מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פגיעה באוזן פנימית עקב תאונת דרכים קטלנית

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

"סיבוב שלישי" החל עם פניית בא-כוחו של המערער ביום 13.8.2015 אל המשיב, בבקשה לקבלת החלטה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים (להלן: הבקשה השלישית), לה צורפה חוות דעת מיום 9.8.2015 של ד"ר מיכה רפופורט, מומחה לרפואה פנימית, שסבר כי לאור נסיבות המקרה וסמיכות הזמנים בין ארועי הדחק שחוה המערער והופעת מחלתו, ובהתאם לספרות רפואית מוכרת, יש לראות בדחק הנפשי שהוא חווה את הגורם להתפרצות מחלתו (להלן: חוות דעת רפופורט 1).
צוין כי "מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, במידה והסוכרת תתגלה תוך 3 חדשים מהארוע, יש לקבוע כי יש לקשר בין שני האירועים". ברע"א 471/06 ר. פ. נ' משרד הבטחון - אגף השקום (קצין התגמולים) (פורסם בנבו, 13.9.2006) (להלן: עניין ר. פ.) נדון עניינו של חייל בשירות חובה, אשר לאחר שלושה חודשים בהם היה מדריך בכיר בקורס מאבחנים, וסבל מעייפות, חולשה, ירידה במשקל וכאבים ברגליו, אובחן כסובל מסוכרת מסוג 1.
* בעיניין אדרי דובר במבקש שבמסגרת שרותו במישטרה נקרא לטפל בתאונת דרכים קטלנית בה נהרגו שני אנשים ומספר ילדים ניפצעו ונלכדו במכונית הפוכה שהייתה מעורבת בתאונה.
בשל לקות השמיעה, שנוסף לה הרעש הסביבתי, היא לא שמעה את הוראות הבטיחות שניתנו לה, וכשנשמעה לדרישה התקיפה להשתמש באטמי אוזניים "אחרת יבולע לה", היא לא הצליחה לשמוע את הפקודות, הוציאה את האטמים וזכתה לצעקות ממפקד המטווח.
...
"... ובגלל זה גם כשלא יכולתי להתגייס לקרבי, החלטתי ללכת על מסלול ייעודי לקצונה ולהמשיך, כדי לעשות תפקידים משמעותיים, כמו שאני עשיתי. וגם אחרי שהייתה לי את הסוכרת והיה לי פרופיל 21, ולכאורה היה לי, אני אומר במרכאות, 'תירוץ' לעשות תפקידים פחות משמעותיים, לא ויתרתי, והלכתי לתפקידי שטח ומטה, וקצין שלישות חטיבתי, והייתי באוגדת עזה והייתי בפיקוד צפון ובהרבה תפקידים, כדי לעשות משהו שאני באמת חושב שהוא משמעותי, ואני גם הולך וממשיך .." (עמ' 17 לתמלול).
התוצאה הגענו למסקנה שהוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי של המערער במלחמת לבנון השנייה לבין התפרצות מחלת הסוכרת מסוג 1 בגופו.
כמו-כן אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,000 ₪ וכן את עלות שכר הטרחה שהוא שילם למומחה הרפואי מטעמו בגין שתי חוות הדעת שהכין ובגין מתן עדותו בפנינו, ועל כל אלה הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת (ילידת 16.12.67) עקב תאונת דרכים מיום 18.4.12 (להלן: "התאונה").
בדיקת אף אוזן גרון נמצאה תקינה.
בביקור אצל הפסיכיאטרית, ד"ר גורליק ילנה (להלן: "ד"ר גורליק"), מיום 28.6.12, התובעת מלינה על פחד להכנס לאוטובוס אשר גורם לה, בין היתר, לרעד פנימי, חרדות, בחילה והקאות, נדודי שינה וסיוטים, עצבנות יתר, ירידה בזכרון וירידה בתאבון ובמשקל.
בשנים 2015-2016 ארעו מספר אירועים אשר החמירו את מצבה של התובעת, ובכללם שני ארועים עקריים: האחד, תאונת אוטובוס קטלנית במנהרות הכרמל בפסח 2016 , שגרמה למות נערה, אותה הכירה ביתה.
חישוב הנזק כאב וסבל בנסיבות, ובשים לב לגילה של התובעת, אופי הפגיעה ונכותה הרפואית הצמיתה – מועמד רכיב זה, בהתאם לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) התשל"ו-1976 (להלן "התקנות"), על סך (ב'מעוגל') של 15,640 ₪.
...
ויאמר מיד – דין הטענה להידחות.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 132,870 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בהתאם לחוק הפלת"ד. הסכום הפסוק הנ"ל ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

כללי התובע יליד 30.6.1953, נפגע בתאונת דרכים בתאריך 29.3.2010, עת נהג ברכב מ"ר 29-960-03.
לנוכח האמור, קבע המומחה לתובע נכות נוירולוגית בגין התאונה כדלקמן: 15% בגין ליקויים קוגניטיביים, על פי סעיף 34 ב'-ג' לתקנות המל"ל. 2.5% בגין כאבי ראש פוסט טראומטיים על פי רבע מהנכות הקבועה בסעיף 29 (6) II (מותאם) לתקנות המל"ל. המומחה קובע, כי מצבו הנורולוגי של התובע אינו צפוי להשתנות, והוא לא צפוי להזקק לטיפולים נוירולוגיים מיוחדים.
מחלה זו פסקה לאחר כחצי שנה, התובע המשיך להתלונן על תחושת סחרחורת שסיבתה איננה במערכת שיווי המשקל שבאוזן הפנימית.
מצוין כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית בשנת 2006.
...
אשר על כן, הנני קובעת כי נכותו הרפואית המשוקללת של התובע בגין התאונה הינה בשיעור 21.2% .
סיכום נוכח האמור לעיל, הנני מחייבת הנתבעת לשלם לתובע סך של 248,784 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 15.34% וכן אגרת בית משפט ששולמה על ידו.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

צוין כי "מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, במידה והסוכרת תתגלה תוך 3 חדשים מהארוע, יש לקבוע כי יש לקשר בין שני האירועים". ברע"א 471/06 ר. פ. נ' משרד הבטחון - אגף השקום (קצין התגמולים) (פורסם בנבו, 13.9.2006) (להלן: עניין ר. פ.) נדון עניינו של חייל בשירות חובה, אשר לאחר שלושה חודשים בהם היה מדריך בכיר בקורס מאבחנים, וסבל מעייפות, חולשה, ירידה במשקל וכאבים ברגליו, אובחן כסובל מסוכרת מסוג 1.
פרופ' רפופורט, המומחה מטעם המערער, אמר בחקירתו: "יש פה ילד מורעל, סליחה שאני קורא לו ילד, שלא עומד בציפיות של עצמו, ודחק זה דבר סובייקטיבי". בתשובה לשאלותינו הוא הוסיף: "רוב מקרי הדחק הם ממש לא מסכני חיים. זו המציאות הפנימית, לא המציאות החיצונית". ואילו פרופ' וייס, המומחה מטעם קצין התגמולים, שם את הדגש על מבחנים אובייקטיביים.
* בעיניין אדרי דובר במבקש שבמסגרת שרותו במישטרה נקרא לטפל בתאונת דרכים קטלנית בה נהרגו שני אנשים ומספר ילדים ניפצעו ונלכדו במכונית הפוכה שהייתה מעורבת בתאונה.
בשל לקות השמיעה, שנוסף לה הרעש הסביבתי, היא לא שמעה את הוראות הבטיחות שניתנו לה, וכשנשמעה לדרישה התקיפה להשתמש באטמי אוזניים "אחרת יבולע לה", היא לא הצליחה לשמוע את הפקודות, הוציאה את האטמים וזכתה לצעקות ממפקד המטווח.
...
איננו מקבלים את טענת באת-כוחו של קצין התגמולים בסיכומיה בכתב, לפיה חובה עלינו לאמץ את עמדתו של המומחה מטעם הוועדה בשאלת קיומו של דחק גופני ונפשי.
התוצאה הגענו למסקנה שהוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי של המערער לבין התפרצות מחלת הסוכרת מסוג 1 בגופו.
כמו-כן, אנו מחייבים את קצין התגמולים לשלם למערער שכר טרחה בסך כולל של 10,000 ₪, וכן את הסכומים הבאים: (1) הסכומים ששילם המערער למומחה הרפואי מטעמו עבור חוות הדעת (המקורית והמשלימה) ועבור התייצבותו לחקירה בישיבה שהתקיימה ביום 10.1.2019; (2) חלקו של המערער בתשלום שכר טרחתו של פרופ' קרסיק; (3) סך 1,800 ₪ ששילם המערער לפרופ' קרסיק עבור התייצבותו לחקירה בישיבה שהתקיימה ביום 21.11.2019.

בהליך בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בפ"ת) שהוגש בשנת 2021 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

המשיב לא הבחין כלל במנוחה, על אף שהיה עליו לעשות כן, פגע במנוחה אשר נפלה על הקרקע ועלה על המנוחה ודרס אותה עם הגלגל האחורי הימני פנימי.
על מנת לסבר את האוזן אפנה את הצדדים לע"פ 4300/09 רונית בן רובי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו](24.5.09) שם דובר על נסיעה לאחור למרחק קצר יותר וכתב האישום ייחס לנאשמת, במקור, עבירה של הריגה (כתוארה דאז).
בעיניין זה, יפים דבריו של כב' השו' רובינשטיין, במסגרת בש"פ 6757/09 דוד מזרחי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] מיום 14.9.09: "דעת לנבון נקל, כי המסר שבסעיף 46ב הוא, שהמחוקק מבקש להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות דרכים קטלניות, כדי להגן על הציבור ולהרתיע, וגם – לדעתי – לאותת כי לאחר תאונה קטלנית אין "עולם כמנהגו נוהג", וככלל אין הנאשם יכול ליטול הגה ולנסוע בכבישים במהלך משפטו.
...
בענייננו, נחה דעתי כי בתיק די והותר ראיות לכאורה לשלב זה של הדיון.
לאור נסיבות התאונה, המקימות חזקת מסוכנות, חזקה שלא נסתרה מצד ההגנה - מצאתי מקום להיעתר לבקשה ולהורות על הארכת פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד גמר הדין.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו