מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירת אסיר על דרך משלוח עתירות לבית המשפט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

זו החלטת בית-המשפט המחוזי שניתנה ביום 7.8.2013 על-ידי כב' הנשיא א' טל: העותר מרצה כ- 40 שנות מאסר בגין עבירות מין ובריחה ממשמורת חוקית והוא מבקש שמסמכים שהוא שולח דואר רשום לגורמים משפטיים ולצדדים להליכים משפטיים שהוא צד להם, יישלחו על חשבון שב"ס, ואילו יתרת המסמכים יישלחו בדואר רגיל על חשבון שב"ס בהיותו אסיר נזקק.
לאור האמור לעיל, אני מקבל את העתירה בחלקה ומורה למשיב לאפשר לעותר משלוח מסמכים משפטיים לבתי משפט ו/או ללשכות הוצל"פ ו/או לצדדים להליכים משפטיים שהעותר צד להם וזאת על חשבון שב"ס, שכן אותם מסמכים טעונים אישורי מסירה ואי הגעתם לגורמים אליהם הם מיועדים עלולה להכשיל את העותר בהעדר אישור מסירה.
מאחר שלא הוכח כי התובע יוּדע – לא כל שכן יודע בזמן-אמת, שהבקשה לא נשלחה עבורו, לא היה בידו להקטין את ניזקו בנקיטת דרכי משלוח חלופיות על-אתר.
...
אף אין בידי לקבל את קביעתה של הנתבעת כי הבקשה להחזרת תפוס אינה דחופה, ולכן אין עליה להישלח בדואר רשום על-חשבון שב"ס. בקשה להחזרת תפוס היא דחופה מטבעה שכן ביסודה עתירה של מי שתובע זכות בחפץ שנלקח ממנו ליתן צו שיפוטי שיורה על השבתו לידיו.
לפיכך, אפילו הייתה הנתבעת רשאית לנהוג בדברי דואר שביקש התובע לשגר לפי אמת-מידה של דחיפות, הפעלה סבירה של שיקול-הדעת צריכה הייתה להביאה לידי מסקנה כי הבקשה דנן הייתה דחופה ולכן הצדיקה את העברתה ליעדה בדואר רשום במימון שב"ס. אף-על-פי-כן מצאה ויינברג שהבקשה אינה דחופה ולכן סירבה לשלוח אותה באופן שהתבקש על-ידי התובע [עמ' 15 ש' 15-12; עמ' 22 ש' 25-24].
בתוך כך, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי קיים השתק שיפוטי, באשר גם לטעמה התובע הודה כי דברי דואר נשלחו על-ידו באופן תקין ברוב המקרים – לא בכולם.
התביעה מתקבלת אפוא בחלקה; הנתבעת תשלם לתובע 1,500 ₪ בערכי יום פסק-הדין.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העותר מלין על דרך משלוח עתירות אסירים לבית המשפט ומבקש להורות על תיקון פקודת הנציבות 04.31.00 באופן שעתירות אסירים ישלחו על ידי שב"ס למזכירויות בית המשפט על ידי נציג שירות בתי הסוהר ו/או על ידי נציג חברה אזרחית וכן להורות על ביטול חיוב העותר לשלם עבור משלוח דואר רשום וכן לחייב את המשיב בתשלום האגרה במקום העותר.
...
בשים לב לאמור, העתירה נדחית.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אשר להוראת סעיף 8(יא) לפקודה, המתיר בחינת תרשומות בכתב יד המועברות בין האסיר לעורך הדין, מוסיף העותר וטוען כי על דרך השיגרה, כלל המסמכים המועברים מהאסיר לעורך הדין הם בכתב יד, שכן לאסירים אין גישה למדפסות, כי פעמים רבות מוסיף עורך הדין למסמכים הערות בכתב יד וכי פעמים רבות עורכי דין מנצלים את זמני ההמתנה במתקני השב"ס כדי לנסח מסמכים משפטיים בכתב יד. העותר הוסיף וטען, כי הוראות סעיף 7 לפקודה, העוסקות בשימוש בפקס, עולות אף הן כדי פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בזכויותיו.
לפיכך, החלטה בטענות הרוחביות שמעלה העתירה, משליכה על אסירים רבים אחרים אשר עניינם לא הובא כדבעי לפני בית משפט זה, לא ניתנה להם זכות טיעון והם אינם חולקים, בהכרח, את נסיבותיו הפרטניות ואת דעותיו של העותר.
אוסיף ואזכיר, כי בעתירה קודמת שהגיש העותר נדחתה טענתו לפיה העיון בדברי דואר המוחלפים בין אסיר לבא כוחו עלול לפגוע בזכותו לחיסיון, תוך שנקבע, כי: "...ברור החשש מפני משלוח דואר אסור לאסיר, תוך היתחזות של השולח לעורך דינו של האסיר. יחד עם זאת, נראה כי יש קושי בכך שכיום, על פי הפקודה המתוקנת, ניתן לפתוח דבר דואר שנשלח לאסיר על ידי בא כוחו, שכן הדבר עלול לפגוע בחיסיון עורך-דין-לקוח. יש להניח, כי אין מדובר בעיניין שכיח, וסביר כי רוב המידע הנוגע להליכים משפטיים, מועבר בין עורכי-דין ואסירים, במפגשים פנים אל פנים, אך לא מן הנמנע, כי חומר משפטי עליו חל חיסיון יישלח גם בדואר. נראה, כי יש מקום לחפש פיתרונות לעניין זה. פיתרון אפשרי שהועלה במהלך הדיון על ידי ב"כ העותר, הנו משלוח מסמכים במעטפות כפולות, כאשר בתוך המעטפה החיצונית, אישור של עורך הדין לצורך זהוי" ר' עת"א 30870-01-15 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר (18.10.15); בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על החלטה זו, נדחתה במסגרת רע"ב 7401/15 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר (8.2.16)).
...
בנסיבות המקרה הנדון, מקובלת עליי עמדת המשיב, לפיה פרקי הזמן שנקבעו בפקודה ביחס לאיסוף ושליחת דברי דואר, מבטאים איזון ראוי בין האינטרס של האסירים לניהול תקין של הליכים משפטיים ושימוש בדואר לצרכיהם השונים, לבין חובתו של המשיב לדאוג לשלום הציבור, לבטחונו ולבטחון מתקניו.
עמד על כך כב' הנשיא (כתוארו אז) א' גרוניס, ברע"ב 9136/05 פלד נ' שרות בתי הסוהר (10.10.05), לאמור: "...החלטת המבקש לנהל את משפטו בכוחות עצמו אין בה כדי להטיל חובה על המשיב לאפשר לו לעשות שימוש במכשיר הפקס, אשר נועד לשרת את הצרכים המינהליים השוטפים של בית הסוהר... בצדק ציין בית המשפט דלמטה, כי לרשות המבקש עומדת חלופה סבירה אחרת והיא שירות הדואר. כמו כן, יש לזכור  כי המבקש יוכל, באם יהיה מעוניין בכך, להיעזר בשירות הסניגוריה הציבורית, כפי שהוצע לו כבר בעבר". בנוסף, מקובלת עליי עמדת המשיב, כי כאשר מדובר באסיר מיוצג, אין חשש ממשי שבא כוחו יתקשה להגיש כתבי בית דין לערכאות במקרים דחופים ומכל מקום, חשש שכזה לא הוצג על ידי העותר.
ביתרת טענות העותר לא מצאתי ממש ולאור המקובץ, העתירה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט עמד על כך שבמקביל לעתירה האמורה מנהל המבקש תביעה קטנה בבית משפט השלום בנצרת שבמסגרתה תובע פיצויים מהמשיב בגין נזק שניגרם לו לטענתו כתוצאה מאובדן הקבלות; וכן על תגובת המשיב שציין כי הקבלה המקורית שמעידה על משלוח דברי הדואר הועברה למבקש וכי קיים תעוד במערכת בית הסוהר בדבר שליחת דברי הדואר, אלא שנוכח גריעתו של המבקש ממצבת האסירים – לא ניתן היה לתעד את מסירת הקבלות למבקש במועד בו אלו נימסרו (כעולה מהתייחסות סגנית מפקד בית הסוהר).
זאת, בפרט, נוכח "חוסר הבהירות" לטענתו בנושא "דרכי הטיפול הדיוניות" של בית משפט זה בבקשות רשות לערער על פסקי דין בעתירות אסירים; סמכותו הרחבה של המשיב אשר לאופן ניהול חייהם; היותם אוכלוסייה חלשה ופגיעה; והעדר ייצוגם בבית משפט במסגרת הליכים אלה בחלק מן המקרים.
...
דין הבקשה להידחות.
הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא, ומאליהן נדחות הבקשות מיום 20.11.2017.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

סעיף 15ה' לפקודה קובע כי משלוח העתירות למזכירות בית המשפט ייעשה בדואר רשום, קבלת הדואר תצורף להעתק העתירה ואלה יתוייקו בתיק המינהלי של האסיר.
כמו גם, שמירה על בטחון מיתקני הכליאה, על האסירים ועל אנשי הסגל.
העותר בהיותו אסיר ועל מנת לשמור על תקינות בתי הסוהר, חייב שהקשר עם החוץ יהיה בתיווך ובפיקוח של גורמי שב"ס בהתאם לדין המחייב, לנהלים ולהוראות הפקנ"צ. ככל שיש לעותר תלונות על התנהלותם של אנשי סגל, פתוחה בפניו הדרך לפנות לגורמים המתאימים, אין זה מתפקידו של ביהמ"ש לידון בטרוניות כלליות, בלתי ממוקדות (רע"ב 5619/20 שאגרה נ' שב"ס).
...
לפני כשנתיים היה מעורב בתאונת דרכים בתקופה בה שהה בבית סוהר "שטה". הוא פנה בעניין זה לכל גורם אפשרי, לוועדת החוקה של הכנסת, לוועדת הפנים, ליועץ המשפטי, בסופו של דבר אושרה לו "הסעה מיוחדת" ואף לדיון האחרון, הוא הובא באמצעות "הסעה מיוחדת". העותר מבקש להסתמך בבקשתו להתקנת מצלמות גוף לסוהרים, התחקיר עיתונאי שנעשה לטענתו, ושעל אף שאנשי שב"ס טוענים עובדות שקריות לביהמ"ש, אך ביהמ"ש, בגלל "חזקת התקינות" רואים את העותר ואת יתר העותרים/אסירים כשקרנים.
בעניין העתירה לתנאי מחיה, המשיבה מבקשת להזכיר שהעותר הינו אסיר מורשע ואין לו יכולת לבקש שירותי סיוע לתאו.
אשר על כן, אני מורה על דחיית העתירות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו