פגיעה בלב בעקבות עבודת חציבה בבטון

עבודה במקדחה לצורך חציבה בבטון- פעם בשבוע בממוצע, 2-3 שעות כל פעם (ראו הודעת התובע לחוקר וכן חקירתו לפנינו).

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי/ים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי הליקוי/ים עקב עבודתו של התובע נגרם/נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי/ים. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי/ים ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הנה בשיעור של 20% ומעלה).

                               תשומת לב הצדדים מופנית לכך שאין צד רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא למומחה מסמכים באופן ישיר.

...

ככלל, אין המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בודק את בעל הדין, שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת או בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

עבודה במקדחה לצורך חציבה בבטון- פעם בשבוע בממוצע, 2-3 שעות כל פעם (ראו הודעת התובע לחוקר וכן חקירתו לפנינו).

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי/ים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי הליקוי/ים עקב עבודתו של התובע נגרם/נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי/ים. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי/ים ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הנה בשיעור של 20% ומעלה).

(5) אשר לשאלה 5, סבור התובע כי יש להסב את תשומת לב המומחה לכך כי התובע החל להתלונן על כאבים במרפקים ונימול ביד שמאל כבר במהלך השנים 2005-2006.

...

מעיון בספרות המקצועית ובאופי עבודתו של מר קלודה אני סבור כי תסמונת התעלה הכפית ותסמונת הלכידה של העצב האולנרי ביד ימין וביד שמאל נגרמו במנגנון המיקרוטראומה.

כמו כן, לאור העובדה כי נשללו מחלות עצביות כגון פולינוירופתיה ורדיקולופתיה צווארית, אני סבור כי לעבודת התובע קיימת השפעה משמעותית על קיום הליקויים בידיו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור כי יש להפנות אל המומחה, את השאלות הבאות: - שאלה 1.

ביום 11.10.2018 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין הארוע.

לטענת הנתבע, לא ארעה לתובע פגיעה בעבודה: התובע לא עמד בנטל ההוכחה בדבר קרות ארוע חריג בעבודתו ביום 26.4.2018 אשר עלול היה לגרום לאוטם בשריר הלב.

בהודעה לחוקר סיפר התובע על הארוע (עמ' 9, ש' 230- 250- עמ' 10, ש' 251-255): "...היא (הגב' גרשוני –מ.נ.ד) רצתה לבטל נקודות חשמל ולהניח במיקומים אחרים. המטבח שלה הוא הקיר החצוני של הבית, כולו מעטפת בטון. אני הגעתי כדי לראות ולהעריך את העבודה. בין העבודות. ניסים היה שם עם פועלים שלו. וראיתי שצריך לחצוב. אמרתי לו שאני לא חוצב שהם יעשו את זה. הוא היתעקש שאני אבצע גם את החציבות הללו. ואמר שהפועלים שלו יעזרו לי לחצוב. למחרת חזרתי והבאתי את הקונגו איתי. כאשר הגעתי, ניסים והעובדים שלו עזבו. נשארתי לבד לעשות את העבודה. ביטלתי את השקעים והתחלתי לחצוב בקיר בטון. לפי הזכור לי הגעתי לבית של נירה בסביבות 10:00 או 11:00 בבוקר, משהו כזה. סה"כ הערכתי את משך העבודה, כ-4 או 5 שעות. פירקתי את השקעים, וביטלתי את הנקודות. זה נמשך כחצי שעה או שעה. ואז התחלתי להכין את החציבות לקופסאות החשמל החדשות. תוך כדי עבודה של החציבות, התחלתי להרגיש כאבים בגב. חשבתי שאלה כאבי גב שמהם אני סובל. יש לי בעיות גב צואר. המשכתי, לא הבנתי שעובר עלי משהו לבבי. משכתי עוד. זה היה לאחר כ-3 שעות שאני אצלה. הרגשתי משהו לא רגוע בגוף. אמרתי לנירה שאני מפסיק. לא זוכר איך תירצתי את ההפסקה. אמרתי לה שאמשיך מחר. אני חושב שגיבסתי 2 קופסאות לקיר ואמרתי לה שזה צריך להתייבש ואחזור מחר. באותו יום, הייתי אמור להגיע ללקוחה נוספת (יהודית שוורץ ברעננה, לבצע עב' אחזקה בביתה) אך לא נסעתי אליה. נסעתי הביתה לשכב. בנסיעה שוחחתי עם אישתי וביקשתי ממנה להזמין עבורי תור לרופא מישפחה. חשבתי שוולטרן יעזור לי. היא היתקשרה ואמרה לי שבשעה 15:00 יש תור. הייתה אני חושב כבר בבית. נשכבתי על המיטה. זכור לי שלא נעלתי את הדלת, במחשבה שאם אתעלף שהדלת תהיה פתוחה. שכבתי כ-30 או 40 דקות. ותוך כדי התקשרתי לחבר שלי שגר בסמיכות (חן דמירל). אמרתי לו שאני לא חש בטוב, אם יכול להגיע אלי. הוא היה בבית ולא עבד באותם ימים. כנראה ששוחחתי שוב עם אישתי והבינה שמשהו מוזר קורה. התקשרתי שוב לחן וגם אישתי עשתה זאת. והוא הגיע. תחילה עם הבת שלו. ראה אותי ואמר שחזור מיד, החזיר את ביתו לבית ואח"כ הסיע אותי לבי"ח "מאיר". התובע הציג חשבונית מיום 26.4.2018 על סך 500 ₪ (נספח א לתצהיר התובע).

...

כאמור, הקבלן לא זומן לעדות, על מנת לתמוך בטענה כי היו אמורים להישאר פועלים מטעמו של האחרון לביצוע החציבה ולנוכח ההבדלים בין הגרסאות שמסר התובע, יש מקום לסבור כי עדותו של הקבלן לא היתה תומכת בטענת התובע ומשכך – בהעדר הוכחה להתחייבות של הקבלן להקצאת פועל לביצוע העבודה ומשהתובע עצמו לא דאג לפועל לצורך זה – עולה המסקנה כי ביצוע העבודה על ידי התובע עצמו אינו חריג לתובע.

יחד עם זאת, אנו סבורים כי בנסיבות המקרה דנן, כפי שפירטנו לעיל, אין אנו מצויים במקרה גבולי של ספק, שכן היתה לתובע אפשרות להציג ראיות תומכות והוא נמנע מכך.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל התביעה נדחית.

אשר לעבודה בשרותה של חברת קינטיק: התובע עבד בשרותה של חברת קינטיק בשנים 2010 עד 2012; עבודתו שם היתה בהכנת תשתיות להתקנת כבלים; במסגרת אותה עבודה עבד התובע במתכונת של 5 ימים בשבוע, 8-10 שעות ביום תוך שמידי יום השתמש בין שעה אחת ל-שלוש שעות, שלא ברצף, במכשירים רוטטים שהם מברגה ופטישון על מנת לחצוב בבטון.

השאלות: לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן: ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

...

בהמשך לדיון מיום 17.10.21 ולהסכמת הצדדים למינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום כירורגיה אורתופדית, אני קובע כדלקמן: מינוי מומחה רפואי ד"ר אלון קובו, מומחה בכירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים כללית: כללי, אורתופדי, כירורגי, תעסוקתי.

בעת עבודתו בחברת מוזס שלמה בע"מ, התובע ביצע עבודת חציבה בקירות בטון או בלוקים או ברצפות – וזאת בתדירות של 1-2 פעמים בחודש, כל פעם למשך כשעתיים.

השאלות: לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן: ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

...

בהמשך להחלטה מיום 16.4.2023 בה נקבע כי יש למנות מומחה-יועץ רפואי בתחום רפואה תעסוקתית, אני קובע כדלקמן: מינוי מומחה רפואי ד"ר טמיר גפן, מומחה בתחום רפואה תעסוקתית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע בבית חולים הילל יפה: מיון, פנימית.