עתירת אסיר להצטלם לסרט תיעודי על טענות חפותו

כן צוין כי גם חדאד התראיין לא פעם באמצעי התיקשורת, וכי אין מדובר בזעקת אסיר לחפותו שהרי עירעורו של חדאד היתקבל והוא כיום בן חורין.

המדינה מפנה לסעיף 70(ב) לחוק בתי המשפט האוסר על צלום באולם בית המשפט ופירסום הצלום, וכן למסקנות הועדה הציבורית, אשר המליצה לאמץ הסדר ניסיוני מוגבל של סיקור אלקטרוני בבתי המשפט, בהליכי בג"ץ בלבד, נוכח החשש להשלכות שליליות על היתנהלות הדיון השפוטי.

במקרים בעלי נסיבות מיוחדות - כגון מקום שמדובר בעדות של איש ציבור ובנסיבות הענין קיים אינטרס צבורי להשמעתה בקולו הוא, או מקום שישנו קטע קונקריטי בעדות לגביו יש חשיבות מיוחדת לתעוד השמע לעומת הפרוטוקול הכתוב - שיש בהם כדי לגבור באיזון האינטרסים האמור, ניתן יהיה לשקול קונקרטית היתר לפירסום התעוד הקולי של העדות או חלקים ממנה בהתאם לנסיבות.

...

קלטות השמע חדשות 10 ביקשה כאמור לקבל ולפרסם את קלטות השמע של העדויות שפרסומן הותר על מנת שתוכל לכלול בתחקיר קטעי הקלטות של העדים בקולם הם. דין הבקשה להידחות.

בענייננו, מבלי לקבוע מסמרות בדבר הצורך בקיומו של "מנגנון ביצוע" כל אימת שבית המשפט קובע סייגים לפרסום עדויות ובאשר מרכיביו, אני סבור כי לאור העובדה שאין מדובר במסמכים שנוצרו בידי המדינה מחד, ונוכח רגישות המקרה מאידך, יש במקרה דנן לנהוג כדלהלן: המדינה תסמן (לא בהשחרה) על גבי פרוטוקולי העדויות שהותרו לפרסום את הקטעים שלדעתה יש להימנע מחשיפתם בהתאם לסייגים שנקבעו ותעבירם לחדשות 10, וזאת בתוך 7 ימים מיום מתן פסק דיננו זה; והאחרונה תודיע למדינה - בטרם פרסום - אם יש קטעים שסומנו שחיסויים אינו מקובל עליה.

סוף דבר: אציע לחבריי כי נקבל את שני הערעורים, באופן חלקי, כדלהלן: פרסום פרוטוקול עדות חדאד יסויג בכך שלא יחשפו פרטים הפוגעים בפרטיות האֵם; יוּתר פרסום פרוטוקול העדויות של מנהל האחזקה והשכנה, בלא חשיפת שמם; לא יוּתר פרסום עדותה של אֵם הפעוט (המתלוננת); לא יוּתר פרסום קלטות השמע המתעדות את העדויות; מנגנון ביצוע - כמפורט בפסקה 42 לעיל.

ראש וראשון לפרשנות מעשיו של הנאשם הוא בחינת 15 שנה בהן שהה הנאשם בכלא (לשיטתו כשהוא חף מפשע) כלום נתקלו בשב"ס בבעיה אחת בה הנאשם ביצע עבירת משמעת? בפעם אחת בה הנאשם איבד עשתונותיו? בפעם אחת בה פגע הוא בדיבור או במעשה באסירים אחרים? בפעם אחת בה היתפרע הוא כלפי שוטרים/סוהרים? בפעם אחת בה "נתלש לו הגג"? בפעם אחת בה ה"סוללה" התרוקנה וה"מצבר" היתפוצץ? התשובה לכך וכידוע, הינה שלילית.

בעיניין זה כבר נקבע בפסיקה: "גם לשאלת המהימנות נמצא ברוב המקרים פיתרון יעיל, והכוונה לכך, שאין עוד צורך לסמוך על דבריו של המדובב עצמו בעדותו בבית המשפט, הואיל ואותן שיחות שהוא מקיים עם חשוד, מתועדות בהקלטה ולעתים גם בצלום, כשהשליטה על העזרים הטכניים מצויה בידי המפעיל ולא בידי המדובב, כך שמזה האחרון נשללת היכולת ל"עצב" את הדברים המושמעים, ולתת להם גוון ככל שיעלה על רוחו".

פגיעה נטענת נוספת בזכות האמורה הנה אי מסירת הודעה בשם הנאשם לעורך דינו, כפי שבקש בתחילת שיחזורו, שהוא מתוודה "בלב נקי". על יסוד טענות אלו, הסניגור עתר בסיכומיו להורות על פסילת הודאות הנאשם ושחזורו, או לחלופין לקבוע כי הם חסרי משקל.

לאחר שחזר לתא, הנאשם שוחח עם ארתור על הנושא, תוך שהוא תוהה מה מחפשים החוקרים במחשב: הנאשם: "אבל זה שגלשתי באתרי פורנו, כן, הסתכלתי בצילומים, אבל להוריד סרטים לא יכולתי. " ארתור: "מה? מה? מה זה אומר "ראיתי (אולי "ראית") פורנו?" צעירות? " הנאשם: "לא... אה, אולי הם חושבים כאילו זה? שמעתי, יש סרטים כאלה, איפה שמביאים בחורות, כאילו מצטלמות בסרטים, ואחר כך קושרים אותן, אונסים בכל מיני צורות ורוצחים באכזריות. אולי הם מחפשים את זה? אז את זה לא ימצאו. אני לא פאדופיל כדי לראות כל מיני פורנו עם ילדים. לכן גם את זה הם לא ימצאו." (מ"ט 165/06 (25), חלק 2, עמ' 4/52).

אז, המאשימה חלקה על הטענה שיש לראות בעקבות הזרות את מסלול ההמלטות של הרוצח מהתא, ותחת זאת העלתה, בין היתר, את התזה כי אלו הושארו על ידי "מחלץ אלמוני", אשר נכח בזירה לאחר שהתגלתה גופת המנוחה אך טרם צלום זירת הארוע.

קביעתי משליכה על טענת ההגנה לעניין חפותו של הנאשם.

...

מסקנה זו די בה והותר, על מנת לעורר ספק סביר באשמת הנאשם.

לסיכום חוות דעתי אני מכריע, אם כן, כי המאשימה כשלה בהוכחת אשמתו של הנאשם.

דני צרפתי , שופט סוף דבר אפוא, הוחלט ברוב דעות של כב' השופט א. קולה וכב' השופט ד. צרפתי וכנגד דעתה החולקת של כב' השופטת ת. נסים שי על זיכויו של הנאשם מכל האישומים אשר יוחסו לו בכתב האישום.