פגיעה בברך כתוצאה מתאונת דרכים

זאת ועוד, בחקירתה הנגדית נישאלה התובעת האם נכון הוא כי כשלושה חודשים עובר לתאונה נפגעה בברך שמאל כתוצאה מתאונת דרכים בה הייתה מעורבת.

...

הלילה ואני מקפיד תמיד לסגור את שער החצר ולכן כי הסיפור נראה לי תמוה מאוד.

כאמור, שוכנעתי כי התובעת אכן הותקפה על ידי כלב, אולם לא עלה בידיה להרים את הנטל להוכחת טענתה כי כלבה של הנתבעת (הכלב), הוא זה שתקפה.

יש להניח כי ההוצאות עלו על 40,000 ₪ בסה"כ. כאמור, שוכנעתי כי התקיפה אכן אירעה, אולם לא שוכנעתי כי כלבה של הנתבעת הוא זה שתקף את התובעת.

הוא הדגיש כי לא מצא תעוד של פגיעה מבנית בגב תחתון ובברך שמאל כתוצאה מתאונת הדרכים ביום 20.9.2007, וקבע כי פגמים דיסקאלים בגב תחתון שהודגמו בבדיקת CT הנם שכיחים אף אצל מי שאינם סובלים כלל ממיחושים בגב.

...

התוצאה מאחר והמערער הוכיח שקיים קשר סיבתי עובדתי בין תנאי שירותו ותאונת הדרכים לבין פגימותיו כיום בגב תחתון ובברך שמאל, יש לקבל את הערעור.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, ומבטלים את החלטת המשיב מיום 29.9.2014.

כמו-כן אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך 7,000 ₪ וכן הוצאות ששילם המערער למומחה הרפואי מטעמו עבור חוות הדעת ועבור עדותו בפנינו בישיבה מיום 12.7.2018.

הנתבעת מבקשת כי ימונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, לפי הוראת סעיף 6א' לחוק הפיצויים, לבדיקת התובעת וקביעת שיעור הנכות הרפואית כתוצאה מתאונת הדרכים מושא תביעה זו. לפי הנטען בכתב התביעה בעניינינו, ביום 14.8.2019, נפגעה התובעת בתאונת דרכים כנהגת, כאשר בדרכה למקום עבודתה, רכב צד ג' היתנגש ברכב בו נהגה - מאחור (להלן: "התאונה").

כשנה וחצי לאחר מכן, הועדה הרפואית של המל"ל אשר היתכנסה ביום 12.1.2021 בעיניינה של התובעת - בעקבות ניזקי הגוף הנטענים בגין התאונה הנדונה, קבעה לתובעת נכות זמנית בשיעור 20% מיום 18.8.2019 ועד יום 31.12.2019 (כארבעה וחצי חודשים), ולאחר מכן - נכות זמנית בשיעור של 10% מיום 1.1.2020 ועד יום 31.7.2020 (שבעה חודשים); ולבסוף נקבעה לתובעת נכות קבועה בשיעור של 5% בגין פגיעה בברך ימין - החל מיום 1.8.2020.

...

בדו"ח ועדת הערר, מתועדת התובעת כמתלוננת על כך שמצבה לא השתפר מאז התאונה "התאונה פגעה בי. לא יכולה לעשות מה שעשיתי קודם לתאונה". בממצאי הבדיקה של התובעת ע"י מומחית מטעם המל"ל, נמצא כי "ע"ש מותני ללא יישור לורדוזיס. טווח תנועות כיפוף מגיעה עד שליש מרוחק של שוקיים. יישור 20, הטיה 30 כל צד. SLR בישיבה 90 דו"צ. בדיקה נוירווסקולרית תקינה". הוועדה קבעה, לסיכום, כי לגבי כאב ברך ימין אכן מתקיים קשר סיבתי לפגיעה שהוכרה, לגבי כאב גב תחתון מתקיים קשר סיבתי לפגיעה שהוכרה, אך לא עולה כדי נכות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה להביא בענייננו ראיות לסתור- נידחת.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובעת בגין בקשה זו - בסך של 1,200 ₪, וזאת בתוך 30 יום, שאחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה ורבית כדין.

ועדת הרשות ציינה בפרוטוקול מיום 25.6.21, כך: "המבוטח, בן 43, נפגע בעבודתו כעצמאי ב-06.02.2018 כתוצאה מתאונת דרכים/חבלה מרכב וחבלה בברך ימין, קרע בגיד הפיקה. הוכרה תוצאה של הפגיעה בעבודה". ועדת הרשות קיימה דיון בעיניינו של המערער וקבעה כדלקמן: "הנ"ל עבד כעצמאי בעבודות איטום. על פי תאור הממצאים, הנ"ל מסוגל להמשיך בעבודתו. על כן, אין מקום להפעלת תקנה 15". הועדה שבה והתכנסה ביום 5.9.21, לפניה הופיע המערער אשר טען ש"לא יכול לעבוד".

...

הנכות הפסיכיאטרית נקבעה בשיעור 5%, כפי שהייתה לפני הליך ההחמרה, ולכן לא שוכנעתי שנפל בעניין זה פגם במסקנת הוועדה.

משהגיעה הוועדה למסקנה שהמערער מסוגל לשוב לעבודתו כעצמאי בתחום האיטום, היא אינה נדרשת עוד לבחינת התנאי של ירידה בהכנסות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' הש' ק. אסולין) מיום 22.3.22 (ת.א 10792-10-21) במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל לעניין נכותו של המשיב כתוצאה מתאונת דרכים.

כך בכל הקשור לפגיעה בברך הרי שהמל"ל הכיר מפורשות בקשר סיבתי בין חבלה זו לתאונה, אף אחד מרופאי הוועדה לא מצא מקום לפקפק בקשר סיבתי בין הפגיעה בברך לבין התאונה, מה גם שהמשיב התלונן על חבלה ומיגבלות בברכו בסמוך לאחר התאונה באופן רציף (ראו תלונותיו בתעוד רפואי מיום 10.10.19, מיום 30.10.19, וכן תעוד 5.11.19 המלמד על נפיחות בברך), תלונות שאף אומתו בבדיקת הדמיה (ראו בדיקת MRI מיום 28.3.20) שהדגימה קרע של המיניסקוס המדיאלי וקרע של המינסקוס הלטראלי.

בצד זה, אחד המקרים בהם ימצא בית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור הוא שינוי מהותי שחל במצבו של הניזוק או גילוי נתונים חדשים שלא עמדו בפני הועדה (ראו: רע"א 634/85 עודה נ. רותם חברה לביטוח בע"מ (1985); שמואל מורד התנאים להפעלת סע' 6ב לחוק הפלת"ד הפרקליט לז(ג) 362, 382-379 (1987); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 774 (מהדורה רביעית, 2011); יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 534-529 (מהדורה רביעית, 2013)).

...

מאידך, אינני מקבל את טענות המבקשת לעניין הבאת ראיות לסתור את הנכות שנקבעה למשיב בשל הפגיעה בברכו.

אם נבוא ונסכם הדברים – בקשת המבקשת מתקבלת באופן חלקי בכל הנוגע להתרת הבאת ראיות לסתור את קביעת ועדת הערר של המל"ל ביחס לנכותו של המשיב בכתפו כתוצאה מהתאונה.

בכל הקשור לקביעת הועדה הרפואית בעניין הנכות בברכו של המשיב – הבקשה נדחית.