מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירת קרנות הפנסיה נגד הוראות הממונה על שוק ההון

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, שהוצאו במקביל להחלטת הממשלה ובהוראות המשלימות לניהול קרנות פנסיה ותיקות מיום 27.3.1997 (להלן – הוראות הניהול), ואשר הסדירו את פעילותן של קרנות הפנסיה הגרעוניות הותיקות שנחסמו למצטרפים חדשים, נקבעו שני הסדרים הנוגעים לענייננו.
ההליכים בבית הדין האיזורי בתביעתה לבית הדין האיזורי עתרה קידר לצירופה בדיעבד כעמיתה לקג"מ כך שתהיה זכאית לפנסיה על פי התנאים הקבועים האחיד של קרנות הפנסיה הותיקות הגרעוניות, חלף זכויותיה, הנחותות לטענתה, לפנסיה ממיטבית בה בוטחה בפועל.
עילת התביעה שהיתה למשיבה כנגד מיטבית נגעה לקבלת כספים על ידה ללא שנחתם טופס הצטרפות ולגבי קג"ם ספק אם נוצר קשר חוזי מחייב המבסס עילת תביעה.
...
בנסיבות אלה, איננו נדרשים לטענותיהן הנוספות של המערערות, אך נציין כי מצאנו טעם רב על פני הדברים בטענתה של קג"מ בדבר היעדר יריבות בינה לבין קידר ובטענות נוספות של המערערות לרבות הטענות באשר לשיעור חלוקת האשם התורם בינן לבין קידר ובינן לבין עצמן.
סוף דבר הערעור מתקבל.
לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות לטובת כללית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

על השלכות השינוי שנבע מהחלטת הממשלה הנ"ל, ניתן ללמוד, בין היתר, מהעתק הוראות משרד האוצר לניהול קרנות פנסיה ותיקות, מיום 27/3/97 (להלן – הוראות הניהול), אשר צורפו כנספח ב' לתצהירו של המצהיר מר קנובלר מטעם קג"מ. וכך, ברישא להוראות הניהול, נקבע: "ההוראות שלהלן הינן בהמשך להחלטת הממשלה מיום 29.3.1995 בעיניין פעילותן של קרנות הפנסיה, ישנות וחדשות, ובהמשך להוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (להלן – הממונה), להקמה ולניהול קרנות פנסיה חדשות מיום 20.9.95". בסעיף 1 להוראות הניהול, שכותרתו "איסור על קבלת עמיתים חדשים", נקבע: "בכפוף לסעיף 7 להלן, לא תהיה רשאית קרן הפנסיה לקבל עמיתים חדשים. עמיתים שהצטרפו לקרן הפנסיה החל מיום 1.1.95 יהיו בגדר עמיתים חדשים לעניין זה. כמו כן, קרן הפנסיה לא תהיה רשאית לבטח רכיבי שכר חדשים של עמית בקרן, מעבר לרכיבי שכרו שהיו מבוטחים לו עד ליום 1.1.95 .
מכל מקום לנוכח דחיית פנייתה כאמור אל הנתבעות, הגישה התובעת ביום 18/6/12 את תביעתה שבנידון כנגד הנתבעות, במסגרתה עתרה כאמור כסעד עקרי להורות על העברתה לקג"מ הותיקה ורק כסעד חלופי עתרה לפצותה בגין נזקיה, כפי שנידרש במכתב הפניה אל הנתבעות מחודש מרץ 2012.
