עתירת בני זוג לדיור ציבורי בקומה נמוכה יותר

העותרים הם בני זוג המתגוררים בדיור צבורי בבאר-שבע, יחד עם שלושה ילדים קטינים.

סדר קדימויות ראשי: דיירי השיכון הצבורי שאושרו בגלל מצוקה בריאותית המחייבת קומה נמוכה או קומת קרקע כמפורט בנוהל זה. דיירי השיכון הצבורי שאושרו להחלפה דירה בגין צפיפות או בכלל סיבה אחרת ולאחד המבקשים הראשיים יש גמלת אי כושר הישתכרות יציבה בשיעור 75% ומעלה מהמוסד לביטוח לאומי.

מהאמור בנוהל עולה כי מיקומם בסדר הקדימויות לקבלת דירה נקבע על פי הקריטריון השלישי– "דיירי השיכון הצבורי שאושרו בגלל צפיפות". הקשיים עמם מתמודדים העותרים בשל מיקום הדירה בקומה חמישית, לנוכח גילם הרך של הילדים והריונה של העותרת, הם קשיים ממשיים, שבודאי מכבידים מאוד על שגרת יומם.

משהעותרים אינם עומדים בקריטריונים לקבל דירה בקומה נמוכה יותר, החלטת המשיב לשכנם בקומה חמישית אינה סוטה מהנוהל ואינה חורגת לטעמי ממיתחם הסבירות, זאת בשים לב לכך שלעותרים ניתנה גם אפשרות לסיוע בשכר דירה, בגובה 3,100 ₪.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת המשיב וכי דין העתירה להידחות.

מכל האמור לעיל עולה כי לא נמצאה עילה להתערב בהחלטת המשיב בעניינם של העותרים.

סוף דבר- העתירה נדחית.

העותרת חוותה אלימות בתוך המשפחה מצד בן זוגה ואבי בנה שכיום מרצה עונש במאסר.

בינואר 2019 הגישה בקשה להחלפת דירתה בדירה גדולה יותר ובקומה נמוכה יותר.

בפני הוועדות שדנו בעיניינו של הקטין עמדו מסמכים שהוגשו ע"י העותרת, ואשר גם צורפו לעתירה שבפני, כמו גם חוות דעתו של ד"ר פרחאן אלסנע, מטעם המשיב, אשר קבע כי: "לאור גילו ניידותו החופשית ללא מיגבלה בגפיו התחתונים, אין הכרח לדירת קרקע/ קומה נמוכים/ או חדר נפרד" (נספח 2 לתגובת המשיב).

יצוין, כי הוועדות, שתיהן - וכל אחת בנפרד, שקלו את מכלול נסיבותיה האישיות של העותרת ועדיין מצאו לדחות בקשתה, משהגיעו למסקנה כי מצבו של הקטין אינו מצריך החלפת דיור ובשל המחסור בדיור הצבורי, שהנו משאב מוגבל "ובשים לב למקרים אחרים המובאים בפניה במסגרת בקשות לדיור ציבורים בחריגה מהכללים" (נספח 2 לכתב התגובה מטעם המשיבה, פרוטוקול הוועדה).

...

הועדה העליונה דנה בבקשת העותרת ובהסתמך על חוות דעתו של הרופא מטעמה הגיעה למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה .

יצוין, כי הועדות, שתיהן - וכל אחת בנפרד, שקלו את מכלול נסיבותיה האישיות של העותרת ועדיין מצאו לדחות בקשתה, משהגיעו למסקנה כי מצבו של הקטין אינו מצריך החלפת דיור ובשל המחסור בדיור הציבורי, שהינו משאב מוגבל "ובשים לב למקרים אחרים המובאים בפניה במסגרת בקשות לדיור ציבורים בחריגה מהכללים" (נספח 2 לכתב התגובה מטעם המשיבה, פרוטוקול הועדה).

משלא מצאתי פגם בהחלטת המשיב, העתירה נדחית ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

בנוסף, בתאריך זה אושר לעותרת ובן זוגה קבלת סיוע מוגדל מאקסימאלי בשכר דירה לממתינים לדיור צבורי ע"ס 3,900 ₪.

על רקע זה ביקשו העותרת ובן זוגה החלפת הזכאות לדירה, וביום 13.2.19 אישרה ועדת איכלוס מרכזית את בקשת העותרת ובן זוגה להחלפת דירה בחיפה לדירה בת 4 חד' בקומת קרקע/מעלית שתונגש לצרכי העותרת.

בני הזוג ערערו על ההחלטה וביום 17.7.19 אשרה הועדה הציבורית את הבקשה לשינוי ישוב מחיפה לירושלים, בהיתחשב בנכות העותרת, נכות הילדים, דוח סוצאלי, רקע ונסיבות המקרה.

הוזכר שהשיכון הצבורי במדינה נועד לסייע בפיתרון מצוקת הדיור בארץ למבקשים בעלי נתונים סוציו-אקונומיים נמוכים.

משפחתה של העותרת אושרה בועדת חריגים לשינוי ישוב מחיפה לירושלים לאחר שהמתינו בישובים אחרים, ולכן תאריך הכניסה של העותרת לתור מאוחר יותר מהממתינים הקודמים לה שפורטו לעיל.

...

בסופו של דבר ביקשה העותרת להורות על בטלות החלטת הוועדה מיום 27.8.20; להורות כי נספח שינוי הנוהל אינו חל במקרה ויחול הנוהל המקורי.

טענות המשיב המשיב טען שעל העתירה להידחות, שכן מדובר בהחלטות שניתנו כדין ובהתאם לנהלים.

על כן, העתירה נדחית.

בני הזוג זכאים לדירה של עד 2 חדרים בהתאם לסעיף 4.1.30 לנוהל זכאות והקצאת דיור צבורי לעולים מטעם משרד הקליטה .לעותר הוצעו מספר פיתרונות אך הוא סרב לכולן.

בני הזוג כאן הוגדרו כ"טרום פנסיה" (גילם פחות מהגדרת קשיש ביום הפניה), לפיכך לכאורה אינם במסגרת הזכאים לכך בס' 5.9, ובכל מקרה יש למקמם בין סדרי העדיפויות ,נמוך יותר מקבוצת הזכאות של "קשישים". 4.6 לענין המיקום בתור – ס' 5.8 לנוהל הזכאות קובע – באותו סעיף נקבעה עדיפות למי שאושר בוועדת החריגים לקבלת דיור צבורי.

5.2 הנחתי כי המשיב 2 יעשה ככל שניתן על מנת למצוא פיתרון דיור לעותר ובת זוגו, לפי הנהלים, דהיינו דירה עד 2 חדרים ועד 55 מ"ר, אם מתאפשר בקומה נמוכה, והכל לפי סדרי העדיפויות הקבועים בנוהל.

...

לסיכום 5.1 העתירה כלפי כל המשיבים נדחית .

כלפי משיב 1 ו-3 העתירה נדחית בהעדר יריבות.

כלפי המשיב 2 העתירה נדחית לגופה.

אמו של העותר, גב' אנט מלכה, התגוררה בדיור צבורי – דירה בת 4 חדרים בקומה רביעית, ברח' טבנקין בבאר שבע – משנות ה-80 ועד כניסתה למוסד סיעודי באוקטובר 2015.

וזו לשון ההחלטה: "החלטה: דחיית הבקשה – סיבת הדחייה: המבקש לא התגורר בדירה הציבורית עם הדיירת החוזית מהתאריך הקובע 8.2009 ועד כניסתה למוסד סיעודי. כמו כן המבקש לא עונה על כללי זכאות לדיור צבורי בפני עצמו. בנתונים אלה לא עונה להוראות חוק דייר ממשיך, מותר לערער לציבורית: לא, נימוקי ההחלטה: הועדה בחנה מכלול הנתונים והנסיבות ולא מצאה מקום לחרוג מהכללים ולהעדיפו על פני זכאי הדיור הצבורי הממתינים לדיור צבורי, הדירה בת 4 חדרים ונחוצה לאיכלוס מישפחות נזקקות בנות 7 נפשות ויותר, בישוב 61 מישפחות הממתינות לדירה זו ואי פינויה מעכב איכלוסן" בעתירה, שהוגשה ביום 14.12.2022, טוען העותר כי בשל מצבו הבריאותי לא עלה בידו להבין את משמעות ההליכים שננקטו נגדו ולפעול למיצוי זכויותיו, ורק כאשר נשלחה אליו הודעת פינוי, הציג את ההודעה בפני משפחתו וזו סייעה לו בפנייה לייצוג משפטי.

. אני פונה אליכם בבקשה לבדיקה וסיוע בהחלפת דירה לקטנה יותר בקומה נמוכה או קרקע, או ביניין עם מעלית".

  סעיף 1 לחוק קובע כי "דייר ממשיך" הוא "בן זוגו של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובילבד שהוא  התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".   במתכונתו המקורית קבע סעיף 3 לחוק כי בפטירת זכאי (או במעברו למוסד סיעודי), יהיה רשאי הדייר הממשיך להתגורר בדירה, והוא בא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין.

...

המסקנה של ועדת האכלוס העליונה, על כך שהעותר לא התגורר בדירה במועדים הרלוונטיים הסמוכים למעבר אמו למוסד סיעודי, אינה חורגת ממתחם הסבירות.

העתירה נדחית איפוא, על הסף ולגופה.

העותר ישלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ (סה"כ 6,000 ₪).