לאור דברים אלה, בלי להדרש לשאלה העקרונית, אם הפטור מעיקול כספי אסיר בחשבון חל רק על גמול התעסוקה השוטף, או שמא גם על כספים שמקורם בגמול זה, והם נצברים לחודשים הבאים, ולשאלות נוספות שהתעוררו בעתירה כמפורט לעיל, במקרה דנן ובנסיבותיו הייחודיות, עומדת לעותר טענת הסתמכות על הדרך, שבה נוהל חשבונו, שהיה באחריות המשיב, בכל אותה תקופה.
מדוח התנועות בחשבונו נלמד, שהעותר רוכש בקנטינה בסכומים שבין 400 ל-450 ₪ לחודש, ועל כן, מצאתי להורות, שהגביה מחשבונו של העותר תעשה, כך שיוותרו בחשבונו לכל הפחות 350 ₪ מדי חודש.
בשולי הדברים
המשיב טען, שיש בידי העותר להגדיל את התפוקה של תעסוקתו, ומטענה זו משתמע, שהכנסתו דלה בשל כך העידר מאמץ מצדו.
...
כך, בסופו של דבר, המשיב פועל מצד אחד לפי נוהל, שאינו עוסק במישרין בעיקול לפי דרישת המרכז לגביית קנסות, ושמבחינת תוקפו הוא "הנחיה מנהלית", וכן לפי הנחית המשנה ליועץ המשפטי (המפורטת לעיל), שאינה מפורסמת ברבים, אינה תקנה בת פועל תחיקתי, ונקבעה כהסדר זמני, שהפך הלכה למעשה להסדר הקבוע.
סיכום
על יסוד האמור, וכמפורט לעיל, אני מורה כדלקמן:
מכשיר השמיעה שהותאם לעותר יירכש על ידי המשיב ויסופק לעותר תוך 21 יום ממתן פסק הדין (למען הסר ספק המכשיר יישאר ברשותו לאחר שחרורו);
לא נפל פגם בדרישת ההשתתפות העצמית בסכום המופחת של 1,400 ₪, והעותר יחויב בה, אולם גבייתה בפועל לא תהיה תנאי להספקת המכשיר כאמור בס"ק (א);
בהעדר תשלום ישיר מידי העותר למשיב בגין ההשתתפות העצמית, היא תגבה מכל סכום המצוי חשבון העותר, לאחר שיוותרו בו לשימושו לכל הפחות 350 ₪ מדי חודש (לאחר מימוש עיקולים).
