במסגרת עתירה זו הושג הסכם פשרה, שקבל תוקף של פסק דין, ולפיו אספ"י תמשיך להפעיל את האתר עד יום 31/12/13; וכי "לא יאוחר מ-90 יום לפני מועד הסיום, תתחיל אספ"י בבצוע עבודות השקום, כהגדרתן לעיל, בחלקים בהם הסתיימה ההטמנה עד למפלס ההטמנה המירבי..."; כי "עד למועד הסיום תפנה אספ"י את האתר... למעט הדרוש להשלמת עבודות השקום"; כי "מועד הסיום שנקבע בהסכם זה אינו תלוי בשום אופן בהיקפי הטמנת הפסולת ולא בשום גורם אחר הנוגע לפעילות אספ"י..."; וכי "האחריות המלאה והבלעדית על עבודות שקום הקרקע (למעט השקום הנופי), הכוללות שכבות סגירה, איטום, נקוז, ביסוס ויישור, יחולו על אספ"י".
בשנת 2014 נחתם הסכם פשרה נוסף, המאפשר לאספ"י להמשיך בפעילות ההטמנה בחלקים ספציפיים באתר, לפרק זמן נוסף עד יום 31/12/14; כאשר אספ"י התחייבה להשלים את עבודות השקום בשטח המסומן A, ולמסור אותו למשיבה 1, עד יום 30/6/14; להשלים את עבודות ההטמנה והשיקום בשטח המסומן B, ולמסור אותו למשיבה 1, עד יום 31/12/14; ולהשלים עבודות ההטמנה והשיקום בשטח המסומן C, ולמסור אותו למשיבה 1, עד יום 30/9/15.
הגב' אילי אטיאס, לשעבר מרכזת פסולת ביניין במשרד להגנת הסביבה, אמרה בדיון כי:
"כיום המצב הוא כזה שחייב לשקם את האתר במהירות האפשרית ... מה שקרה באתר ברקת בשנים שפעל, ניצפו בעירות פנימיות באתר, מדידות טרמיות שנעשו, שמעידות על פעילות של בעירה פנימית של פסולת, שיש לטפל בה בדחיפות. המשמעות של בעירה פנימית, שאם היא מתפשטת וגדלה, האתר כולו יכול להתמוטט בחלקו ויכול ליבעור" (עמ' 5, ש' 23-19).
לדבריו:
"... שקום, הנושא התיכנוני שלו, הוא בכלל לא בידיים של המועצה. איך מבצעים שקום, יש מתכנן שזאת ההיתמחות שלו, תיכנון אתרי הטמנה ושקום אתרי הטמנה. מהנדס המועצה שיושב פה למיטב ידיעתי לא חולק על כישוריו קוראים לו אדריכל, אני לא חושב שמורשה לעסוק ויש לו הכשרה לעסוק בתכנון אתרי פסולת ותכנון שקום. השקום כולל 190 דונם שבאמצעות עשרות כלי עבודה כבדים צריך לאטום בשלוש שכבות בתהליך ארוך, הובלה, ניקוזים, ה-190 דונם על הר שמתנשא כל התהליך הזה לא ניגשים אליו לפני שמתבצעת תכנית על ידי מתכנן שכשיר לדבר. המתכנן לוקח את פני השטח כפי שהוא ואומר לפי ההנחיות, לפי שיקול דעתו המקצועי, לפי אישורי המשרד להגנת הסביבה כך צריך לשקם. נניח שהמשיבה צודקת, שהיתה שם הטמנה חריגה של מיליון קוב, מי צריך לקבוע מה עושים עם זה, לא מועצה שאין לה הכשרה וסמכות, זה המתכנן באישור הגנת הסביבה. משרד הגנת הסביבה חושב שצריך לטפל, לחפור, להוציא את כל הפסולת ולנייד אותה לא יודע לאן, אבל זה משרד הגנת הסביבה צריך לקבוע במסגרת תכנית השקום. מה אמר חברי, אומר שנחכה לסיומו של ההליך הפלילי, ואז נבצע שלא על דעת המשרד להגנת הסביבה את החזרת המצב לקדמותו. אסור להם לגעת בקרקע הזאת ללא תכנית. מה שצריך לקרות כאן ועכשיו לפי משרד הגנת הסביבה, שאנו מחוץ לתמונה, זה לעשות תכנית שקום, שהמועצה תיקח מתכנן לצורך כך, תעשה תכנית שקום, על בסיסה צריך להתפרסם מיכרז באופן מיידי, מי שניגש למכרז לא מזיז גרגיר מבלי שפועל בהתאם לתכנית" (עמ' 3, ש' 11 – 26).
אכן, כאשר הגישו מדינת ישראל ורשות הפיתוח (שהיו בעלות המקרקעין באותה עת) תביעה נגד העותרת לסילוק ידה מהמקרקעין, ובמסגרת תביעה זו התעוררה השאלה "האם עלה בידי הנתבעים להוכיח זכות כלשהיא המקנה להם מעמד או חידוש פעילות כלשהוא במקרקעין, ולרבות בתחום עבודות השקום", הרי ברור שבהקשר זה (תביעת פינוי נגד העותרת) נתן ביהמ"ש תוקף מלא לכתב הויתור הנ"ל, שבו התחייבה העותרת מפורשות "כי אין לנו ולא יהיו לנו, בכל נסיבות שהן, כל זכויות מכל סוג שהוא באתר ו/או במקרקעין בהם מצוי האתר" וכו' (ת.א. (פ"ת) 29248-09-16, נספח 15 לכתב התשובה לעתירה, בפסקה 13(ב)).
...
(א) לסיכום, אני מקבל את העתירה, ומורה למשיבה 1 להפעיל את סמכותה ולקדם את שיקומו של אתר ברקת.
(ב) מאחר שהודעת העותרת לפרוטוקול כי היא לא תשתתף במכרז שימשה נדבך חשוב בפסק דין זה, וכדי למנוע כל אפשרות לעקיפת ההתחייבות הזאת, הנני קובע כי העותרת, או מי מבעלי מניותיה, או כל חברה או שותפות או גוף אחר שלעותרת או למי מבעלי מניותיה יש חלק בו, או כל גורם אחר הקשור בעותרת או מי מטעמה, לא ישתתפו במכרז.
הגם שקיבלתי את העתירה, הרי בשים לב ל"היסטוריה" המשפטית הארוכה והמורכבת שבין הצדדים, ולצווים השיפוטיים שהעותרת, לפי קביעה שיפוטית חלוטה, הפרה ומפרה עד היום, מתוך החלטה מודעת, ותוך פרשנות מתחכמת של הצו; כמו גם קביעה שיפוטית חלוטה על כך שהעותרת גרמה מטרדים חמורים בהיקפם ובעוצמתם באתר (ראה נספח 34 לכתב התשובה, בפיסקה 103); ויתר העניינים, שהועלו במסגרת טענות הסף, שלא היה בהם די על מנת לדחות העתירה על הסף, אך יש להם משקל בבוא בית המשפט לשקול את סוגיית הוצאות המשפט; החלטתי, בסופו של דבר, ובשים לב לכל הנסיבות, לא לפסוק הוצאות לטובת העותרת.