אשר לטענות קג"מ, הרי שקג"מ טוענת כי התובעת מעולם לא בוטחה בקג"מ ואף ידעה לאורך כל הדרך כי היא מבוטחת במיטבית; בהקשר לכך נטען כי כעולה ממכלול המסמכים והעדויות בתיק, התובעת בחרה להצטרף למיטבית וחתמה בעצמה על טופס ההצטרפות לקרן מיטבית (ולא לקג"מ) עוד ביום 15/3/98; מנגד, התובעת לא הוכיחה כי טופסי ההצטרפות לקג"מ (שאינם נושאים אף לא את חתימת הכללית), התקבלו אי פעם בקג"מ; מכל מקום, ניתן להווכח שמיד עם קבלת טופס הבקשה להצטרפות למיטבית בשנת 1998 (בו פורט כי התובעת בוטחה בעבר במבטחים), פנתה מיטבית באופן מיידי, ומעבר לחובתה שבדין, באמצעות קג"מ, אשר שימשה כגוף המנהל של שתי הקרנות באותה עת, למבטחים, לצורך בחינת רציפות זכויות התובעת ובחינת סיווגה של התובעת כעמיתה בקג"מ; התובעת קיבלה לידיה העתקים מפניית הקרנות האמורות למבטחים ואף התבקשה בכתב על ידי הקרנות לפנות ישירות למבטחים על מנת להסדיר את נושא הרציפות כאמור בתכתובות שצורפו; כעולה מאותן תיכתובות, הרי שכבר ביום 6/3/01 הודע לתובעת שהיא נמנית על עמיתי קרן מיטבית (כעמית חדש), מה גם שהתובעת קיבלה דו"חות לחבר ממיטבית באופן שוטף ואף קיבלה הלוואות ממיטבית, כאשר בדיון מיום 7/7/13 הודתה התובעת שלפחות משנת 2000-2001 היה ברור לה, מתשובת מבטחים, שלא ניתן לצרפה לקג"מ; אמנם בחקירתה הנגדית ניסתה התובעת לחזור בה מדברים אלו, אך זאת ללא הצלחה; בסופו של יום, וחרף ניסיונות ההתחמקות מצידה, גם התובעת אישרה בעדותה כי בזמן אמת, ידעה לאורך כל הדרך, שהיא אינה מבוטחת בקג''מ. עוד טוענת קג"מ כי כעולה מן התכתובות שצורפו, היה על התובעת לפנות לנציבות שירות המדינה לשם שמירת רציפות זכויות, אך היא לא עשתה כן; התובעת אף לא פנתה למיטבית או לקג"מ בעיניין זה עד בסמוך להגשת תביעה זו ולא העלתה כל טענה באשר לזכותה להיות מבוטחת בקג"מ, אלא ביכרה לפרוש לקיצבה ממבטחים וממיטבית, ודי בכך כדי ללמד שלא קיימת לתובעת כל עילת תביעה כנגד קג"מ; קג"מ פעלה בעיניינה של התובעת לפי כל דין ועל פי בקשתה המפורשת של התובעת להימנות על עמיתי קרן הפנסיה החדשה של מיטבית; כאמור, קג"מ אף הגדילה לעשות, כאשר לפנים משורת הדין, בחנה בשיתוף עם מיטבית, את האפשרות להחיל על התובעת את הסדר הרציפות ופנתה מיוזמתה למבטחים בנושא, במטרה לסייע לתובעת להימנות על עמיתי קג"מ, אלא שבשל הוראות הדין וסיבות שאינן בשליטתה של קג"מ, לא התאפשר צירופה של התובעת לקג"מ, כאשר קג"מ יידעה את התובעת על כך, מספר פעמים בזמן אמת והבהירה לתובעת את שעליה לעשות; הלכה למעשה כל טענותיה של התובעת מכוונות כנגד הכללית ונציגיה (כמו גם טענה כלפי סוכן לכאורה מטעמה של מיטבית), אך מקום בו התובעת בחרה "לשבת באפס מעשה" ולא לפעול להסדרת עניינה והבטחת זכויותיה בזמן אמת ולאורך כל תקופת עבודתה אצל הכללית, אין לתובעת אלא להלין על עצמה ולבטח לא להפנות את טענותיה בנושא זה, כלפי קג"מ, שפעלה בעיניינה על פי כל אמות המידה המקובלות, ואף מעבר לכך.
...
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, אנו קובעים כי שיעור ריבית ההיוון שיש להחיל בענייננו הוא 3%, כך שסכום הנזק הכולל הוא 323,765 ₪, נכון ליום 1/1/15 - המועד שאליו התייחסו חוות הדעת מטעם שני הצדדים.
סיכומם של דברים לאור קביעותינו לעיל, באשר לאחריותו של כל אחד מהצדדים לנזק שנגרם לתובעת, התוצאה היא שהתובעת נושאת ב"אשם תורם" בשיעור 25% מגובה הנזק הכולל ובסה"כ ל-80,941 ₪ מתוך כלל הנזק.
