מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירת בני זוג אמריקאים לתושבות קבע ברשות הפלסטינית

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

תחילה, נומקה ההחלטה בשהותה הבלתי חוקית, כביכול, באיזור, ובהמשך נימסר לעותרת כי בשל אזרחותה הירדנית היא תוכל להכנס לאיזור רק "באמצעות רישיונות ביקור מטעם הרשות הפלסטינאית". מכאן העתירה הנוכחית, בה טוענים העותרים כי אין כל מניעה להעניק לעותרת אשרת כניסה לפי נוהל כניסת זרים לשטחי איו"ש (להלן: נוהל כניסת זרים) – כפי שגם נהגו המשיבים בעבר – שהרי ברשותה אזרחות אמריקאית.
ב. לנוהל כניסת זרים, הקובע כי הנוהל לא יחול על בני זוג המחזיקים באזרחות של אחת המדינות המוזכרות בנספח א' לנוהל – ובהן ירדן.
בית משפט זה שב וקבע בעבר כי על העותרים לפנות לרשות הפלסטינאית בבקשה לרישיון ביקור, או לחידוש הטיפול בבקשתם לאיחוד מישפחות, וכי אין להורות למשיבים להדרש לעניינם בטרם תעביר הרשות בקשות אלה לאישורם (פסקה ב' לפסק הדין בעתירה הראשונה, ופסקה 6 לפסק הדין בעתירה השנייה).
אכן, העותרים טוענים כי חל בעניינינו שינוי נסיבות המצדיק סטייה מעיקרון סופיות הדיון (לדיון בעקרון ובחריגיו בהקשר של הליכים לפני בית המשפט הגבוה לצדק ראו, למשל, בג"ץ 9060/08 עבדללה נ' שר הבטחון, פ"ד סה(2) 669 (2012), ובג"ץ 5193/18 ועד תושבי הכפר אלח'אן אלאחמר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקות 9-16 לפסק דינו של השופט עמית (5.9.2018)).
...
מנגד, המשיבים סבורים שיש לדחות את העתירה על הסף, הואיל ובשנים שחלפו מאז ההכרעה בעתירות הקודמות לא חלו שינויים במצב העובדתי, ולא הועברו על ידי הרשות הפלסטינית בקשות כלשהן בעניינה של העותרת.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

עותר 2 (להלן: העותר), אזרח אמריקאי, הוא בעלה של עותרת 1 (להלן: העותרת), תושבת האיזור.
לבני הזוג נולדו שתי בנות בארה"ב. החל משנת 1995 מגיע העותר לאיזור לתקופות קצרות של כחודש.
דין העתירה להדחות גם לגופה בהעדר כל עילה להתערבות שיפוטית ומשעה שלא הועברה על ידי הצד הפלסטינאי למשיבים בקשה לאיחוד מישפחות, על העותרים לפעול להגשת בקשה כאמור לרשות הפלסטינאית.
כפי שנקבע בפסיקה במקרים דומים, אין כל מקום להתערבות בהחלטות המשיבים בבקשות לאיחוד מישפחות או לביקורים באיזור, כל עוד הבקשות לא הועברו על ידי הרשות לאישורם של הגורמים המוסמכים אצל המשיבים.
...
בתגובתם המקדמית לעתירה טענו המשיבים כי דינה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ושיהוי שנפל בהגשתה.
דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי הכבד שנפל בהגשתה ובשל היעדר מיצוי הליכים.
דין העתירה להידחות גם בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית.
העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרים, בני זוג המחזיקים בדרכונים אמריקאיים והמבקשים להשתקע ברשות הפלסטינאית, עתרו להשבת תעודת הזהות הפלסטינאית של עותר 1 (להלן: העותר) אשר שמו הוסר ממרשם האוכלוסין של האיזור לפני שנים.
באשר לחלופה של בקשת תושבות קבע באיזור לעותרת, המשיבים הבהירו כי עד כה לא הועברה כל בקשה מטעם הרשות הפלסטינאית לקבלת מעמד בעיניינה.
...
המשיבים טענו כי דין העתירה להידחות על הסף בשל השיהוי הכבד בהגשתה – כ-27 שנים לאחר שהתקבלה ההחלטה על שינוי סטטוס העותר.
דין העתירה בעניין השבת תעודת הזהות לעותר להידחות על הסף מפני שסעד זה אינו פתוח עוד לפניו.
בנסיבות העניין, נוכח העובדה שהעתירה בכל הנוגע למעמד העותר לוקה באי מיצוי הליכים – ודינה להידחות על הסף מטעם זה לבדו – כמו גם קיומו של שיהוי ניכר בהגשת העתירה, אין כל מקום להידרש לטענותיהם הכלליות של העותרים נגד מדיניות הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות ובפגיעה הנטענת בהקשר זה בזכות לחיי משפחה.
העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט נ' הנדל: עותרת 1 (להלן: העותרת), המחזיקה בדרכון אמריקני, נישאה לעותר 2 – פלסטינאי תושב האיזור (להלן: העותר).
ברם, עם פקיעת האשרה האחרונה ביום 11.8.2018, החליטו המשיבים שלא להאריך את תוקפה – בנימוק כי "בן הזוג מחוץ לאיזור". העותרים משיגים על החלטה זו, וטוענים כי ראוי היה להאריך את תוקף אשרתה של העותרת – כפי שנהגו המשיבים מאז שנת 2013 – לפחות עד להכרעה בבקשה לאיחוד מישפחות, אותה הגישו בעבר לגורמי הרשות הפלסטינאית.
בד בבד עם הגשת העתירה, ביקשו העותרים צו ביניים האוסר על הרחקת העותרת – ובו ביום נקבע כי אם יבקשו המשיבים לפעול בדרך זו, "יגישו על כך הודעה לבית המשפט לפחות 72 שעות קודם לכן". מנגד, המשיבים סבורים שדין העתירה להדחות על הסף.
לדידם, נוהל כניסת זרים לשטחי איו"ש – המסדיר מתן אשרות כניסה לקטגוריות מסוימות של זרים, לרבות בני זוג של פלסטינאים תושבי האיזור (להלן: נוהל כניסת זרים) – עוסק אך ורק בביקורים זמניים.
...
בד בבד עם הגשת העתירה, ביקשו העותרים צו ביניים האוסר על הרחקת העותרת – ובו ביום נקבע כי אם יבקשו המשיבים לפעול בדרך זו, "יגישו על כך הודעה לבית המשפט לפחות 72 שעות קודם לכן". מנגד, המשיבים סבורים שדין העתירה להידחות על הסף.
לדעתם, אין עילה להתערב בתנאים שהציבו לעותרת – שטרם השיבה להצעה – וגם משום כך דין העתירה להידחות.
ודוקו, המתווה החדש שהציגו המשיבים כרוך בתנאים שונים שייתכן ואינם מקובלים על העותרים – אלא שמטבע הדברים העתירה הנוכחית אינה פורשת את התשתית העובדתית והנורמטיבית הנחוצה לבירור היבט זה. אשר על כן, העתירה נדחית – תוך שמירה על טענות אפשריות של העותרים כלפי תנאי המתווה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

  לנוכח המצב הביטחוני, ובשל ההשלכות של תהליכי ההגירה וההשתקעות של זרים ממוצא פלסטינאי לישראל, לרבות בדרך של אחמ"ש, משרד הפנים, בשיתוף עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, יגבש מדיניות חדשה לטפול בבקשות לאחמ"ש. עד לגיבוש מדיניות זו אשר תקבל ביטוי בנהלים ובחקיקה חדשה, במידת הצורך, יחולו הכללים הבאים:   טפול בבקשות חדשות, לרבות בקשות שטרם ניתנה לגביהן החלטה   תושב הרשות הפלסטינאית – לא תתקבלנה בקשות חדשות של תושבי הרשות הפלסטינאית לקבלת מעמד של תושב או מעמד אחר; בקשה שהוגשה לא תאושר, ובן הזוג הזר יידרש לשהות מחוץ לישראל עד לקבלת החלטה אחרת.
העותרים בעלי האנטרס האישי בבירור העתירות הם זוגות נשואים, כשאחד מבני הזוג הוא ערבי ישראלי והאחר הוא ערבי-פלסטינאי תושב האיזור.
נקבע בו, בין השאר, כי אזרחים או תושבים אמריקאיים זכאים להביא את בני זוגם וילדיהם הזרים.
        משנסתבר כי מיקצת מתושבי האיזור היושבים בישראל היו מעורבים בפעילות מתאבדים שבאו מן הרשות הפלסטינאית; ומשנתברר לגורמי בטחון כי אין ביכולתם להבחין בדרגת סבירות ראויה בין תושבי איזור העלולים לסייע לטרור לבין תושבי איזור שאינם עלולים לסייע לטרור, ולו משום שאירגוני הטרור פונים לעזרתם של אותם תושבים לאחר שזכו לתעוד הישראלי המיוחל; סבורים אנו כי הסדר שקבעה הכנסת בחוק האזרחות והכניסה לישראל - חוק שתוקפו מוגבל בזמן ותחולתו מוגבלת בסייגים -  ואשר לפיו תושבים פלסטינאיים מן האיזור, בני קבוצות גיל הנמנות בחוק, לא יזכו באזרחות או ברשיון ישיבה בישראל - חוק חוקתי ומידתי הוא.
...
             ג) עוד אני סבור, כי נכון יהיה לדרוש מכל פלסטיני המבקש להתאחד עם בן זוגו בישראל, להצהיר על נאמנותו למדינת ישראל ולחוקיה, מלווה בוויתור על נאמנות למדינה או ישות אחרת.
ברם, כדי לעשות את כל אלה דרוש זמן, וסבורני כי הצבתה של מסגרת על פיה יידרשו המשיבים להעמיד בתוך תשעה חודשים הסדר משופר, היא סבירה.
      סוף דבר: אציע לחברי, כי בכפוף לאמור לעיל, נדחה את העתירות ככל שהן נוגעות לעשייתו בעת הזו של צו מוחלט המורה על בטלותו של חוק האזרחות מחמת היותו בלתי חוקתי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו