בין הצדדים קיים השתק פלוגתא עקב היתדיינות קודמת בת"א (כפר סבא) 34872-01-10 ח.א. כל בו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ נ' אסמון בע"מ, (8.7.12) (להלן: "התיק הקודם"), שם נקבע כי החברה לא העבירה שיקים כלשהם למערערת לאחר חתימת ההסכם וכי השיקים שנפרעו לאחר מועד חתימתו נימסרו למערערת קודם לחתימתו ובלא קשר אליו.
אנו סבורים כי פסק הדין בתיק הקודם מקים השתק פלוגתא לגבי ההכרעות האמורות.
בבקשה האמורה התבקש סעד נוסף לפיו: "יוקפאו גם ההליכים נגד בעלי השליטה במבקשות, מר יעקב סבן ו/או גב' יהודית סבן....אשר הנם ערבים אישית לחלק מחובות המבקשות לנושים שונים."
בתאריך 23.7.09 נערך דיון בבקשה להקפאת הליכים (פש"ר (ב"ש) 5417/09).
מהלך כזה עולה בקנה אחד עם זכותה של המערערת להסתמך על ההפרה הצפויה מצד החברה ר' שלו אדר: "בנסיבות של הפרה צפויה, קובע סעיף 17 לחוק התרופות שהנפגע זכאי להפעיל לאלתר את התרופות שהחוק מקנה לו, קרי: אכיפת החוזה או ביטולו וכן פיצויים כתרופה עצמאית או משלימה. הדעת נותנת שהנפגע מהפרה צפויה זכאי אף להפעיל תרופות נוספות העומדות לנפגעים מהפרת חוזה, כגון ניכוי מהמחיר, קזוז והשעיית קיומו של חיוב נגדי שהופר" (שם, בעמ' 152) (הדגשה במקור).
...
הטעם לכך היה מצבה הכלכלי הגרוע של החברה והחברות הקשורות לה והיעדר סיכוי להבראה, כפי שניסח זאת בית המשפט של פירוק: "סוף דבר משלא מונחת בפני בקשה ממנה ניתן ללמוד שיש סיכוי ולו כלשהוא להבראה או אופק של הבראה עם נתונים כספיים מגובים במסמכים, אין מנוס אלא מלדחות הבקשה."
כפי שנקבע על ידי בית המשפט של פירוק, מצבה הכלכלי של החברה היה חסר סיכוי להבראה.
איננו מקבלים את מסקנת בית משפט קמא, כאילו הפקדתם לפירעון של השיקים, בתאריך 20.7.09 או בסמוך לאחר מכן היא הביאה לאי מילוי החיוב הנערב, כקבוע בסעיף 6(א) לחוק הערבות.
סוף דבר:
התוצאה היא שאנו מקבלים את הערעור.
