עתירת בעל מניות מיעוט להסרת קיפוח מכוח סעיף 191 לחוק החברות

קפוח בעל מניות בחברה כידוע, לפי סע' 191(א) לחוק, שכותרת השוליים שלו הנו: "הזכות במקרה של קפוח": "היתנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה". סע' 192 לחוק, שכותרתו, "חובות בעלי מניות" קובע כי: "(ב) בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים". מהו אותו קפוח? כבר נקבע בהילכות רבות, כבר בע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין (5.12.91), (שם היתה הפנייה לספרה של פרופ' ציפורה כהן, בעלי מניות בחברה זכויות תביעה ותרופות (לישכת עורכי הדין, תשנ"א)), ואומצה ההגדרה ולפיה: "קפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות...", בהמשך ניתנה היתייחסות לציפייה ביחס לניהולה, בחברה שניתן להגדירה "מעין שותפות": "בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, היתנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קפוח". העקרון האמור, מניעת פגיעה בציפייה הלגיטימית מיושם דרך קבע בתיקים בהם ישנה טענה לקפוח בעל מניות מיעוט.

כך למשל, נקבע לאחרונה, בהילכת ע"א 3432/17 טופז נ' יוכט (16.4.20) בפיסקה 25: "חובת מניעת הקפוח היא דו-זרועית: האחת מופנית כלפי החברה מכוח סעיף 191 לחוק החברות והשנייה מופנית כלפי בעלי המניות מכוח סעיף 192(ב) לחוק החברות (ראו, למשל: יוסף גרוס חוק החברות כרך א' 368 (2016))...". "הוראת סעיף 191 לחוק החברות נועדה לענות על מצבים של חלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות בחברה. קפוח כולל כל פעולה של הרוב המביאה לדילול אסור של זכויותיו של המיעוט... תכלית ההוראה להבטיח יעילות והגינות בניהול עינייני החברה. זו "הוראת מסגרת" המאפשרת לבית המשפט גמישות להתערב במקרים המתאימים.

בענין ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת, (1.9.15), (להלן: "הילכת אדלר"), נקבע בפיסקה 77, לגבי השאלה האם מדובר "במעין שותפות" כך: "מהי אותה מעין-שותפות שבה אובדן האמון בין בעלי המניות (ה"שותפים") יכול, במקרים המתאימים, להצדיק סעד של הפרדת כוחות אף אם הטוען לקפוח לא עתר לסעד זה ואף בהעדר קפוח? סיווגה של חברה כמעין-שותפות לצורך הענקת סעד של הפרדת כוחות במקרים דנן צריך להעשות בזהירות, תוך מתן תשומת לב לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

...

דין הבקשה לפיצול סעדים להידחות.

לכל הפחות, על המבקשים היה לפרט, אילו סעדים לא נתבעו בתובענה זו, ואיני סבור שיש הצדקה להותיר כפתוחה את השאלה, האם יש אילו סעדים שגדעון יכול היה לתבוע במסגרת עילת התביעה של קיפוח המיעוט, סעדים שלא התבקשו, ולכן הבקשה לפיצול סעדים נדחית.

סיכומם של דברים, אני מורה על דחיית התובענה, (בכפוף לאמור בסע' 47 לעיל, ולזכותו של גדעון לקבל מידע הנוגע לערבויותיו).

פתח דבר לפניי תובענה במסגרתה עותר אחד מבעלי השליטה בחברת מישורים השקעות נדל"ן, מר גיל בלוטרייך, לסעד של הפרדות בדרך של היתמחרות או בכל דרך אחרת שיימצא בית המשפט לנכון, מכוח הסמכות המוקנית לו לפירוק להורות 'מעין שותפות' בשל אובדן אמון בין הצדדים או לשם הסרת קפוח, לפי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות, בלוטרייך ו-מישורים או החברה, בהתאמה).

כך, לפי הוראות סעיף 191(ב), מקום בו קבע בית המשפט סעדים מסוימים לשם הסרת קפוח, "עותק מן ההחלטה יישלח...ואם החברה היא חברה ציבורית - לרשות ניירות ערך". ואכן, בשיטתנו הוכרה בעבר האפשרות ליתן סעד עקב קפוח בעלי מניות המיעוט בחברה ציבורית בעיניין אלסינט וכן בעיניין ת"צ (כלכלית) 35879-05-14 זולטי נ' קבוצת דלק בע"מ (20.2.2017), שם נקבע כי רכישת מניות שמביאה ליציאת החברה מהמדדים בהם היא נסחרה, תוך כוונה לשרת הצעת רכש עתידית של בעלת השליטה בחברה, עולה כדי קפוח בעלי מניות המיעוט בחברה.

...

פתח דבר לפניי תובענה במסגרתה עותר אחד מבעלי השליטה בחברת מישורים השקעות נדל"ן, מר גיל בלוטרייך, לסעד של היפרדות בדרך של התמחרות או בכל דרך אחרת שיימצא בית המשפט לנכון, מכוח הסמכות המוקנית לו לפירוק להורות 'מעין שותפות' בשל אובדן אמון בין הצדדים או לשם הסרת קיפוח, לפי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות, בלוטרייך ו-מישורים או החברה, בהתאמה).

אם כן – בלוטרייך עותר לסעד ההיפרדות כי איננו מעוניין להיות שותף של שניידר בחברה – וכשלעצמי, סבורני כי אין בטעם זה כדי להראות כי זכויותיו של בלוטרייך בחברה נפגעו, באופן התומך במסקנתי לפיה אין להיעתר לסעד ההיפרדות בענייננו.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה להידחות על כל רכיביה.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 75,000 ש"ח. בשולי הדברים אציין, כי קבעתי סכום הוצאות ושכר טרחת עו"ד על הצד הנמוך, גם בשל קביעותיי כי שני הצדדים פעלו במקביל מול צד ג' (הראל) על מנת לנסות ולרכוש את נתח המניות שהוחזקו על ידי הראל, באופן שיקנה להם יתרון משמעותי על הצד שכנגד, כאשר שני הצדדים פעלו בנדון מבלי ליידע את הצד שכנגד.

עדן עתר עדן איפוא לקבלת הסעדים הבאים: מתן חשבונות; הסרת קפוח מכוח סעיף 191 לחוק החברות; הרמת מסך מעל חברת האם בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות וייחוס הסעדים לשותפים מכוח הרמת מסך בינם לבין חברת האם.

עוד יצוין כי במסגרת ישיבת קדם משפט מיום 19.01.2019, חזר בו עדן מהסעד למתן חשבונות, כך שהסעד העקרי שנותר בתביעה דנן הוא הסרת קפוח המיעוט לפי סעיף 191 לחוק החברות וכן עתירה להרמת המסך שבין חברת האם לבין השותפים.

ההסדר החקיקתי של הסרת קפוח המיעוט מעוגן בסעיף 191 לחוק החברות אשר קובע כדלקמן: "(א) היתנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה" הסדר זה נועד להגן על בעלי מניות המיעוט מפני חלוקות לא שוויוניות שמבצע הרוב.

...

אני מחייב את חברת האם להשיב לקופת אדמירל סך 129,044 ₪ עד ליום 15.12.2021 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

לנוכח אובדן האמון בין הצדדים, אני מורה על ביצוע מכירה כפויה של מניות עדן באדמירל לחברת האם או למי מטעמה.

התביעה נגד ליזי (שאינה בעלת מניות באדמירל) - נדחית.

בסיכומיה עתרה התובעת כי בית המשפט יורה כי התובעת זכאית לתשלום מהנתבע עבור זכויותיה במניות החברה בסך של 12,061,650 ₪ בהתאם להערכת השווי בחוו"ד של רו"ח זילברשטיין המהוים 15% מערך מניותיו של הנתבע נכון ליום 31.12.2014 , בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום 31.12.2009 ועד לתשלומם בפועל (סעיף 106 (א) לסיכומים, עם זאת בסעיף .

מישתלבת היטב עם ראייתם של סעיפים 184 ו- 185 בכללותם כהסדר מינימלי (להבדיל מהסדר ממצה) לעניין זכות בעל מניות לקבל מידע – הסדר הקובע את נורמת הבסיס, אולם איננו שולל את האפשרות להרחיב את הזכות לקבל מידע באמצעות הסדרים וולונטאריים (הוראות תקנון המרחיבות את זכות בעלי המניות למידע) או באמצעות מנגנונים נוספים שייצר המחוקק להגנת בעל המניות, כדוגמת הוראות החוק בעיניין קפוח (בסעיף 191 לחוק החברות).

במובנים אלה יש מקום להתייחס לתובעת כבעלת מניות מיעוט בחברה הלכה למעשה ולהחיל את ההלכות הנוהגות לגבי קפוח מיעוט על הצדדים.

מסקנות: ראשית, אובדן אמון בחברה המאופיינת כמעין- שותפות עשוי להצדיק מתן סעד של הפרדת כוחות מכוח סעיף 191 לחוק החברות אף במקרים בהם לא נתבקש סעד זה ואף במקרים בהם הגיע בית המשפט למסקנה כי מי שפנו בבקשה לסעד להסרת קפוח לא קופחו; שנית, חברות האחזקות דנן אכן מהוות מעין-שותפויות.

...

סיכום אשר על כן ולאור לכל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: בכל הנוגע לסעיף זכויות התובעת בחברה: 1 .

אני ממנה ככונס נכסים למכירת המניות המגיעות לתובעת – 15% מאחזקותיו הנוכחיות של הנתבע - בכפוף לקבלת הסכמתו בכתב את עו"ד ליאור מזור שכתובתו רח' שיבת ציון 21 חיפה.

התביעה נדחית ביחס לרכיבים הרכושיים שנתבעו על ידי התובעת (קופת הפניקס שהייתה על שמו של הנתבע, כספים בבנק איגוד ומחצית מתמורת ג'יפ שנמכרה על ידי הנתבע).

עסקינן בעתירה להסרת קיפוח נטען של בעל מניות מיעוט בחברה פרטית מכוח סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות")-בדרך של רכישת מניותיו של בעל מניות המיעוט בערכן הריאלי על ידי החברה ובעלי מניות הרוב.

...

בנסיבות אלה, מצאתי שיש להעתר לבקשתו של התובע, ולהורות על רכישת מניותיו על ידי הנתבעים (Buy Out).

סוף דבר 16.

לצורך זה אני קובעת את התיק לישיבה מקדמית בפניי ליום ______ שעה _____.