עתירת סוכנות ביטוח נגד החלטת ועדת מכרזים על זכיית סוכן ביטוח אחר

המבקשת, הגברת חנה גולדברג, הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לפריט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") שעניינו: "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו". "העניין" שבקשר אליו הוגשה התובענה הוא תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

המבקשת שנפגעה, כאמור, אושפזה בבית חולים ועל בסיס התעודה הרפואית - סיכום אשפוז, שקבלה עם שיחרורה, פנתה לכלל ועתרה לקבל תגמולים מכוח פוליסת ביטוח לתאונות אישיות לתלמידים (להלן: "הפוליסה").

להשלמת התמונה, סעיף 198ב לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כי "ערייה שהיא רשות חינוך מקומית כהגדרתה בחוק לימוד חובה, תתקשר בחוזה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים עם מי שזכה במיכרז פומבי שתערוך חברה משותפת". בסעיף 1 של הפוליסה מוגדרת "תאונה" כ"ארוע פיזי, חצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני".

בסעיף 4 לפוליסה (עמ' 6) נקבע קיומה של "ועדת חריגים" וסמכויותיה: "תכונן ועדת חריגים ארצית בת 4 או 7 חברים... אשר נציגים בה ימונו כלהלן: 1 או 2 נציגים – על ידי משרד החינוך והתרבות... 1 או 2 נציגים על ידי החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי בע"מ... 1 או 2 נציגים על ידי ארגון ההורים הארצי... 1 נציג על ידי המבטח". עוד נקבע כי "הוועדה תקיים דיוניה כאשר יהיו נוכחים בדיון לפחות שני נציגים שאינם נציגי המבטח ותקבל החלטותיה ברוב דיעות" (ההדגשות אינן במקור).

בדומה לענפי משפט אחרים המשתרגים מדיני החוזים, המוצא לדיון בטענות המבקשת צריך להתבסס על לשון הפוליסה ועל אומד דעת הצדדים, גם אם מדובר כבעניינינו בחוזה של חברת ביטוח אל מול תלמידים, יש לזכור כי התלמידים הם 'הנהנים' בפוליסת הביטוח עליה חתמה המבטחת עם החברה למשק וכלכלה לפי תנאי המיכרז שקבעה, ויש לפעול לפי לשון חוזה הביטוח "המחייב את הצדדים על כל תנאי" (סעיף 16 בעיניין פלוני).

מעבר לידרוש, ואף כי אין צורך לידון בכך הבהירה כלל כי הפוליסה לא נוסחה על ידה, אלא על ידי החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי סוכנות לביטוח (1992) בע"מ (להלן: "סמשכ"ל") ואף צרפה לתשובתה לבקשת האישור את נוסח המיכרז ונוסח הפוליסה כפי שנכתב על ידי סמשכ"ל (נספח 2 לתגובת המשיבה לבקשת האישור).

...

בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, די בקביעה זו כי לא שוכנעתי שקיים סיכוי סביר שהשאלות שהעלתה המבקשת תוכרענה לטובת חברי הקבוצה כהגדרתה בבקשת אישור התובענה הייצוגית, כדי לדחות את בקשת האישור, כך גם אומר, למעלה מהצורך כי ממילא נובע מהחלטתי כי אף התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות אינו מתקיים.

סוף דבר ראיתי לדחות את בקשת האישור זאת לאחר שבחנתי את שאלת התקיימותם של התנאים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות והגעתי למסקנה שאין להיעתר לבקשת אישור התובענה הייצוגית משלא מצאתי את בקשת האישור מתאימה להתברר כייצוגית.

אין בקביעה זו כדי להביא למסקנה שטענות המבקשת אינן ראויות לבירור כשלעצמן, אלא שהליך התובענה הייצוגית בהעדר תשתית ראייתית מינימאלית לקיום הליך שכזה, אינו האכסניה המתאימה לבירורן, ונכון היה למבקשת שתפעל לבירורן בהתאם להלכת פלוני.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 17052-08-22 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עריית קרית שמונה ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יונתן אברהם העותרות .1 הפניקס חברה לביטוח בע"מ .2 כהן - גבעון סוכנות לביטוח (1994) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ע. בצלאל ואח' נ ג ד המשיבות .1 עריית קרית שמונה ע"י ב"כ עו"ד א. גבאי ואח' .2 איילון חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ר. ברק ואח' פסק דין

לאחר פסילת ההצעות הנ"ל ובעצת יועץ הביטוח של העיריה (עו"ד עמיצור כחלון), הוחלט לבצע הליך היתמחרות פומבי שלאחריו תמליץ וועדת המכרזים למועצת העיר להיתקשר בפטור ממכרז עם המבטחת שתגיש את ההצעה האטרקטיבית ביותר, בהתאם לתקנה 22 (ח) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987 (להלן- "תקנות המכרזים).

