ולא הרי הרשות הפלשתינאית כהרי "מדינה אחרת", שהלוא על-פי סעיף 28(11) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים שבין ישראל לבין הרשות הפלשתינאית (כתבי אמנה 1071, כרך 33, בעמ' 215), הענקת תושבות-קבע לאדם בשטחי הרשות הפלשתינאית כפופה לאישורה המוקדם של ישראל (השוו: בג"ץ 7260/01 מג'די עבדל קאדר נ' שר הפנים, תק-על 2001(3) 2442).
בדחותו את העירעור החוזר קבע השופט מודריק - ובדין כך קבע - כי משהוברר כי ביחס לצוו ההרחקה קיימת הכרעה שיפוטית המחייבת אותו, הרי שאין מנוס מהחזקת המשיב במשמורת עד להרחקתו, שכן אם ישוחרר הרי שימצא את דרכו לשטחי הרשות הפלשתינאית ושוב לא ניתן יהיה למוצאו כדי להרחיקו לירדן.
מטעם זה ממש, ובעצת השופט פוגלמן, חזר בו המשיב מערעורו לפני בית המשפט המחוזי (עמ"נ 169/02), על החלטת בית הדין למשמורת מיום 22/5/02, ומטעם זה חזר בו אף מערעורו לבית-משפט זה (עע"ם 7090/02) על פסק-דינה של השופטת מ' שידלובסקי-אור, שלפיו נדחתה על הסף עתירתו השלישית (עת"מ 641/02) לביטולו של צו ההרחקה.
...
בדחותו את הערעור החוזר קבע השופט מודריק - ובדין כך קבע - כי משהוברר כי ביחס לצו ההרחקה קיימת הכרעה שיפוטית המחייבת אותו, הרי שאין מנוס מהחזקת המשיב במשמורת עד להרחקתו, שכן אם ישוחרר הרי שימצא את דרכו לשטחי הרשות הפלשתינית ושוב לא ניתן יהיה למוצאו כדי להרחיקו לירדן.
בשאלה זו מוטל עלינו להכריע על יסוד ההנחה, שניצבה לפני בית הדין למשמורת (בהחלטותיו מיום 22/5/02 ומיום 18/7/02), ולפני השופט מודריק (בפסק-דינו מיום 16/7/02), כי לעניין צדקתו של צו ההרחקה קיימת הכרעה שיפוטית חלוטה שאין עילה להתערב בה. מהנחה זו התחייבה המסקנה, שגם סגן הנשיא קלינג לא ראה להסתייג ממנה, כי הגורם להתארכות ההליכים בעניינו נעוץ במשיב עצמו.
נראה לי כי יש מקום לשוב ולבדוק את תקינותו של ההסדר ואת הצורך לשנותו או לתקנו.
