשקל כדי לבדוק". ר' עמ' 5 שורות 14-17 זה המקום לציין כי עיון בשאלון אותו מילא המעסיק אותו צרף הנתבע לכתב ההגנה מעלה כי ענה כי התובע לא מרים משאות מעל גובה הכתפיים: "האם מרים את המשאות מעל גובה הכתפיים?לא". מעבר לאמור, בשונה מתצהירו של התובע, בעדותו הוא עושה הבחנה בין סדר יום עבודתו כנהג הובלה אל מול עבודתו ככספר ובכל מקרה התובע לא מציין מהי אותה פעולה חוזרת ונשנית אותה הוא מבצע ברציפות רוב יום עבודתו: "עשית בעבודה כנהג הובלה? לא מצאתי תאור בתצהיר לעניין זה. ת. ברגע מתגייסים לחברה מתחילים בתור נהג, נוסעים עם ראש צוות ממקום למקום ומאבטח. ש. מי בצוות הזה? ת. עוד אדם שנקרא ראש צוות, ואחרי כמה זמן הנהג הופך להיות ראש צוות, מעין קידום. ש. מתי הפכת להיות ראש צוות? ת. אחרי שנתיים. ש. אז בערך מ- 2008 ועד 2010 היית רק נהג? ת. כן. ש. ומ- 2010 עד 2018 היית ראש צוות ולא נהגת בעצמך? ת. נהגתי, אנחנו מחליפים מדי פעם, אבל בעקרון העבודה העיקרית שלי היתה לחתום על המשלוחים מהלקוחות הבנקים, ליסחוב אותם עד הרכב והנהג המאבטח היה מאבטח. ש. איפה זה כתוב בתצהיר פירוט של נהג הובלה? ת. מפנה לס' 7. ש. הובלות כאלה זה למשך כל יום העבודה? ת. כן. לשאלתך, עד 12 שעות כל יום. לפעמים יותר. לשאלת ביה"ד, לאיזה תקופה התביעה שלי למקרוטראומה מתייחסת אני משיב שזה גם לתקופה שהייתי ראש צוות. ש.תסביר מה בדיוק בעבודה של נהג ו/או ראש צוות גרמה לטענתך לפגיעה בכתפיים. האם היית מרים דבירם כבדים או עובד עם הידיים מעל גובה הכתפיים? ת. אני בגודל שלי ואני בחור ימני, יד ימין דומינאנטית, כל המשקלים הייתי שם על הכתף, 3-4 שקים של מזומנים מהבנקים והייתי סוחב אותם ומאחורי הלך נהג שהיה מאבטח אותי, וכל פעם הייתי מרים את זה עם יד ימין. ...ש. כמה פעמים ביום היית מרים את השקים ועם מה, בתור נהג או ראש צוות, ואיפה התאור הזה בתצהיר? ת. בעבודה המקורית שלי כל פעם הייתי מרים. אם השק יותר קל הייתי מרים לאיזור הבטן, ואם כבד או שמדובר בכמה שקים הייתי מרים על הכתף, כי יותר נוח ללכת. ש. אני מניחה שבחב' ברינקס יש סידור עבודה ומשם ניתן להתרשם על כמות העבודה וגם על מה בדיוק ובאיזה משקל וגודל הרמת. מדוע לא צירפת שום ראיה שמפרטת את זה לתצהיר? ת. זה היה העבודה המקורית, זה משתנה. לפעמים יש 40 נקודות ביום ולפעמים אנחנו מגיעים ל- 80, זה נורא תלוי. זה העבודה – להעביר כסף. ש. כמה שקיות בכל נקודה? ת. יכול להיות בין 1 ל- 10. יש גם שקים עם מטבעות שזה גם שוקל, זה נורא תלוי, כל לקוח שולח כמות שלו עם המשקל שלו. ש. וזה למעשה מתחלף בין שניים בצוות? ת. כן, זה תלוי, נהג מאבטח וראש צוות." ר' עמ' 3 לעדותו נציין כי פירוט זה אינו מצוי בתצהירו ומשכך הדבר יפעל לחובתו.

...

לאחר שעיינו בחומר הראיות וכפי שפורט לעיל, לא שוכנענו כי התובע הוכיח תשתית עובדתית מוצקה לעניין תנועות גב זהות או דומות במהלך חלק עיקרי מיום עבודתו.

לא שוכנענו כי די בכך כדי לבסס תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה בברכיים.

לאור האמור לעיל ובהעדר תשתית עובדתית כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה, קרי, אי הוכחת אירוע חוזר ונשנה משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, דין התביעה להידחות.