נטען כי כאשר איילון טענה בהליכים שנקטה כנגד אותן התקשרויות שיש לקיים מיכרז, כפי שדורשת הפניקס כיום, היתנגדה לכך הפניקס וטענה שם כי היא רק אישרה את הצעותיהן של אותן רשויות "תוך ההנחה הסבירה והמתקבלת על הדעת, כי הרשויות האלה פעלו בהתאם להוראות הדין". נטען כי עמדתה הנ"ל של הפניקס היא מבישה לאור טענתה במסגרת העתירה דנן כי לעירייה אין כל סמכות להאריך חוזה ביטוח שנחתם בפטור ממכרז וכי סמכות זו להאריך חוזה לתקופת אופציה קיימת רק כאשר נערך מיכרז.

עוד נטען כי יש לדחות את העתירה גם לגופה בהעדר עילה שכן מועצת העיר התירה את ההיתקשרות בפטור ממכרז על כל תנאיו כולל האופציה להארכת כפולה של שנה.

ההשתהות הבלתי מוסברת במקרה דנן בהגשת העתירה, והמשך משלוח מכתבים פעם אחר פעם ללא נקיטת צעדים של פתיחת הליכים משפטיים , יצרה לטעמי אצל המשיבים הסתמכות שלפיה יוכלו הם להמשיך קיים את ההיתקשרות החוזית ללא צורך להערך להכנת מיכרז חדש, היינו, לקבלת ביטוח תקף לסכוני נהולה השוטפים של הערייה , ומצד איילון לקבלת תמורה עבור שירותים אלו, ואנטרס זה, נוכח השהוי האמור הוא אינטרס בר הגנה.

יתר על כן גם הליך הפטור ממכרז הוא הליך מינהלי וכל הטעמים והרציונאלים של הכלל הנ"ל שנקבע לגבי מישתתף במיכרז, חלים ושרירים בדיוק באותה מידה גם לגבי מציע בהליך מינהלי של פטור ממכרז, ובעיקר, הראציונאל שלא לגמול טובה על קיומה של כוונה לעשות שימוש מניפולטיבי בקיומו של הפגם במקרה של אי זכיה, דבר שהוכר כפעולה חסרת תום לב. עקרון תום הלב הוכר זה מזמן בפסיקה כעקרון על החל בכל תחומי המשפט לרבות במשפט המינהלי.

...

במקרה דנן, סבורני כי מועצת הראשות פעלה כדין , בסמכות ואף בסבירות עת אישרה מראש את ההתקשרות לפטור ממכרז על כל תנאיה, לרבות תקופות האופציה.

. לאור כל האמור, גם לעתירה גופה אין בסיס ואני דוחה אותה.

העותר ישלם לכל אחת מן המשיבות בנפרד הוצאות העתירה בסך של 15.000 ₪ (סה"כ- 30,000 ש"ח).

על המיכרז, תנאיו, תוצאתו, ועל הצעות הצדדים: בפרק זה אסקור הוראות המיכרז, אביא את הצעות הצדדים ואת החלטת ועדת המכרזים, לרבות חוות הדעת מטעם היועץ שאומצה על-ידי ועדת המכרזים, והביאה להכרזה על המשיבה כמי שזכתה במתן שירותי הביטוח מושא המיכרז.

סעיף 6 לאותו מיסמך נקבע, כי "אין המזמין מתחייב לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה אחרת שהיא". במסמך שכותרתו "הוראות למשתתפים" נקבעו בסעיף 3 לאותו מיסמך, תנאי סף להישתתפות במיכרז, הן למציע מסוג חברת ביטוח ישראלית והן לגבי מציע שהוא סוכן ביטוח, כאשר תנאי הסף לעניין סוכן קבעו תנאי כשירות (של רישיון וניסיון) וכן תנאי נוסף בדבר הקף תיק הפרמיות (פרמיות בביטוח כללי בהקף 10 מיליון ₪).

שיטת הניקוד על-פי חוות דעתו של היועץ הבטוחי: נראה, כי כל טענות העותרת כנגד הניקוד, או שיטת הניקוד דינן להדחות, מאחר והן לא הועלו "בזמן אמת" והן מועלות היום לאחר שהעותרת לא זכתה במיכרז.

משכך טענת העותרת לגבי חוסר סבירות בנקוד, אינה מגובה במסמכים או בראיות והיא נסתרת מעדות היועץ שהבהיר מדוע הוא העניק נקוד גבוה למשיבה בתבחין "המחיר והשתתפויות עצמיות". מעבר לאמור, מצאתי שאין בית המשפט מומחה לביטוח ואינו מתיימר להחליף שיקול דעתה של ועדת המכרזים על כן טענות העותרת, בעיניין זה, נדחות אף מטעם זה. טוענת העותרת, כי נמחקו כסויים מהצעת המשיבה, והדבר לא בא לידי ביטוי בשיקלול המחיר שהופיע בהצעת המשיבה.

...

עצם העובדה כי המומחה רשם נתון שלא הופיע בטבלת ריכוז הנתונים (כאשר על פניו נראה, כי הסבר המשיבה בעניין זה לא הופרך) אינו מוביל למסקנה כי התנהלה שיחה עם המשיבה.

לסיכום: אמנם, ראוי כי כללי הניקוד אף במכרזים מסובכים יהיו ברורים מראש.

מאחר ודחיתי את טענות המשיבות לסלק התביעה על הסף, העותרת תשלם לכל אחת מן המשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪.

הנתבעת מס' 1 (להלן "דואר ישראל") היתגוננה מפני התביעה, והבהירה כי הנתבע מס' 2 אינו עובד שלה, אלא מדובר בקבלן עצמאי שזכה במיכרז להפעלת סוכנות דואר.

פסק הדין בוטל בהתאם להחלטה שניתנה ביום 27.4.2020, מנימוקיה.

התובעת הגישה תביעה בת.א. 29140-07-17, במסגרתה עתרה ליתן צו המורה על ביטול הרישום של שם המנוח וכפועל יוצא מכך, רשומו על שמה, כפי שהיה טרם ההעברה הנ"ל. במהלך הדיון שהתקיים בתיק הנ"ל ביום 6.2.2019, הגיעו התובעת והנתבעים (יורשי המנוח האחרים) להסכמה, לפיה הרכב ירשם על שם התובעת.

אין להגיש הליך נפרד בעיניין זה ואין לחזור ולדון בו בשנית (ראה ע"א 61/77‏ ‏ אנג'ל נגד מייש, פ''ד לא(3) 673, 676-675, ת"א (מחוזי-מרכז) 62844-01-14 נאות מזרחי בע"מ נגד הועדה המקומית לתיכנון ולבניה, ראשון לציון (25.02.2018)‏ ות"א (מחוזי-ת"א) 7444-03-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נגד גוני הנדסה בע"מ (21.02.2016)‏‏).

...

דין דרישתה של התובעת להידחות, ולו רק מטעמים אלה.

אוסיף, כי בהליך הקודם לא הותר לתובעת לפצל את סעדיה ולכן, לכאורה, דין דרישתה להידחות גם מטעם זה. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.

המבקשת קיבלה על כך מענה בכתב המבהיר את עמדת המשיבה ביום 19.9.19 (מענה זה לא כלל את המידע שכבר קיימת המלצה של ועדת המכרזים על זוכה, אשר טרם אושרה על ידי ראש הערייה).

לגבי הניסיון שנידרש, יש מחלוקת בין הצדדים – בעוד המשיבה טוענת כי ברור שנידרש ניסיון בטלפוניה "באירוח", כפי שנידרש באפיוני המערכת שצריך לספק, טוענת המבקשת כי מנוסח תנאי הסף 1 ניתן להבין כי הניסיון הנידרש אפשרי גם כאשר מערכת הטלפוניה מותקנת בחצר הלקוח, שכן כל מה שנירשם בס' 1 הוא "למציע ניסיון מוכח ופעיל של שלוש שנים לפחות (בין השנים 2016-2018 לפחות) במתן שירות טלפוניה באירוח ("ענן"/Hosted)"....". 3.7 תדיראן צרפה להצעתה ניסיון אצל שלושה לקוחות : "25.1 החברה למתנסים – תדיראן סיפקה לחברה למתנסים שירותי טלפוניה באירוח ב"ענן" מעל 3 שנים בין השנים 2014-2014 , סך של 600 שלוחות" 25.2 ביטוח לאומי – תדיראן סיפקה לביטוח לאומי שירותי טלפוניה באירוח ב "ענן" במשך 3 שנים בין השנים 2015-2018 , סך של 2500 שלוחות.

25.3 הסוכנות היהודית – תדיראן סיפקה לחברה למתנסים שירותי טלפוניה באירוח ב "ענן" מעל 3 שנים בין השנים 2014-2018, סך של 1,100 שלוחות".

6.2 תקנה 6 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א – 2000 נקבע כי בעתירה נגד רשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, יש לצרף כל מי שעלול להפגע מקבלת העתירה.

עוד טרם הגשת העתירה וטרם הגשת הבקשה לסעד זמני , הודע לבזק בנלאומי על זכייתה במיכרז.

סביר שהזוכה מסתמכת על זכייתה ופועלת ומתחייבת כלפי אחרים, לצורך קידום חלקה באספקת הטלפוניה המבוקשת.

...

6.3 ברור שאם הייתה מתקבלת הבקשה לסעד זמני, היו יכולים להיפגע מי מהמציעים האחרים.

על הרציונל שעומד בבסיס המחיקה ראו עעמ 4877/11 שושנה זיסמן נ. משרד הפנים (29.1.13) פסקה 9 – "כידוע, אי קיום החובה מכוח תקנה 6(א) לצרף כמשיב גורם שעלול להיפגע מקבלת העתירה יכול שיקים עילה לסילוק העתירה על הסף. טעמו של כלל זה הוא כפול: ראשית, בית המשפט לא יפגע בזכויותיו של אדם מבלי שניתנה לו הזדמנות לומר את דברו; שנית, צירופו של צד שכנגד מסייע להציג לפני בית המשפט תמונה מלאה ואמינה, שעליה יוכל לבסס את הכרעתו (בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח(4) 403, 415 (1994) " 6.5 גם מטעם זה אין מקום להיעתר לבקשה לסעד זמני , אשר לא צורפו אליה המשיבים הרלוונטיים שיכולים להיפגע מכך.

לסיכום 9.1 הבקשה לסעד זמני נדחית.