באשר לטענה כי מהנדסת העיר כחברת רשות הרשוי לא נישאלה לעמדתה, נטען כי אותה מהנדסת עיר הישתתפה בדיונים בדבר אישור התשריט שנערך לפי תיקון 114 לחוק התיכנון והבנייה ושכלל את אישור שר האוצר ושבמסגרתו חזר והתאשרר ולא מכבר, בהסכמתה והחלטתה של מהנדסת העיר אשקלון, תוקף היתר בנייה שנתן בשעתו שר האוצר לבניית אותם 10,000 טון "נטו".
משעה שכלל הגורמים המוסמכים נתנו דעתם וחזרו ואישררו בפני בית המשפט את עניין שני המכלים הנוספים המדוברים, וקודם לכן מעת אישור התשריט בשנת 2019 וקודם לכן בעת ניהול העתירה בבג"ץ שר האוצר, את תוקף היתר הבנייה, אין זה בגדר סמכותה של המשיבה 1 לבחון מחדש או לערער על תוקף היתר הבנייה ומשעמדת המדינה היא שהבנייה נעשית על פי היתר כדין, הרי שברי, שדין טענה חוזרת וממוחזרת להדחות על הסף.
...
מסקנתי היא אפוא כי, בניגוד לטענת המשיבה 1, נערכו בדיקות לרבות על ידי מנהל ענייני בטיחות הגז כמפורט לעיל להקמת המכלים הנידונים ונשקלו השיקולים הצריכים לעניין.
באשר לאי שמיעת מהנדסת העיר, שהיא חלק מהרכב המשיבה 2, מקובלת עלי עמדת המדינה כי המשיבה 2 אינה מקיימת ישיבות שאינן קשורות לבקשה או תכנית המוגשת לאישורה על פי חוק, וכי המשיבה 2 התכנסה כאשר אישרה את תשריט נכסי הפעילות, ובדיון זה השתתפה מהנדסת העיר.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל ובקבלי את העתירה, אני מורה על ביטול ההחלטה מושא העתירה.
