]השופט ג' קרא:
לפנינו שתי עתירות אשר אוחדו: העתירה בבג"ץ 999/21 עיקרה בדרישת העותרים כי המשיב 1, שר הבטחון, יורה כי בקשותיהם של העותרים 3-1 – חסידי סאטמר בני קהילת "היישוב הישן" – למתן פטור מחובת גיוס מטעמי דת, אמונה, או מצפון, יישקלו עובר למועד הליכי בדיקות הכשירות הראשוניים במסגרת צו ראשון; וכי שר הבטחון יורה למשיב 3, הרמטכ"ל, כי דין התייצבות לכלל הליכי גיוס, לרבות הליכים לעניין מועמדים לשירות בטחון, כדינו של שירות צבאי לעניין החלטה פרטנית למתן פטור או דחיית שירות מטעמי דת, אמונה או מצפון.
העותרים 1, 3 ו-4 הגישו עתירה קודמת (בג"ץ 8283/18 ועד בני היישוב הישן נ' ממשלת ישראל (9.8.2020) (להלן: עניין ועד בני היישוב הישן)), במסגרתה התבקש שר הבטחון להפעיל את סמכותו ולהעניק צוים הפוטרים באופן גורף את כל המשתייכים לחברי קהילת "אנשי היישוב הישן" מגיוס לצה"ל, מטעמים של דת, אמונה או מצפון.
תמצית טענות הצדדים בבג"ץ 999/21
לטענת העותרים, אמונתם הדתית של בני הקהילה אוסרת על הכרה במדינת ישראל ובמוסדותיה (לרבות צה"ל) ועל שתוף פעולה עימם.
...
בפסק הדין שניתן לאחרונה בבג"ץ 1882/21 ווייס נ' שר הביטחון (17.6.2021) (להלן: עניין ווייס), נקבע כדלקמן:
"אכן, הסעד אותו מבקש העותר – דחיית בדיקות הכשירות הצבאית עד למתן החלטה בבקשתו לפטור משירות צבאי – לא התבקש ולא נדון בעתירה הקודמת שהגיש. ברם, דינה של בקשה זו של העותר להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו במדיניות המשיבים. אוסף ואבהיר את מה שאמור להיות מובן מאליו: בדיקת כשירותו של אזרח לשרת בצה"ל ובחינת זכאותו לפטור מהשירות הצבאי אינן בגדר 'תכנית כבקשתך'...
עוד יצוין, כי מקובלת עלינו טענת המשיבים לפיה גם טענות העותרים והעותר בעתירותיהם והנסיבות הפרטניות להן הם טוענים – נעוצות, הלכה למעשה, בהתייחסויות "קבוצתיות" שאינן פרטניות לכאורה, כמו הטענות להפליה לעומת קהילות תרבותיות אחרות, ואשר מכוונות להסדרה של פטור לבני ה"יישוב הישן", שהוא סעד שכבר נדחה בעתירות קודמות (השוו: בג"ץ 5466/20 וויס נ' שר הביטחון (11.2.2021); עניין ווייס, פסקה 13).
סוף דבר, העתירות נדחות.