עתירת סייען שנדחתה בקשתו לשיקום

]השופט י' עמית: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיבים להפסיק את הסיוע השנתי לשכר דירה כפי שניתן לעותר בין השנים 2016-1999 וכן בבקשתו לסיוע "בשיקומו [...] על ידי פיתרון למגורים עבורו ועבור משפחתו באופן שיתאפשר לו להגן על חייו [...]". תמצית העובדות הצריכות לעניין בשנת 1999 העותר הוכר כזכאי לשקום מטעם המנהלה הביטחונית לסיוע (להלן: המנהלה) וטופל על ידה עד לשנת 2016.

בהחלטתו מיום 19.5.2021 נציב קבילות הסייענים דחה את בקשת העותר.

...

מנגד, המשיבים טענו כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי בהגשתה וכן לגופה.

דיון והכרעה דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות.

לא מצאנו להתערב בהחלטת המנהלה להפסיק את הטיפול השיקומי בכלל והסיוע בשכר הדירה החודשי בפרט.

אשר על כן, דין העתירה להידחות וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.

המשיבים טוענים כי העותרים לא הגישו בקשה כלשהיא לועדת המאוימים או למינהלה הביטחונית לסיוע וכי העתירה לא תוקפת באופן ישיר כל החלטה שניתנה בבקשה מסוג זה. מכל מקום, המשיבים טוענים כי העותרים 11-2 אינם זכאים לשקום על ידי משרד הבטחון, בהיתחשב בכך שאף אחד מהם לא היה סייען של גורמי הבטחון.

בתגובה שהוגשה ביום 22.11.2017 טענו העותרים כי הם "פועלים במקביל להליכים בתיק זה להסדיר את מעמדם בישראל. בין היתר, אוספים העותרים מסמכים לצורך הבאתם בפני ועדת המאוימים והגורמים הרלוונטים". העותרים הוסיפו כי אם בקשתם תיענה, העתירה אכן תיתייתר, אולם ביקשו שלא למחוק את העתירה בשלב זה. לאחר ששקלנו את הדברים הגענו למסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף.

...

בתגובה שהוגשה ביום 22.11.2017 טענו העותרים כי הם "פועלים במקביל להליכים בתיק זה להסדיר את מעמדם בישראל. בין היתר, אוספים העותרים מסמכים לצורך הבאתם בפני ועדת המאוימים והגורמים הרלוונטים". העותרים הוסיפו כי אם בקשתם תיענה, העתירה אכן תתייתר, אולם ביקשו שלא למחוק את העתירה בשלב זה. לאחר ששקלנו את הדברים הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

אשר על כן: העתירה נדחית.

ממילא, נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.

עם זאת, לפנים משורת הדין, אנו מורים כי הצו הארעי שניתן ביום 15.11.2017 יעמוד בתוקפו למשך 30 ימים נוספים, על מנת לאפשר לעותרים לפנות לוועדת המאוימים, ובכלל זה לבקש ממנה סעד זמני.

נוסף על כך, העותר מעוניין שנורה להעביר לעיונו את הקריטריונים שלפיהם נבחנות בקשות לסיוע ושקום על ידי המנהלה הביטחונית לסיוע (להלן: המנהלה).

על כן ומבלי להקל ראש במצוקת העותר, בנסיבות המקרה היה עליו להקדים פנייה לנציב קבילות הסייענים טרם שהגיש את עתירתו לבית משפט זה. משלא עשה כן דין העתירה להדחות על הסף, וכך אנו מורים.

...

לאחר עיון בעתירה, בתגובת המשיבה ובתשובת העותר, על נספחיהן באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ובשל סעד חלופי העומד לעותר בנסיבות העניין.

יפים בהקשר זה דברים שנקבעו עוד ב-בג"ץ 3372/05 פלונים נ' ראש ממשלת ישראל (6.10.2005): "אין בידינו להיעתר למבוקש בעתירה, נוכח אי מיצוי ההליכים. אכן, בפני העותר פתוחה הדרך לפנות לנציב קבילות הסייענים. גורם זה נוצר במיוחד לשם בדיקת תלונותיהם של סייענים המטופלים על ידי המנהלה הביטחונית לסיוע (בג"ץ 4844/01 מאג'ד עבדאללה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). משקיים סעד חלופי, על העותר למצותו, טרם פנייה לבית משפט זה. הדבר מוצדק והגיוני, שכן לכגון דא נוצר המוסד של נציב קבילות הסייענים, ואין בפניות אל המנהלה הביטחונית לסיוע ובמענה הלא חיובי מצדה, שעליהם הצביע העותר, כדי לפסול זאת. פשיטא כי לעותר שמורה הזכות לשוב ולפנות לבית משפט זה, ככל שתהא בידו עילה, לאחר שימוצו ההליכים ותתקבל החלטה סופית בעניינו" (שם, בפסקה ד; ראו גם: בג"ץ 9295/20 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 5 (10.3.2021); בג"ץ 4478/13 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 4 (23.1.2014); בג"ץ 7536/12 פלוני נ' משרד הביטחון המינהלה הביטחונית לסיוע, פסקה 4 (24.6.2013)).

על כן ומבלי להקל ראש במצוקת העותר, בנסיבות המקרה היה עליו להקדים פנייה לנציב קבילות הסייענים טרם שהגיש את עתירתו לבית משפט זה. משלא עשה כן דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מורים.

ב"כ המאשימה ציין שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, לא הוגש תסקיר בעיניינו, ולטעמה של המאשימה אין מקום לסטייה ממיתחם הענישה בשל שקולי שקום ויש למקם עונשו של הנאשם בתחתית המיתחם לו עתרה וזאת בצרוף ענישה נלווית.

ראה הנאמר ברע"פ 11609/04 מותנה נ' מדינת ישראל (22.12.04): "דבר אחרון: נזכיר ונזכור כי המבקש הורשע בסיוע להספקת סם וסיוע להחזקת סם. גם אם היה לא יותר מאשר זנב לאריות, הרי שבסיוע אותו הגיש לסוחרי הסמים שימש המבקש - ביודעין - חוליה חיונית בשרשרת הפצת הסם. מספקי הסמים, מפיציהם וכל המסייעים להם אנשים מסוכנים הם לסביבה ולקהילה, וכבר בע"פ 284/79 מדינת ישראל נ' רוימי ואח', פ"ד לד(3) 527, 529, ציין בית-המשפט כי "אילמלא המפיצים את הסם לקהל הצרכנים לא היו סיטוני הסם יכולים לעסוק במלאכתם הבזויה". כך הוחמרה הענישה לא רק של מפיצי הסם, אלא גם של הסייענים והבלדרים המאפשרים את ביצוע העבירות".

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר כמפורט להלן: רע"פ 3059/21 בר ימין נ' מדינת ישראל (05.05.21) – דחה בית משפט עליון בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע ב 5 עבירות של סחר בסם מסוג קאנבוס במשקלים נמוכים באמצעות טלגרם וכן החזקת סם מסוג קאנבוס במשקל של 50 גרם, בית משפט השלום קבע מתחמים שבין 10 ל-20 חודשי מאסר לעבירות הסחר ומספר חודשים ועד ל-12 חודשים בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), ובשים לב לכך שמדובר בעניינו בעבירה של סיוע לסחר, סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ-3 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות ועד 9 חודשי מאסר בפועל.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר שיכול וירוצה בעבודת שירות בתחתית המתחם ככל וימצא מתאים לצד עונשים נלווים.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בצער בעלי חיים בבאר שבע, ברחוב יהושע הצורף 13 בבאר שבע, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

