טיעוני המשיבים
המשיבים טוענים כי ההחלטה התקבלה בתום הליך מינהלי תקין ושמיעת טיעוניו של העותר בהרחבה; כי ההחלטה "נכונה וראויה, מתבקשת ואף מתחייבת בנסיבות העניין, וממילא סבירה ומידתית".
לטענתם "הרקע לפיטוריו של העותר הוא העידר שיבוצו של העותר בתפקיד ההולם את דרגתו, לצד סרובו לפרוש מהמשטרה, הגם שמצוי במיצוי זכויות מלא. זה המקום להעיר כי בנסיבות המקרה, המדובר בהעדר שיבוץ אשר הולדתו בהתנהלות העותר ואין המדובר בהעדר שיבוץ בשל קיצוץ תקנים או עקב סיום תפקידו לשביעות רצון מפקדיו והארגון. לעותר ניתנו הזדמנויות רבות, במסגרת 4 סבבי שיבוצים, ובמשך כ-5 שנים, להיתמודד על תפקידים ההולמים את דרגתו, ואולם בכלל הסבבים בהם היתמודד על תקנים שונים – לא נבחר ולא הומלץ על ידי מי מהמפקדים למלא אף לא אחד מהתפקידים עליהם היתמודד מול יתר המועמדים. המשיבים לא טוענים בדבר העידר התאמה גורפת של העותר למלא תפקיד במישטרה. השאלה העומדת במוקד החלטתו של השר הנה יכולתו של העותר למלא תפקידים בכירים, בהתאם לדרגתו, ובאופן העולה בקנה אחד עם ציפיותיו ודרישותיו של האירגון".
המשיבים מוסיפים וטוענים כי לדרגתו הבכירה של העותר משקל רב בקבלת ההחלטה; כי בחמש השנים האחרונות נעשו ניסיונות "כנים ורבים" לשבץ את העותר בתפקידים אחרים, ובכלל זה הובא עניינו לפני שלושה מפקחים כלליים ובפני הפיקוד הבכיר של המישטרה ונבחנה מועמדותו ל-13 תפקידים, שלהם רואיין על ידי קצינים בדרגת ניצב, שכולם לא בחרו בו. לטענתם "משלא צלח העותר לעבור הליך השיבוצים כמו יתר הקצינים שבדרגתו ומשלא נמצא לו תפקיד ההולם את דרגתו אין לו לבוא בטרוניה כלפי המשיבים". עוד נטען כי הניצבים האמורים לא קיבלו את המשיב לשבוץ תיחתם בשל "אי שביעות רצון שהביעו מהתנהלותו של העותר בהיבטים שונים" ובשל "עמדתם אודות פערים בהתאמתו לתפקידים המדוברים".
המשיבים טוענים עוד כי "אין העתירה תוקפת ההחלטות שהתקבלו בעיניין התמודדותו של העותר לתפקיד כזה או אחר. שעה ששובצו קצינים אחרים לתפקידים עליהם היתמודד העותר במסגרת הליך השיבוץ המיועד לכך, והעותר לא תקף את ההחלטה בזמן אמת ולא העלה כל טענה בנוגע לאותם מינויים, אין לעותר לבוא בטרוניה כלפי המשיבים שעה שאיפשרו לו לפנים משורת הדין ובמשך כ-5 שנים ותוך היתחשבות בכלל השיקולים הרלוואנטיים להיתמודד במסגרת 4 סבבי שיבוצים (13 תפקידים!) ואשר בהם לא צלח. יודגש כי אי בחירתו של העותר לתפקידים עליהם היתמודד מעידה על חוסר התאמתו לשרת באותם תפקידים, ודאי לעומת מועמדים ראויים אחרים אשר תועדפו על פניו".
המשיבים מוסיפים כי ביטול החלטת הפיטורין משמעותה החזרת העותר למישטרה כשהוא חסר תקן "תוך כפיית יחסי עבודה כשאין העותר נמצא מתאים למלא תפקיד כזה או אחר במסגרת הליכי השיבוצים. ודוק העותר למעשה מבקש... לכפות על המשיבים את מינויו לתפקיד תוך עקיפת הליך השיבוצים".
המשיבים מפנים לראיון לקראת פיטוריו של העותר ומציינים כי בגדריו הוצגה עמדת המישטרה ובין היתר צוין כי "אכן העותר נחשב כקצין מצוין, ולכן גם קודם לדרגת תנ"צ, אולם מאז העלאתו בדרגה היה שינוי. הארוע עם מפקד מג"ב היה משמעותי, בגינו ניתן היה להעמידו לדין משמעתי בפני דן יחיד, אולם בסופו של דבר הוחלט להסתפק בהערת מפקד שנתן לו המפכ"ל באופן אישי". עוד צוין כי "מציאת שיבוץ נעשה באחריות משותפת של האירגון והקצין. אולם בדרג תנ"צ, לא כופים על ניצב פקוד שהוא לא מעוניין לעבוד איתו".
המשיבים טוענים עוד כי "בהתאם לנוהג המקובל, החלטות פיטורין לפי סימן 15 לדבר המלך מתקבלות מקום בו מדובר בשיקולי רה ארגון או העדר שיבוץ ולא כשמדובר בקשיים תיפקודיים או פגמים ערכיים שנפלו בהתנהלות השוטר או הקצין – שאז החלטות הפיטורין מתקבלות בהתאם לסמכויות לפי הסעיפים האחרים בחוק".
עוד נטען כי אי הכללתו של העותר ברשימת שלושת המועדפים על ידי הניצבים לאף אחד מהתפקידים השונים "יש בה כדי להעיד על מידת התאמתו של הקצין לראיית המפקדים לתפקיד האמור". להמחשת טעונם מפנים המשיבים לעניינם של שני קצינים בדרגת תנ"צ אשר בשנת 2020, משלא נמצא להם שיבוץ, קיבלו את החלטת המפכ"ל על פרישתם, וזו נעשתה בהסכמה.
...
בהחלטה נאמר כי "במשך כארבע שנים וחצי אינך משובץ תקנית בתפקיד קבוע כתנ"צ, כך שמדובר במשך זמן הארוך ממשך הקדנציה שביצעת במהלך תפקידך הקבוע האחרון כממ"ר מג"ב י-ם. בנוסף, כפי שצוין, במשך ארבעה סבבי דיוני שיבוצים, לא נמצא לך שיבוץ ומאחר שנראה כי לא קיימת אפשרות ממשית למצוא לך שיבוץ בזמן הקרוב, אין מנוס מלסיים את שירותך באופן מידי בעילה של היעדר שיבוץ". עוד נאמר כי בהחלטה ניתן משקל רב ל"עמדתו המנומקת והחד משמעית של המפכ"ל בעניין זה".
ב"כ העותר מפנה לסיכום ראיון שקיים ביום 7.2.2021 סמפכ"ל המשטרה ניצב אלון אסור לעותר, שבו נאמר: "בהזדמנות זו להודות לך על התקופה בה שימשת כפרוייקטור תחת פיקודי, התרשמתי ממך בתקופה קצרה זו לחיוב" – דבר המלמד על שביעות הרצון של המשיבים מתפקודו של העותר.
טיעוני המשיבים
המשיבים טוענים כי ההחלטה התקבלה בתום הליך מנהלי תקין ושמיעת טיעוניו של העותר בהרחבה; כי ההחלטה "נכונה וראויה, מתבקשת ואף מתחייבת בנסיבות העניין, וממילא סבירה ומידתית".
לטענתם "הרקע לפיטוריו של העותר הוא העדר שיבוצו של העותר בתפקיד ההולם את דרגתו, לצד סירובו לפרוש מהמשטרה, הגם שמצוי במיצוי זכויות מלא. זה המקום להעיר כי בנסיבות המקרה, המדובר בהיעדר שיבוץ אשר הולדתו בהתנהלות העותר ואין המדובר בהיעדר שיבוץ בשל קיצוץ תקנים או עקב סיום תפקידו לשביעות רצון מפקדיו והארגון. לעותר ניתנו הזדמנויות רבות, במסגרת 4 סבבי שיבוצים, ובמשך כ-5 שנים, להתמודד על תפקידים ההולמים את דרגתו, ואולם בכלל הסבבים בהם התמודד על תקנים שונים – לא נבחר ולא הומלץ על ידי מי מהמפקדים למלא אף לא אחד מהתפקידים עליהם התמודד מול יתר המועמדים. המשיבים לא טוענים בדבר העדר התאמה גורפת של העותר למלא תפקיד במשטרה. השאלה העומדת במוקד החלטתו של השר הינה יכולתו של העותר למלא תפקידים בכירים, בהתאם לדרגתו, ובאופן העולה בקנה אחד עם ציפיותיו ודרישותיו של הארגון".
המשיבים מוסיפים וטוענים כי לדרגתו הבכירה של העותר משקל רב בקבלת ההחלטה; כי בחמש השנים האחרונות נעשו ניסיונות "כנים ורבים" לשבץ את העותר בתפקידים אחרים, ובכלל זה הובא עניינו לפני שלושה מפקחים כלליים ובפני הפיקוד הבכיר של המשטרה ונבחנה מועמדותו ל-13 תפקידים, שלהם רואיין על ידי קצינים בדרגת ניצב, שכולם לא בחרו בו. לטענתם "משלא צלח העותר לעבור הליך השיבוצים כמו יתר הקצינים שבדרגתו ומשלא נמצא לו תפקיד ההולם את דרגתו אין לו לבוא בטרוניה כלפי המשיבים". עוד נטען כי הניצבים האמורים לא קיבלו את המשיב לשיבוץ תחתם בשל "אי שביעות רצון שהביעו מהתנהלותו של העותר בהיבטים שונים" ובשל "עמדתם אודות פערים בהתאמתו לתפקידים המדוברים".
המשיבים טוענים עוד כי "אין העתירה תוקפת ההחלטות שהתקבלו בעניין התמודדותו של העותר לתפקיד כזה או אחר. שעה ששובצו קצינים אחרים לתפקידים עליהם התמודד העותר במסגרת הליך השיבוץ המיועד לכך, והעותר לא תקף את ההחלטה בזמן אמת ולא העלה כל טענה בנוגע לאותם מינויים, אין לעותר לבוא בטרוניה כלפי המשיבים שעה שאפשרו לו לפנים משורת הדין ובמשך כ-5 שנים ותוך התחשבות בכלל השיקולים הרלוונטיים להתמודד במסגרת 4 סבבי שיבוצים (13 תפקידים!) ואשר בהם לא צלח. יודגש כי אי בחירתו של העותר לתפקידים עליהם התמודד מעידה על חוסר התאמתו לשרת באותם תפקידים, ודאי לעומת מועמדים ראויים אחרים אשר תועדפו על פניו".
המשיבים מוסיפים כי ביטול החלטת הפיטורין משמעותה החזרת העותר למשטרה כשהוא חסר תקן "תוך כפיית יחסי עבודה כשאין העותר נמצא מתאים למלא תפקיד כזה או אחר במסגרת הליכי השיבוצים. ודוק העותר למעשה מבקש... לכפות על המשיבים את מינויו לתפקיד תוך עקיפת הליך השיבוצים".
המשיבים מפנים לראיון לקראת פיטוריו של העותר ומציינים כי בגדרו הוצגה עמדת המשטרה ובין היתר צוין כי "אכן העותר נחשב כקצין מצוין, ולכן גם קודם לדרגת תנ"צ, אולם מאז העלאתו בדרגה היה שינוי. האירוע עם מפקד מג"ב היה משמעותי, בגינו ניתן היה להעמידו לדין משמעתי בפני דן יחיד, אולם בסופו של דבר הוחלט להסתפק בהערת מפקד שנתן לו המפכ"ל באופן אישי". עוד צוין כי "מציאת שיבוץ נעשה באחריות משותפת של הארגון והקצין. אולם בדרג תנ"צ, לא כופים על ניצב פקוד שהוא לא מעוניין לעבוד איתו".
המשיבים טוענים עוד כי "בהתאם לנוהג המקובל, החלטות פיטורין לפי סימן 15 לדבר המלך מתקבלות מקום בו מדובר בשיקולי רה ארגון או היעדר שיבוץ ולא כשמדובר בקשיים תפקודיים או פגמים ערכיים שנפלו בהתנהלות השוטר או הקצין – שאז החלטות הפיטורין מתקבלות בהתאם לסמכויות לפי הסעיפים האחרים בחוק".
עוד נטען כי אי הכללתו של העותר ברשימת שלושת המועדפים על ידי הניצבים לאף אחד מהתפקידים השונים "יש בה כדי להעיד על מידת התאמתו של הקצין לראיית המפקדים לתפקיד האמור". להמחשת טיעונם מפנים המשיבים לעניינם של שני קצינים בדרגת תנ"צ אשר בשנת 2020, משלא נמצא להם שיבוץ, קיבלו את החלטת המפכ"ל על פרישתם, וזו נעשתה בהסכמה.
אשר על כן העתירה מתקבלת באופן שההחלטה מושא העתירה מבוטלת.
