הרקע לעתירה ותמצית ההחלטה:
בפני עתירה המופנית נגד החלטת המשיבה שהורתה לעותר 1 להתייצב במרכז השהייה במיתקן "חולות" וזאת בהתאם להוראות סעיף 32ד'(א) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות").
אמנם הוריתי בהחלטה מיום 14.12.15 למשיבה להודיע עמדתה בכל הנוגע לאפשרות שעניינם של העותרים יוחזר לבחינה אצל המשיב, כדי לבחון את טענתם בדבר קשר זוגי, אשר הגיע לכלל נישואין בהתאם לדתם ומנהגי עדתם, והמשיבה הגישה הודעה לעניין זה, במסגרתה נכתב כי לאור העובדה שבחודש יולי נפרדה העותרת מאזרח אריתראי אחר שהיה בן זוגה עד לאותה עת ובחודש אוגוסט נישאה לעותר, סבורה המשיבה כי אין מקום לעריכת ראיון נוסף לבחינת כנות הקשר בין העותרים.
על כן, סבורני כי יש מקום להורות על עריכת שימוע נוסף לעותרים לבחינת כנות הקשר ומאחר שלא הוגשה תשובה מטעם המשיבה, יש מקום להורות על הגשת כתב תשובה לעניין זה.
אשר על כן, לאור המפורט לעיל, אני מורה למשיבה להגיש תשובה לעתירה ותתייחס, אך ורק, לטענת העותרים כי נפל פגם בהליך בחינת טענתם כי הם נשואים וכי כפועל יוצא מכך אין מקום להפנות את העותר 1 לשהייה במיתקן חולות.
...
על כן, סבורני כי יש מקום להורות על עריכת שימוע נוסף לעותרים לבחינת כנות הקשר ומאחר שלא הוגשה תשובה מטעם המשיבה, יש מקום להורות על הגשת כתב תשובה לעניין זה.
טענות הצדדים:
העותרים טוענים כי החלטת המשיבה המורה לעותר 1 להתייצב במתקן "חולות" הינה בטלה ומבוטלת שכן ניתנה מבלי שקוימו כללי הצדק הטבעי ובניגוד לחוק היות והעותר נשוי לעותרת 2.
בנסיבות אלה, סבורני כי המשיבה מבססת את החלטתה בעיקר על העובדה שלעותרת היה בן זוג קודם בסמוך לנישואיה לעותר ואין די בכך על מנת לקבוע כי הקשר בין העותרים אינו כנה ואמתי.
סבורני כי בהליך קבלת ההחלטה בעניינם של העותרים נפל פגם.
על כן, סבורני כי יש מקום להורות על עריכת שימוע נוסף לעותרים לבחינת כנות הקשר ומאחר שלא הוגשה תשובה מטעם המשיבה, יש מקום להורות על הגשת כתב תשובה לעניין זה.
אשר על כן, לאור המפורט לעיל, אני מורה למשיבה להגיש תשובה לעתירה ותתייחס, אך ורק, לטענת העותרים כי נפל פגם בהליך בחינת טענתם כי הם נשואים וכי כפועל יוצא מכך אין מקום להפנות את העותר 1 לשהייה במתקן חולות.