]השופט ח' כבוב: עניינה של העתירה בבקשת עותר 1, כי נורה למשיבים לנמק "מדוע אין המשיבים 1 או 2 או 3 מעבירים למשיבה 4 המלצה לשקם את העותר, כסייען זרועות הביטחון, במסגרת המשיבה 4 בתחומי 'הקו הירוק', תוך מתן אפשרות לילדי העותר- עותרים 2-8- לשהות עימו ולעבוד, בתוך תחומי 'הקו הירוק'". בסיפא העתירה נכתב כי "העותרים מקווים, שבעקבות עתירה זו, ימליצו המשיבים 1-3, ובמיוחד משטרת ישראל, המשיבה 3, למשיבה 4, להעניק לעותר ולילדיו, מעמד חוקי בישראל, מכוח התועלת למדינה שמביאה סייענותו של העותר, הנמשכת מזה למעלה מ-30 שנה". יודגש, כי מדובר בעתירה שלישית שהגישו העותרים בנידון, כאשר שתי העתירות הקודמות נמחקו.

במסגרתה צוין, כי מדובר בעתירה מוקדמת, משום שהעותרים לא הגישו כל פנייה בעיניינם למי מהגורמים המוסמכים וכי "ממילא לא ניתנה החלטה, ועל כן דין העתירה להדחות על הסף בהעדר החלטה מינהלית שנתקפת בעתירה שניתן להעביר אותה תחת שבט הבקורת השיפוטית [...], וממילא, מבלי שמוצה הליך עובר להגשת העתירה". יתרה מכך, הובהר, כפי שנעשה בעתירות הקודמות, כי "העותר לא הומלץ לשקום במנהלה על ידי אף גורם בטחוני ולפיכך אינו עומד בתבחינים המזכים [ב]קבלת סיוע מהמנהלה. לשינוי הנסיבות הנטען, שלא גובה בתצהיר, לא קדמה בקשה מפורטת למנב"ס (היא משיבה 4 – ח' כ'), או לועדת המאויימים, או לכל גורם מוסמך לעניין מתן מעמד, תוך שההחלטות שכן צורפו הן החלטות שעתירה בעיניינן נמחקה – לאחר שהעותרים חזרו בהם מן העתירה". להשלמת התמונה הודגש, כי ממילא בכל הנוגע להחלטות של ועדת המאוימים (בשונה מהחלטות של מנב"ס), ישנו סעד חלופי אפקטיבי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מנהליים לאור פרט 12(3) לתוספת הראשונה [.

...

במסגרתה צוין, כי מדובר בעתירה מוקדמת, משום שהעותרים לא הגישו כל פנייה בעניינם למי מהגורמים המוסמכים וכי "ממילא לא ניתנה החלטה, ועל כן דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר החלטה מינהלית שנתקפת בעתירה שניתן להעביר אותה תחת שבט הביקורת השיפוטית [...], וממילא, מבלי שמוצה הליך עובר להגשת העתירה". יתרה מכך, הובהר, כפי שנעשה בעתירות הקודמות, כי "העותר לא הומלץ לשיקום במנהלה על ידי אף גורם ביטחוני ולפיכך אינו עומד בתבחינים המזכים [ב]קבלת סיוע מהמנהלה. לשינוי הנסיבות הנטען, שלא גובה בתצהיר, לא קדמה בקשה מפורטת למנב"ס (היא משיבה 4 – ח' כ'), או לוועדת המאויימים, או לכל גורם מוסמך לעניין מתן מעמד, תוך שההחלטות שכן צורפו הן החלטות שעתירה בעניינן נמחקה – לאחר שהעותרים חזרו בהם מן העתירה". להשלמת התמונה הודגש, כי ממילא בכל הנוגע להחלטות של ועדת המאוימים (בשונה מהחלטות של מנב"ס), ישנו סעד חלופי אפקטיבי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים לאור פרט 12(3) לתוספת הראשונה [.

לאחר עיון מצאתי כי דין העתירה להידחות, כאמור בתגובת המשיבים.

למען הסר ספק – אין בידי לקבל את טענת העותרים כי החלטת ועדת השרים לעניני ביטחון לאומי מישיבתה ביום 12.01.1994, בעניין שיקום סייענים, היא ההחלטה מושא העתירה.

העתירה נדחית בזאת אפוא, וממילא מבוטל הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 01.05.2024.