סוף דבר – אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ואנו מחייבים את הנתבעת 1 – הכללית, לשלם לתובעת את הסך של 80,941 ₪; כמו כן אנו מחייבים את הנתבעת 2 – קג"מ, לשלם לתובעת את הסך של 80,941 ₪, ובנוסף אנו מחייבים את הנתבעת 3 – מיטבית, לשלם לתובעת את הסך של הסך של 80,941 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2179/16 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת צ' זילברטל כבוד השופט מ' מזוז העותרת: אילנה ברימה נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. מבטחים – מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים 3. מדינת ישראל – משרד האוצר – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אשר סלע; עו"ד ורד גרטל בשם המשיבים 1, 3: עו"ד סימה קרמר בשם המשיבה 2: עו"ד אלישע שור; עו"ד חן כרמין פסק-דין
כך, על פי הוראות התקנון, בעוד שלגבר נכה הנוסחה לחישוב פנסיית הנכות המלאה מבוססת על גיל פרישה של 65 שנים, עבור אשה מבוססת הנוסחה על פי גיל פרישה של 60 שנים – ומכאן טענת העותרת להפליה הנקוטה בתקנון.
לכך הוסף כי דחיית העתירה תרתיע תובעים פוטנציאלים מהגשת תביעות דומות נגד קופות גמל וקרנות פנסיה.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובות לה ובתשובת העותרת מצאתי כי דינה להידחות על הסף.
ביישום תנאים אלה הגיעו בתי הדין למסקנה שלפיה אין מקום לאשר את התובענה כייצוגית.
העתירה נדחית אפוא.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2310/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון העותר: ליאור מועלם נ ג ד המשיבים: 1. מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ 2. בית הדין הארצי לעבודה 3. מדינת ישראל - הממונה על שוק ההון עתירה למתן צו על תנאי תגובת המשיבה 1 מיום 14.5.2017 תגובת המשיבה 3 מיום 13.7.2017 בשם העותר: בשם המשיבה 1: בשם המשיבה 3: עו"ד משה קפלנסקי עו"ד אילן סובל עו"ד יעל ברלב פסק-דין
הנשיאה א' חיות: עתירה זו מופנית נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופטים ר' רוזנפלד, ל' גליקסמן ו-נ' רות, ונציגי הציבור ר' רבינוביץ ו-מ' ינון) בע"ע 45568-11-13.
העותר שב וטען כי יש להכיר בו כנכה בהתאם להוראת תקנון קרן הפנסיה, וכי אין לייחס משמעות להבדל הלשוני שבין חוזה הביטוח בעיניין חסון לבין תקנון קרן הפנסיה במקרה זה. על כן, כך טען העותר, ככל שההכנסה המתקבלת מהעבודה האחרת נמוכה משמעותית מהכנסתו של העמית לפני הארוע, אין לראות בה "עבודה מתאימה" אשר מצדיקה דחיית תביעתו של העמית.
יצוין, כי במסגרת תגובת הממונה לעתירה צוין, כי בעקבות הערת בית הדין הארצי ערכה רשות שוק ההון בדיקה אשר בחנה את הליך יישוב התביעות המוגשות לקבלת קצבת נכות בקרנות הפנסיה אל מול הליך יישוב התביעות המוגשות לקבלת כסוי בגין אובדן כושר עבודה בחברות הביטוח.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.
על כן אנו מורים כי העתירה תידחה על הסף ללא צו להוצאות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4771/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א"ש בע"מ 3. הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר 4. משרד הבטחון – אגף השקום עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד טליה יונתן-דגן; עו"ד איל בריק; עו"ד אפרת מוסן-גושן בשם משיבה 2: עו"ד אלישע שור; עו"ד מיטל ברק בשם משיבים 4-3: עו"ד דנה מנחה ][]פסק-דין
בתמצית, בתחילת הדרך טען העותר נגד הוראות התקנון שקבעו בשעתו, כי נכה אשר נכותו מזכה אותו בתשלום ממקור אחר (ובתוך כך חוק הנכים), אינו זכאי לקיצבת נכות מקרן פנסיה ותיקה.
...
גם לגופו של עניין, עמדת המשיבים כי דין העתירה להידחות.
לאחר עיון בעתירה, בנספחיה ובתגובות המקדמיות מטעם המשיבים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בשל היעדר עילה להתערבותנו.
אשר על כן, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו