עתירת אזרח ישראלי נגד מעצרו הממושך

כאזרח ישראלי, על העותר חלה חובת שירות בטחון בהתאם לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות בטחון).

לאחר שהעותר לא התייצב בלישכת הגיוס גם לאחר הוצאת הצוו הראשון והצו השני, וגם לאחר הוצאת פקודת המעצר נגדו, הוצא לעותר בתאריך 28.01.2009 צו הקורא לו להתייצב לשירות בטחון (להלן: צו הגיוס הראשון) מכוח סעיף 12 לחוק שירות הבטחון, המאפשר להוציא צו גיוס למיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כושר לשירות בטחון, אך לא התייצב.

לגישת ראש מדור פסיכיאטריה, מצבו הרפואי הנטען של העותר איננו חמור וחריג באופן המצדיק סטייה מן הכלל לפיו עריק שנעדר תקופה ממושכת משירות בטחון לא יקבל שירות רפואי מגורמי הצבא, לרבות בדיקה נפשית, טרם שיתייצב בפני רשויות הצבא ויסדיר את מעמדו.

...

בנסיבות, מדובר איפוא בהחלטה מידתית וסבירה ולא מצאנו טעם טוב להתערב בה. לסיום, אנו מרשים לעצמנו להעיר שתי הערות: (א) על רשויות הצבא לשקול אם בעקבות מימוש פקודת מאסר, או לפני סיום המחבוש – ניתן להביא את סרבני הצו ללשכת הגיוס, כדי לאפשר את קיום הבדיקות הנדרשות ואת החלטת החיול, במידת הצורך (עיינו והשוו להוראת סעיף 52(א) לחוק שירות ביטחון), והכל כדי לשבור בעתיד את "המעגל השוטה" שקרה פה במכלול, כמתואר לעיל.

(ב) למען הסר ספק מובהר בזאת כי אין בכל האמור לעיל כדי למנוע מהעותר להגיש כל בקשה שימצא לנכון לאחר שיתייצב, ובכלל זה בכל הנוגע למצבו הבריאותי הנוכחי.

נוכח כל האמור לעיל – העתירה נדחית על הסף.

נדון בשנת 2005 ל-17 שנות מאסר בגין מעורבותו בהובלת מחבל לשוק בחדרה (הורשע ב-6 עבירות של סיוע לרצח, סיוע לגרימת חבלה בכוונה מחמירה, סיוע לאויב במילחמה והסעה שלא כדין).העותר הנו אזרח ישראלי.

לאחר תקופה ממושכת בה הוחזק העותר בהפרדה, ועל אף סיווגו כאסיר בטחוני, הועבר העותר מהאגף הבטחוני לאגף הפלילי בכלא שאטה וזכה להקלות משמעותיות בתנאי מאסרו.

באשר לעמדת המשיב, לפיה על פי סעיף ו' לפרק ב. לפקודת החופשות, לאסיר בטחוני תנתן חופשה רק מטעמים מיוחדים ורק באישור הנציב טענה ב"כ העותר כי סעיף 1ג. לפקודת אסירים בטחוניים מורה כי "הוראות פקודה זו לגבי אסירים שפוטים או עצורים בגין עבירות נגד בטחון המדינה, גוברות על הוראות בפקודות נציבות אחרות העומדות בסתירה להן". מכאן, לשיטתה, שפקודת אסירים בטחוניים גוברת על פקודת החופשות ומאפשרת הקלה בתנאים לרבות בעיניין סבב חופשות, זאת מכוחו של סעיף 4ב. לפקודת אסירים בטחוניים הקובע כי בהתקיימם של תנאים מסוימים הקבועים בסעיף הנ"ל יש לשקול שלובם של אסירים בטחוניים גם בסבב חופשות.

...

לאחר שנתתי דעתי לנימוקי העתירה והתשובה, ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, אין בידי לקבל את הפרשנות שהציעה ב"כ העותר.

מאחר והטענה החלופית מחייבת דיון יסודי ומעמיק, והנושא במהותו הוא בטחוני, אני סבורה שתגובת המשיב איננה נותנת מענה מספק לטיעוני ב"כ העותר וראוי למשיב לשקול הגשת חוות דעת של שב"כ. על מנת לקבל את תגובת המשיב בנקודה זו, אני קובעת לתזכורת בנוכחות באי כוח הצדדים ליום 14.3.17 שעה 14:00 או כל שעה אחרת הנוחה יותר לב"כ העותר.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"פ 36704-02-22 מדינת ישראל נ' סלאימה(עציר) ואח' 15 מרץ 2023 בפני כב' השופט חנא סבאג המאשימה מדינת ישראל הנאשמים .1 מחמוד סלאימה (עציר) ת"ז 328475405 .2 מוסטפא עלון (עציר) ת"ז 208530303 .3 מוסטפא שלאלדה (עציר) ת"ז 308496884 גזר דין

הוא הפנה לתקופת מעצרם הממושכת וטען כי יש להיתחשב בגזר הדין בתקופה קשה זו שעברה על הנאשמים.

חומרת עבירות אלו נעוצה בכך שלצד אותה סכנה לשלום הציבור, החזקת כלי נשק שלא כדין בידי אזרחים, זורה אימה וחרדה בציבור, מערערת את יסודות שילטון החוק וגורמי האכיפה, ומקיימת תשתית לפעילות עבריינית בתחומים שונים.

בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לרבות העונש המוסכם וגזר על הנאשם 7 שנות מאסר בפועל תוך שקבע כי "העונש המוסכם בין הצדדים של שבע שנות מאסר, גם אם אינו קל בפני עצמו יש בו כדי להקל עם הנאשם ואף הקלה משמעותית". בת"פ 54338-03-21 מדינת ישראל נגד אבו חטאב (10.02.2022) הנאשם הורשע בעבירה של ייבוא נשק ועבירות תעבורה נוספות.

בת"פ (מרכז) 47586-11-16 מדינת ישראל נ' רמיל ניסנוב (13.03.2018), אליו הפנה הסניגור, הורשע הנאשם בעבירות של נשיאת נשק ותחמושת שלא כדין, וקשירת קשר לבצוע פשע בהתאם להסדר טיעון בו הוסכם כי המדינה תעתור לעונש ראוי של 75 חודשי מאסר.

...

בסיכום אלה, סבורני כי מתחם הענישה ההולם את מעשי הנאשמים 1 ו-2 נע בין 7-9 שנות מאסר, לצד עונשים נלווים כגון מאסר מותנה וקנס.

בסיכום האמור אני סבור כי יש לקבוע את עונשם של הנאשמים במחצית מתחם הענישה.

סיכום נוכח האמור לעיל אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 8 שנים בניכוי ימי מעצרו החל מיום 25.01.2022; אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג פשע; אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג עוון; אני מטיל על הנאשם קנס בסך של 80,000 ש"ח או 150 ימי מאסר תמורתו.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 60457-05-22 מדינת ישראל נ' עמר(עציר) ואח' בפני כבוד השופטת מרב גרינברג בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד שירה מוהר הנאשמים 1. לירון עמר (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד אליז קסנטיני ותומר לביא 2. עובדיה אברהמוב (עציר) – טרם הסתיים גזר דין לנאשם 1

כמפורט בעובדות האישום שהוגש כנגד שני נאשמים, הנאשם 1 הוא אזרח ישראלי המתגורר בהולנד.

לאחר שקילת כלל השיקולים, עתירתה העונשית של המאשימה, חלקו של הנאשם בבצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת מיתחם ענישה הנע בין 54-34 חודשי מאסר.

בצד זאת, מצאתי להיתחשב בדברי החרטה של הנאשם והתנצלותו כפי שהובעו בדבריו לעונש, מעצרו הממושך וריחוקו ממשפחתו.

...

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו, נקבע כי מעמדו בביצוע העבירה שונה משמעותית מזה של שותפו ונוכח תסקיר חיובי ועברו הנקי הופחת עונשו ל-30 חודשי מאסר; רע"פ 3569/20 אלטארוס נ' מדינת ישראל (7.6.2020)- במקרה זה נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אזרח פיליפיני שעבד בשגרירות בארץ, שנשלחה אליו חבילה שהכילה 50 גר' סם מסוג מתאמפטמין, נקבע מתחם ענישה שנע בין 18-36 חודשי מאסר, נדון למאסר בן 22 חודשים, ערעורו נדחה;  עיינתי באסופת הפסיקה שהוגשה על ידי ההגנה, בחלקה נדונו נאשמים שהורשעו בייבוא סמים קלים יותר מסוג חשיש או קנאביס לעונשי מאסר שאינם קלים (בת"פ (מח' ב"ש) 1204-09-19 מדינת ישראל נ' אל עבייאת (20.10.20); בת"פ (מח' ב"ש) 11493-03-20 מדינת ישראל נ' אל עול (14.2.21) נדון נאשם בייבוא כ-30 ק"ג קנבוס וכ-25 ק"ג חשיש למאסר בן 34 חודשים; ת"פ (מח' ב"ש) 44984-05-20 מדינת ישראל נ' אלמעאבדה (26.10.20) ייבוא כ-32 ק"ג קנבוס, נדון בהסכמה ל-3 שנות מאסר.

לאחר שקילת כלל השיקולים, עתירתה העונשית של המאשימה, חלקו של הנאשם בביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 54-34 חודשי מאסר.

אני גוזרת, אפוא, על הנאשם את העונשים הבאים: 38 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 12.5.22.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"פ 24758-11-22 מדינת ישראל נ' גוהרה(עציר) לפני כבוד השופט יואב עטר המאשימה מדינת ישראל הנאשם חסן גוהרה (עציר) ת"ז 315541268 נוכחים: ב"כ המאשימה – עו"ד היבא טבג'א הנאשם וב"כ – עו"ד אורי בן נתן גזר דין

בע"פ 3877/16 פאדי גב'אלי נ' מדינת ישראל (17.11.16) ציין בית-המשפט העליון: "בית משפט זה עמד פעמים רבות על החומרה היתרה הגלומה בבצוע עבירות בנשק, ובכללן העבירה של החזקת נשק או נשיאתו שלא כדין. עבירות אלו מקימות סיכון חמור לשלום הציבור ובטחונו ומחייבות 'ליתן ביטוי עונשי הולם ומרתיע באמצעות הרחקת מבצע העבירה מן החברה לתקופת מאסר ממשית לריצוי בפועל' [...] עוד נפסק כי חומרתן של העבירות בנשק אינה מסתכמת רק בנזק שארע בפועל, כי אם בפוטנציאל הנזק הנובע מאותן עבירות". בע"פ 2482/22 מ"י נ' קדורה (14.4.22) ביחס לעבירה הקלה יותר, של החזקת נשק, ציין בית המשפט העליון כי: "החזקת נשק שלא כדין מאיימת על שלום הציבור וביטחונו [...] לנוכח הקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק, הזמינות הבלתי נסבלת של נשק בידי מי שאינו מורשה לכך מהוה כאמור סיכון של ממש ומגבירה את הסיכון לבצוע עבירות חמורות נוספות [...] כמו גם לאסונות נוראיים. יעידו על כך ריבוי המקרים במיגזר הערבי בעת האחרונה, כאשר אזרחים תמימים – כמו ילד רך בשנים ועלמה צעירה – נפגעים ואף מוצאים את מותם בביתם – מבצרם או בגן השעשועים, כל זאת כתוצאה משימוש בנשק של אחרים. מציאות קשה זו מחייבת לנקוט ביד מחמירה כלפי מעורבים בעבירות נשק, אף אם הם נעדרי עבר פלילי [...] ענייננו 'במכת מדינה' שהצורך להלחם בה על מנת להגן על הציבור, מצריך מענה הולם והטלת עונשי מאסר משמעותיים [...] ידע כל מי שמחזיק בנשק בלתי חוקי כי צפוי הוא להענש בחומרה, בבחינת 'אם מחזיקים – למאסר נשלחים'...". ברע"פ 5613/20 אל הוזייל נ' מדינת ישראל [25.8.2020] צויין: "עבירות בנשק הפכו בשנים האחרונות, למרבה הצער, לתופעה נפוצה בקרב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, המביאה לעתים מזומנות לפגיעה בחפים מפשע ולאובדן חיי אדם. כתוצאה מכך, בית משפט זה שב וקבע כי מתחייבת החמרה ממשית בענישה על עבירות אלו, על מנת לשדר מסר מרתיע מפני ביצוען...". המחוקק אף הוא נתן לאחרונה דעתו לעליה הנרחבת בשימוש בכלי נשק המוחזקים שלא כחוק ולפגיעה הקשה בבטחון הציבור כפועל יוצא מכך, ובתיקון 140 לחוק העונשין, במסגרת הוראת שעה משנת 2021, קבע בסעיף 144(ז) עונשי מינימום ודומה כי יש לקחת בחשבון גם את השיקולים שעמדו בפני המחוקק כמו גם העמדה שהביע.

באשר לעתירת המאשימה לפסילת רישיון הנהיגה, משנוכח נסיבות ביצוע העבירות השמוש ברכב היה מהותי לבצוע העבירות, מקום בו האקדחים הוסתרו בתוך הרכב שבו נהג הנאשם ונויידו על ידו בכביש בין ערוני, הרי שעל פני הדברים בדין עתרה המאשימה לפסילת רישיון הנהיגה, ולכאורה היה מקום לפסילה ממושכת.

...

בהינתן האמור לעיל ובשים לב לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, סבורני כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 29 חודשי מאסר בפועל לבין 53 חודשי מאסר בפועל.

לאור האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 31 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בגין התיק שבכותרת בהתאם לרישומי שב"ס. 10 חודשי מאסר וזאת על תנאי שלא יעבור משך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו כל עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 ו/או כל עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.

בהסכמת הצדדים, אני מורה על חילוט כלי רכב מסוג טויוטה לנדקרוזר מ.ר. 95-845-75 ועל חילוט סך של 1,900 ₪ במזומן שנתפס מהנאשם במעמד מעצרו.