מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירת אזרחות מכוח חוק השבות לאזרחית אוקראינה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

אציין כי בדומה לענייננו, בעיניין יבלנובסקי נטען על ידי העותרת, אזרחית אוקראינה, כי סבה היה יהודי, ובעניין גורסקי היה מדובר בעותרת אזרחית אוקראינה, אשר בדומה לענייננו, העלתה את טענתה לזכאות לפי חוק השבות רק לאחר שנדחתה בקשתה לקבלת אזרחות מכוח נישואין.
...
משהגעתי למסקנה כי העותרת לא עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה כמבקשת מעמד בישראל, איני רואה להידרש לסוגיה היסטורית זו. התלבטתי אם נוכח הראיות שהובאו על ידי העותרת, לא ניתן לקבוע כי עמדה בנטל הראשוני הנדרש על פי רף הראיות המנהלי, ואם במצב דברים זה אין לראותה כמי שקמה לה "חזקת זכאות" שעל המשיב הנטל לסתרה, כפי שנקבע בעניין סקבורצוב.
סיכומו של דבר, שלא זה המקרה בו בית משפט זה יתערב בהחלטתה של הרשות וישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה (עניין גורסקי; ועניין קוטיבשבילי, לעיל).
אשר על כן, דין העתירה להידחות ובהתאם, מתבטל בזה הסעד הארעי שניתן לעותרת ועליה לצאת מישראל תוך 90 יום ממתן פסק דין זה. ככל שיימצאו בידי העותרת מסמכים נוספים הרלוונטיים לזכאותה מכוח חוק השבות, תוכל העותרת לפנות לקונסוליה במדינתה ולפעול על פי הנהלים המקובלים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט א' רובינשטיין: ]א. עניינה של העתירה רצונה של העותרת 2 (אזרחית אוקראינה ילידת 1962; להלן העותרת) לרכוש מעמד בישראל על בסיס אחד משני ראשים: הראשון, אזרחות ישראלית ומעמד עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950 כבתו של יהודי; השני (לחלופין), זכות לישיבת קבע מטעמים הומנטריים.
אשר לתעודת הלידה שצורפה לעתירה, אין בה לטענת המשיבים כדי להוכיח את טענות העותרת; לשיטתם, כל טענות העותרת מתמצות בעובדה, כי "גדלה בפועל בביתו של יהודי" ולשיטתם, אין בטענה זו גם אם היא נכונה, כדי לזכות את העותרת באזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
...
לא מצאנו בעמדה זו חוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבות בית משפט זה; המדובר בהחלטה של רשות מינהלית שגדרי ההתערבות בה הובהרו לא אחת בפסיקה: "הסמכות להעניק מעמד בישראל מכוח חוק השבות נתונה לשר הפנים, והחלטתו בעניין זה היא החלטה מנהלית, הכפופה לביקורת שיפוטית (בג"צ 4370/01 לפקה נ' משרד הפנים, תק-על 2003(2), 1713; בג"צ 8093/03 ארטמייב נ' משרד הפנים, פד"י נט(4) 577). על שר הפנים, ככל רשות מוסמכת על-פי דין, להפעיל את שיקול דעתו באורח סביר, על-פי ראיות מנהליות שרשות סבירה תראה בהן ראיות בנות-משקל, ותוך שהוא מייחס לראיות המונחות לפניו משקל כראוי להן (ענין לפקה, שם). בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של רשות מנהלית בשיקול דעתו שלו, וכל עוד לא נפל בהחלטת הרשות פסול משפטי כלשהו, כגון חוסר סבירות, שיקול זר או אפליה, בית המשפט לא יתערב בה" (בג"צ 708/06 גורסקי נ' משרד הפנים (לא פורסם), פסקה 10 – השופטת פרוקצ'יה).
מקובלת עלי איפוא העמדה, כי העותרים אכן לא הוכיחו זכאותם לזכויות לפי חוק השבות (ראו בג"צ 3615/98 נימושין נ' משרד הפנים נד(5) 780; בג"צ 1712/00 אורבנביץ נ' משרד הפנים, פד"י נח(2) 951, 957-8).
סוף דבר, איננו נעתרים לעתירה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

העותר, אזרח אוקראינה השוהה בישראל מאז שנת 2014, פנה ביום 15.3.2021 לבית הדין הרבני האיזורי באשקלון (להלן: בית הדין האיזורי) בבקשה לבירור והשבה ליהדות.
בעיניינו של העותר קבע משרד הפנים, קודם לפניה לבית הדין הרבני, כי הוא אינו זכאי לאזרחות מכוח חוק השבות בשל היותו "בן דת אחרת", וקביעה זו אושרה בעתירה הקודמת.
...
סוף דבר על המבקש לפנות למנהל בתי הדין המיוחדים לגיור הרב משה ולר שיבחן את בקשתו לגיור אם רצונו בכך.
לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה סברנו כי דין העתירה להידחות, מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
לפיכך, צדק בית הדין הרבני כאשר דחה גם בקשה חלופית זו. העתירה נדחית איפוא.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי במשך הזמן נותקו כל קשריה של העותרת עם משפחתה וחבריה באוקראינה ובעלה הסית את ילדיה כנגדה והיא אף ויתרה על אזרחותה הזרה.
בנסיבות העניין אין גם בטענתה של העותרת לאזרחות מכוח חוק השבות כדי להטיות את הכף, לאור העובדה שטענה זו הועלתה לראשונה רק שנים ארוכות לאחר שהגיעה היא לישראל ושהתה בה שלא כדין, ואף אז לא הוגשה בקשה פורמלית בעיניין הנתמכת במלוא המסמכים הנדרשים.
...
מנגד טוען המשיב כי דין העתירה להידחות ולו בשל חוסר ניקיון כפיים מצד העותרת אשר שוהה בישראל באופן בלתי חוקי במשך כעשר שנים.
לגופו של עניין נטען כי על פי פסיקת בית משפט זה אין לאפשר לעותרת לקיים את הליך הגיור בישראל לאחר ששהתה היא שנים ארוכות בארץ שלא כדין.
בנסיבות אלו סבירה היא על פני הדברים דרישת המשיב כי העותרת תעזוב ראשית דבר את הארץ ותגיש את בקשתה, ככל שהיא חפצה בכך, בשגרירות ישראל בחו"ל. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, קובעים אנו כי הרחקת העותרת מישראל תידחה במשך חודשיים ימים, היינו, עד לתאריך 2.4.2009.
סוף דבר, העתירה נדחית על הסף.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרת עלתה לישראל מאוקראינה וקיבלה אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
...
דין העתירה להימחק על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו