ביום 11.10.2018 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין הארוע.
לטענת הנתבע, לא ארעה לתובע פגיעה בעבודה: התובע לא עמד בנטל ההוכחה בדבר קרות ארוע חריג בעבודתו ביום 26.4.2018 אשר עלול היה לגרום לאוטם בשריר הלב.
בהודעה לחוקר סיפר התובע על הארוע (עמ' 9, ש' 230- 250- עמ' 10, ש' 251-255):
"...היא (הגב' גרשוני –מ.נ.ד) רצתה לבטל נקודות חשמל ולהניח במיקומים אחרים. המטבח שלה הוא הקיר החצוני של הבית, כולו מעטפת בטון. אני הגעתי כדי לראות ולהעריך את העבודה. בין העבודות. ניסים היה שם עם פועלים שלו. וראיתי שצריך לחצוב. אמרתי לו שאני לא חוצב שהם יעשו את זה. הוא היתעקש שאני אבצע גם את החציבות הללו. ואמר שהפועלים שלו יעזרו לי לחצוב. למחרת חזרתי והבאתי את הקונגו איתי. כאשר הגעתי, ניסים והעובדים שלו עזבו. נשארתי לבד לעשות את העבודה. ביטלתי את השקעים והתחלתי לחצוב בקיר בטון. לפי הזכור לי הגעתי לבית של נירה בסביבות 10:00 או 11:00 בבוקר, משהו כזה. סה"כ הערכתי את משך העבודה, כ-4 או 5 שעות. פירקתי את השקעים, וביטלתי את הנקודות. זה נמשך כחצי שעה או שעה. ואז התחלתי להכין את החציבות לקופסאות החשמל החדשות. תוך כדי עבודה של החציבות, התחלתי להרגיש כאבים בגב. חשבתי שאלה כאבי גב שמהם אני סובל. יש לי בעיות גב צואר. המשכתי, לא הבנתי שעובר עלי משהו לבבי. משכתי עוד. זה היה לאחר כ-3 שעות שאני אצלה. הרגשתי משהו לא רגוע בגוף. אמרתי לנירה שאני מפסיק. לא זוכר איך תירצתי את ההפסקה. אמרתי לה שאמשיך מחר. אני חושב שגיבסתי 2 קופסאות לקיר ואמרתי לה שזה צריך להתייבש ואחזור מחר. באותו יום, הייתי אמור להגיע ללקוחה נוספת (יהודית שוורץ ברעננה, לבצע עב' אחזקה בביתה) אך לא נסעתי אליה. נסעתי הביתה לשכב. בנסיעה שוחחתי עם אישתי וביקשתי ממנה להזמין עבורי תור לרופא מישפחה. חשבתי שוולטרן יעזור לי. היא היתקשרה ואמרה לי שבשעה 15:00 יש תור. הייתה אני חושב כבר בבית. נשכבתי על המיטה. זכור לי שלא נעלתי את הדלת, במחשבה שאם אתעלף שהדלת תהיה פתוחה. שכבתי כ-30 או 40 דקות. ותוך כדי התקשרתי לחבר שלי שגר בסמיכות (חן דמירל). אמרתי לו שאני לא חש בטוב, אם יכול להגיע אלי. הוא היה בבית ולא עבד באותם ימים. כנראה ששוחחתי שוב עם אישתי והבינה שמשהו מוזר קורה. התקשרתי שוב לחן וגם אישתי עשתה זאת. והוא הגיע. תחילה עם הבת שלו. ראה אותי ואמר שחזור מיד, החזיר את ביתו לבית ואח"כ הסיע אותי לבי"ח "מאיר".
התובע הציג חשבונית מיום 26.4.2018 על סך 500 ₪ (נספח א לתצהיר התובע).
...
כאמור, הקבלן לא זומן לעדות, על מנת לתמוך בטענה כי היו אמורים להישאר פועלים מטעמו של האחרון לביצוע החציבה ולנוכח ההבדלים בין הגרסאות שמסר התובע, יש מקום לסבור כי עדותו של הקבלן לא היתה תומכת בטענת התובע ומשכך – בהעדר הוכחה להתחייבות של הקבלן להקצאת פועל לביצוע העבודה ומשהתובע עצמו לא דאג לפועל לצורך זה – עולה המסקנה כי ביצוע העבודה על ידי התובע עצמו אינו חריג לתובע.
יחד עם זאת, אנו סבורים כי בנסיבות המקרה דנן, כפי שפירטנו לעיל, אין אנו מצויים במקרה גבולי של ספק, שכן היתה לתובע אפשרות להציג ראיות תומכות והוא נמנע מכך.
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל התביעה נדחית.