נקבע כי המשיבה מילאה את חובתה וזימנה את המערער לחקירה, כי קיים קושי לקבל טענה של המשכות הליכי תיכנון כשמדובר בעבירה של אי קיום צו שפוטי, כי המערערים לא הוכיחו שניתנה להם הבטחה שלטונית, וכי הגם שאכיפת דיני התיכנון והבניה ברכס הכרמל אינה מלאה, אין בכך כדי לקבוע כי המשיבה נקטה כלפי המערערים אכיפה בררנית.
"
בדומה, ברע"פ 4169/12 דן מיחזור בע"מ נ' מדינת ישראל (08.07.2013) דן בית המשפט העליון בשאלת היחס שבין נקיטת הליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט לבין נקיטת הליכים פליליים בעבירת אי קיום צו שפוטי, כאשר מדובר במצב בו לא קוים צו הריסה שפוטי, ובין היתר נפסק שם (בפיסקה 46) כדלקמן, בהתייחס למצב בו הליכי התיכנון מתמשכים זמן רב:
"באור זה יש לראות גם את טענתם של המבקשים בכל הנוגע לטענת ההגנה מן הצדק ... [ש]במישור העקרוני – ומחוץ לו – חובתם של המבקשים לקיים הוראות שיפוטיות (וכן, באופן כללי יותר, את דיני התיכנון והבניה) בעינה עומדת, ואין להם זכות קנויה להמשיך ולהפעיל מבנה שניבנה באופן בלתי חוקי, תוך הפרת צוים שפוטיים המורים על הריסתו, אך בשל כך שהטיפול בבקשות למתן ההיתרים הנדרשים מתארך (ראו: רע"פ 2885/08 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ת"א נ' דכא, פסקות ט"ז-י"ח (22.112009)). כמובן, ככל שנפל פגם בהתנהלות הרשויות בעיניינם, פתוחה בפני המבקשים הדרך לתקוף את התנהלותן במישור המינהלי. אולם אין לתקן עוול בעוול: כל עוד לא הושג ההיתר המיוחל, אין המבקשים רשאים לעשות דין לעצמם ולהתעלם מצווים שפוטיים."
וראו עוד את רע"פ 1048/05 אבו סנינה נ' יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובניה, ירושלים (7.3.2005); רע"פ 3034/13 לוי נ' מדינת ישראל (05.05.2013); רע"פ 4007/14 ספיר-קדמת עדן בע"מ נ' מדינת ישראל - הוועדה המרחבית לתיכנון ולבניה שרונים (12.06.2014); רע"פ 6297/18 אערג' נ' מדינת ישראל (15.04.2019); רע"פ 9801/17 ורדה נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה (22.01.2018) – שם נדחו טענות דומות לגבי הגנה מאישום פלילי בשל עיכוב בהליכי התיכנון.
כך, צוין כי מפרוטוקול ישיבת ראשי הרשויות ביישובי המיגזר הדרוזי שהתקיימה ביום 24.12.2017, עולה כי במהלך הישיבה קבל ראש מועצת דלית אל כרמל על כך שהמדינה מפרה התחייבויות שנתנה בעבר שלא לאכוף עבירות בניה בתחום קו כחול מוצע בתקופת ביניים, אך הובהר - הן מצד המשנה ליועמ"ש והן מצד שאר הנוכחים נציגי מנגנוני האכיפה והתביעה - כי הסכמת המדינה לאי-אכיפה התייחסה רק להליכים חדשים לגבי מבנים בתחום קו כחול מוסכם, להבדיל ממבנים בקוו כחול מוצע, וכי האכיפה המדינתית באיזור רכס הכרמל מיתמקדת בשטחים הגליליים בשטח הגן הלאומי פארק הכרמל (שם נמצאים המקרקעין).
בית משפט דחה את העתירה וקבע כי בעיניין האכיפה:
"לא מצאנו עילה להתערב במדיניות זו, שגובשה לאחר הידברות עם ראשי היישובים הדרוזים בישראל, ונועדה לתמוך בתכנון המותווה לפי החלטות הממשלה. מדיניות האכיפה האמורה מבטיחה שהתכנון המתקדם – שהעותרים חפצים ביקרו – לא יסוכל. היא תגשים, לצד יתר פעולות הממשלה, את זכותם של בני העדות הדרוזית והצ'רקסית לחיות ביישובים שבהם מיושמת מדיניות תיכנון מודרנית, הקשובה לצורך בשמירה על כלל האינטרסים של הקהילה שאותה היא משרתת – קצרי טווח וארוכי טווח כאחד (ראו למשל עע"ם 2273/03 אי התכלית שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע, [פורסם בנבו] פסקה 38 (7.12.2006)). יוער כי אין באמור כדי לשלול את האפשרות לנקוט הליך מתאים נגד פעולת אכיפה קונקרטית לפני בית המשפט המוסמך, במקרים שבהם ישנה עילה לכך."
פן נוסף של טענת המערערים לגבי ההבטחה השלטונית הנטענת, היה מיסמך שנערך על ידי חבר הכנסת ד"ר אכרם חסון (להלן: "חסון"), מיום 15.2.2017, המיועד לראשי הרשויות.
...
המערערים הגישו ערעור לגבי גזר הדין בתיק הקודם (עפ"א 39888-11-15), וביום 25.2.2016 נדחה הערעור בהמלצת בית המשפט, לאחר שהוסכם על פריסת תשלומים לגבי הקנס שהושת על המערערים בתיק הקודם.
סיכומו של פרק זה – אני קובעת כי המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשמים הציבו את הקרוואן במקרקעין בין השנים 2014-2015 וכי הם עושים בו שימוש לצרכי הנגריה.
סיכום –
לאור כל האמור במצטבר, מצאתי לדחות את הערעור.
לכן, אני מורה כי כל הפעולות שהיו אמורות להתבצע עד יום 18.5.2021 יבוצעו עד יום 1.11.2021.