מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירת היועמ"ש נגד שחרור מוקדם של אסיר

בהליך רע"ב (רע"ב) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין בעתירתו של היועמ"ש נגד שיחרור מוקדם של המבקש, נקבע כי לא ניתן ללמוד מתוך החומר שהונח לפני הועדה כי המבקש אמנם זנח את המניע האידיאולוגי שביסוד העבירות שביצע.
החוק מורה כי שמירה על שלום הציבור היא תנאי בל יעבור לשיחרור מוקדם של אסיר, ובפסיקה גובשו מבחנים שונים שמטרתם לבחון את מידת המסוכנות הנשקפת מן האסיר עם שיחרורו.
...
היועמ"ש סבור כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, ולחלופין לגופה.
בית משפט לעניינים מינהליים הגיע לכלל מסקנה כי שחרורו של המבקש מסכן את שלום הציבור, ולא מצאתי שנפל פגם כלשהו בהחלטתו.
סוף דבר, אני מורה על דחייתה של בקשת הרשות לערער.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"א 61066-09-16 מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר(אסיר) תיק חצוני: בפני כב' השופט בנימין ארבל, סגן נשיא כבוד השופט שאהר אטרש כבוד השופט יונתן אברהם העותרת מדינת ישראל המשיב עדי עבד אל קאדר (אסיר) עתירת המדינה כנגד החלטת ועדת השחרורים, אשר היתכנסה לפי סעיף 25 לחוק שיחרור על תנאי ממאסר התשס"א – 2001 בראשות השופט בדימוס אבי הבר והחברים: גב' שמעוני, עובדת סוציאלית, זהבה פזי פסיכולוגית, ר/כ עינב טל נציגת שב"ס מיום 21.9.16. פסק דין
עוד נטען בעיניין המסוכנות כי שיקול המסוכנות הנו השיקול המרכזי שעל הוועדה לשקול טרם החלטתה בנוגע לשיחרור מוקדם של אסיר.
בסיום טיעוניה הגישה לנו ב"כ העותרת החלטות של בית המשפט המחוזי מרכז בעת"א 20/11/14 בעיניין מברוק עבדלקאדר נגד ועדת השחרורים (06/01/15) ובעת"א 44111/05/14 בעיניין היועמ"ש נגד ראיד עבדלקאדר וועדת השחרורים (27/05/14), בראשונה נטענו על ידי המדינה טענות כנגד החלטת ועדת השחרורים על כי לא שקלה נכונה את העולה מן המידע המודיעיני והן נתקבלו על ידי בית המשפט ובשנייה נטענו על ידי העותר שם, טענות כנגד הסתמכות הוועדה על מידע מודיעיני כאמור והן נדחו על ידי בית המשפט.
ב"כ המשיב היפנה גם לעניינו של מחמוד אבו ג'אנם שהורשע באותה פרשה ונדון ל- 8 חודשי מאסר ומאסרו היה מאסר רביעי ושוחרר שיחרור מוקדם וגם כנגד החלטת שיחרור זו לא הוגשה כלל עתירה.
...
המסקנה המתבקשת אם כן היא כי הטיפול שקיבל המשיב בכלא הביא להפחתה משמעותית במסוכנותו, כפי שנתקיימה עובר למתן הטיפול.
סוף דבר נוכח המפורט לעיל, החלטת הוועדה עומדת במתחם הסבירות ואין לעניות דעתנו מקום להתערבותנו.
אשר על כן , אנו מורים על דחיית העתירה.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (הנשיא, כב' השופט אברהם אברהם, וכב' השופטים גדי צפריר ו-אילונה לינדנשטראוס), מיום 10.11.2020 בעת"א 42692-10-20, במסגרתו התקבלה עתירת המשיב 2, היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) נגד החלטת ועדת השחרורים, והוחלט לבטל את שיחרורו על תנאי של המבקש.
החלטה ממוקדת וקונקרטית מסוג זה אינה מצדיקה היתערבות של בית משפט זה. עוד יצוין, כי סעיף 17 לחוק שיחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מאפשר במפורש היתחשבות בחומר מודיעיני כאמור במסגרת דיון בשחרורו המוקדם של אסיר, בהתקיים התנאים האמורים בו (ראו: רע"ב 328/15 זלום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקות י"ז-י"ח (3.12.2015)).
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, ללא צורך בתגובות.
ויובהר, בית המשפט קמא קבע, בניגוד לעמדת וועדת השחרורים, כי בחינת מכלול נסיבותיו של המבקש, לרבות המידע המודיעיני בעניינו של המבקש, מובילה למסקנה סבירה אחת, לפיה אין לאפשר בשלב זה את שחרורו המוקדם של המבקש נוכח מסוכנותו לציבור.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

עוד טוען העותר, כי החלטת הודעה הנסמכת על מידע מודיעיני אינה מתיישבת עם המציאות, לפיה, העותר עובד כאסיר עבודה ויוצא לחופשות ארוכות ללא תנאי פקוח של מב"ן. לאור כל האמור, מבקש ב"כ העותר לקבל את העתירה ולהורות על שיחרורו המוקדם של העותר.
עוד נטען בתגובה, כי נגד העותר קיים מידע מודיעיני רב של שב"ס, שעניינו היתנהגות שלילית ופלילית בין כותלי בית הסוהר.
התנאי הראשון מדגיש את ההיבט האישי הנוגע לאסיר, ובכלל זה היתנהגותו בכלא ונכונותו להשתקם ולהיטיב את דרכיו; התנאי השני נותן משקל לאנטרס הצבורי הכללי ונועד להבטיח כי שיחרורו המוקדם של האסיר לא יסכן את שלום הציבור (ראו: רע"ב 7119/11 בן אזולאי נ' היועץ המשפטי לממשלה).
...
בעוד שבתחילת מאסרו הערכת המסוכנות לגביו הייתה גבוהה מאוד לטווח הקצר, עם השנים מב"ן הגיע למסקנה, כך לטענת ב"כ העותר, כי מסוכנותו של העותר לטווח הקצר הנה נמוכה ועל כן הוסר כל תנאי פיקוח של מב"ן או של משטרת ישראל.
עוד טוען העותר, כי החלטת הודעה הנסמכת על מידע מודיעיני אינה מתיישבת עם המציאות, לפיה, העותר עובד כאסיר עבודה ויוצא לחופשות ארוכות ללא תנאי פיקוח של מב"ן. לאור כל האמור, מבקש ב"כ העותר לקבל את העתירה ולהורות על שחרורו המוקדם של העותר.
במקרה דנן, הועדה סמכה את ידה ובצדק על חוות דעת מב"ן וגורמי הטיפול, המצביעים באופן ברור על מסוכנותו של העותר, ולא מצאנו, כי נפלה טעות, שלא לומר טעות חמורה, בהחלטתה.
ועדת השחרורים שקלה את השיקולים אשר החוק מצווה עליה לשקול, והגיעה לכלל מסקנה סבירה בנסיבות העניין; החלטתה שלא להורות על שחרורו המוקדם של העותר נשענה על תשתית עובדתית איתנה, ובפרט על הערכותיהם המקצועיות של הגורמים הטיפוליים ועל מידע מודיעיני שהוצג לה. מכאן, שלא שוכנענו בדבר קיומה של עילה המצדיקה התערבותנו בהחלטתה של ועדת השחרורים.
העתירה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

][ לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת דנה מרשק מרום – אב"ד, כב' השופט העמית יורם צלקובניק וכב' השופט עידו דרויאן גמליאל), מיום 20.10.2021 בעת"א 53098-08-21, במסגרתו התקבלה עתירת המשיבים נגד החלטת ועדת השחרורים, והוחלט לבטל את שיחרורו המוקדם של המבקש.
ביום 23.8.2021 הגיש בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) עתירה נגד החלטת הועדה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, מהטעם שההחלטה מיתעלמת מחומרת העבירות ומנסיבות ביצוען, אשר יש בהן כדי ללמד על המסוכנות המינית הנשקפת מהמבקש לצד מידת המניפולטיבית המאפיינת אותו.
לשיטתו, הענקת מעמד בכורה לטענות שנטענו בהליכים אזרחיים פוגעת בזכויות יסוד, לרבות זכות הגישה לערכאות וזכות הטיעון, ואינה עולה בקנה אחד עם השיקולים שעל וועדה לשקול בבואה לבחון את אפשרות שיחרורו המוקדם של אסיר, כפי שהותוו בסעיפים 9 ו-10 לחוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001.
...
אכן, גם למורשע בהליך פלילי עומדת הזכות להתגונן בפני תביעה נזיקית שמוגשת כלפיו, ואולם קו ההגנה בו הוא בוחר בהליך האזרחי עשוי ללמד על יחסו לעבירות בהן הורשע, וממילא להיות רלוונטי להערכת מסוכנותו לצורך הליכי שחרור מוקדם.
בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שלמבקש לא עומדת זכות קנויה בדין להשתחרר שחרור מוקדם, בטרם ירצה את מלוא עונשו, סבורני כי לא נפלה בפסק הדין של בית המשפט קמא טעות שמצדיקה התערבות (רע"ב 3148/11 קופמן נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (4.5.2011); רע"ב 6308/18 סלאמה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (6.9.2018)).
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו