עתירות רופאים עולים לקבלת תואר מומחה

עתירה זו עניינה בבקשת העותרת, ד"ר רינת ניניו-הרוש, כי בית המשפט יורה למשיבות לעיין מחדש בהשגותיה על תוצאות בחינת שלב א' לקבלת תואר מומחית ברפואת שיניים לילדים, ובפרט בשאלות מס' 2, 31, 40, 55, 65, 68 ו-112 וזאת בשים לב לעמדתם של שלושה מומחים בתחום התומכים בבקשתה.

העותרת הוסיפה וציינה כי מסלול ההיתמחות הנידון הנו מסלול קשה וארוך וכי סגירת הדלת בפניה ואי מתן אפשרות להביא עניינה לבחינה חוזרת תיפגע בה במידה העולה על הסביר המצדיקה ההתערבות המבוקשת.

בעניינינו זה, הגם שאינני מוצאת לנכון לפרט כל טענה וטענה שהועלתה לגבי השאלות מושא העתירה, הרי שלמקרא טענות העותרת לגופן של השאלות, טענות הזוכות לתמיכתם של שלושת הרופאים, כמפורט במכתבם, אל מול תשובת המשיבות, כפי שהיא נתמכת בתצהיר יו"ר המועצה המדעית, מלמדים על קיומה של מחלוקת רפואית בין מומחים שונים בתחום, מחלוקת מקצועית מהותית שלא ראיתי כל מקום להכריע בה, בהנתן העובדה כי אינני יושבת כערכאת ערעור על הגוף המקצועי אשר הוסמך לידון בבחינות מקצועיות אלו ולהכריע במחלוקת מומחים, כי אם אך לבחון את סבירות ההחלטה.

...

העותרת הפנתה לסעיפים נוספים בנהלי הבחינות וטענה, כי יש בהם כדי להתיר את בקשתה לעיון מחדש, ואולם, גם בעניין זה אין בידי לקבל טענות אלה.

לאור כל האמור לעיל, בהינתן המסגרת העיונית המצומצמת העומדת לבחינתי ובהינתן הנטען לא שוכנעתי כי החלטת יו"ר המועצה המדעית הדוחה בקשת העותרת לקיים הליך של עיון מחדש בהחלטת ועדת הערר נגועה בחוסר סבירות עד כי יש מקום להתערב בהחלטתו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל , דין העתירה להידחות.

על פי תקנון ההסתדרות הרפואית, הועדות המקצועיות מוסמכות לקבוע את כשירותו של רופא לקבלת תואר מומחה, על סמך בחינת מסלולי ההיתמחות ועל פי קריטריונים כתובים, וכן מוסמכות להחליט בדבר הכרה חלקית או מלאה של מסלול ההיתמחות של הרופא בארץ ובחו"ל (סעיפים 180-183 לתקנות ההסתדרות הרפואית).

בעקבות כשלון זה, שבה וניסתה העותרת לקבל הפטור מבחינות ההיתמחות וחזרה ושלחה מכתב אל הועדה המקצועית, ביום 4.7.17, ובו ביקשה לפטור אותה כליל מבחינות ההיתמחות (שלב א' ושלב ב') ולהכיר בה כרופאה מומחית בתחום רפואת העיניים, ללא בחינות אלה כלל.

באותו מכתב ציין פרופ' יציב כי: "הבחינות בהן עמדת ברוסיה לא כללו את כל חומר הרקע והידע במקצוע בדומה לשלב א'. הבחינות המחלקתיות הפנימיות המתקיימות בבית החולים הלל יפה, אותן עומד המועמד לתורנות במחלקה, כפי שתיארה ד"ר טיאוסנו במכתבה, אינן שוות ערך אף הן לבחינות שלב א' ואינן יכולות ישמש לצורך קבלת הפטור". בהמשך, הוסיף והבהיר פרופ' יציב במכתבו, כי בקשת העותרת נבדקה גם בפן אחר: "לאור מתוה קריטריונים שגובש לאחרונה בכדי לסייע בדיון בעניינים של רופאים עולים מרוסיה ומאוקראינה. לצערנו, מצאנו כי גם בתנאים אלו אינך עומדת, שכן אין ברשותך קטגוריה ראשונה או עליונה, ופרק הזמן שנצבר בניסיונך המקצועי אינו עונה על הדרישה". ועוד הוסיף: "עבודתך ברוסיה לאחר ההיתמחות היתה בעיקר אקדמית, בעת היותך סטודנטית לדוקטוראט, ופחות קלינית. הוועדה אף נתנה דעתה לכך, שמאז שנת 2006, עת עברת לארה"ב ועד לשנת 2015, עת התחלת את התמחותך בהלל יפה, לא עבדת כרופאה בעלת רישיון, אלא כצופה בלבד בארה"ב. בפרק זמן משמעותי זה לא היית רשאית לנתח או לעסוק בתחום כרופאה במקצועך". בהמשך לדברים אלו, ביום 21.8.17, ביקשה העותרת וקיבלה לידיה את עקרי תוכנית הלימוד (הסיליבוס) של בחינת שלב א' אליה ניגשה.

...

באותו מכתב ציין פרופ' יציב כי: "הבחינות בהן עמדת ברוסיה לא כללו את כל חומר הרקע והידע במקצוע בדומה לשלב א'. הבחינות המחלקתיות הפנימיות המתקיימות בבית החולים הלל יפה, אותן עומד המועמד לתורנות במחלקה, כפי שתיארה ד"ר טיאוסנו במכתבה, אינן שוות ערך אף הן לבחינות שלב א' ואינן יכולות ישמש לצורך קבלת הפטור". בהמשך, הוסיף והבהיר פרופ' יציב במכתבו, כי בקשת העותרת נבדקה גם בפן אחר: "לאור מתווה קריטריונים שגובש לאחרונה בכדי לסייע בדיון בעניינים של רופאים עולים מרוסיה ומאוקראינה. לצערנו, מצאנו כי גם בתנאים אלו אינך עומדת, שכן אין ברשותך קטגוריה ראשונה או עליונה, ופרק הזמן שנצבר בניסיונך המקצועי אינו עונה על הדרישה". ועוד הוסיף: "עבודתך ברוסיה לאחר ההתמחות היתה בעיקר אקדמית, בעת היותך סטודנטית לדוקטורט, ופחות קלינית. הועדה אף נתנה דעתה לכך, שמאז שנת 2006, עת עברת לארה"ב ועד לשנת 2015, עת התחלת את התמחותך בהלל יפה, לא עבדת כרופאה בעלת רישיון, אלא כצופה בלבד בארה"ב. בפרק זמן משמעותי זה לא היית רשאית לנתח או לעסוק בתחום כרופאה במקצועך". בהמשך לדברים אלו, ביום 21.8.17, ביקשה העותרת וקיבלה לידיה את עיקרי תוכנית הלימוד (הסיליבוס) של בחינת שלב א' אליה ניגשה.

המשיבות חזרו והדגישו, כי גם על פי הקריטריונים המקלים המיועדים לרופאים – עולים חדשים – מארצות חבר העמים, העותרת לא עמדה בתנאים המזכים בפטור ובשל כך נדחה הערר אותו הגישה בפני ועדת הערר.

עתירה זו עניינה בבקשת העותרת, ד"ר אלה אדלשטיין (אולפוביץ'), כי בית המשפט יורה למשיבים לעיין מחדש בעירעור שהוגש על ידה על תוצאות בחינת שלב א' לקבלת תואר מומחית ברפואת מישפחה ולנמק תשובתם תוך היתייחסות לטענותיה ביחס לכל אחת מהשאלות מושא העירעור.

אלא שלטענת העותרת, אין במכתב זה כל נימוק ועולה ממנו, כי השגותיה לא נבחנו באופן עינייני, כשהמשיבים הסתפקו אך בהצגת התשובה הנכונה לכאורה מבלי שהתייחסו לטענות שהעלתה בעירעור.

ומן הכלל אל הפרט תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 מסמיכות את המועצה המדעית למנות ועדות מקצועיות שתקבענה את סדרי בחינות המומחיות, וכן קובעות, כי המועצה המדעית תיקבע את סדרי הדיונים והעבודה, בין היתר בכל הקשור לבחינות.

...

אלא שעיון בנימוקים שנמסרו לעותרת מוביל למסקנה לפיה הוועדה התייחסה לכל שאלה בערעור באופן ענייני ומקצועי, תוך שהיא מפרטת מדוע התשובה בה בחרה העותרת אינה נכונה ומפנה למקור מקצועי התומך בקביעה זו או מפרטת מדוע התשובה שהוגדרה כנכונה על ידי ועדת הערעורים היא אכן הנכונה.

לאור כל האמור, לא מצאתי, כי החלטת ועדת הערעורים והמועצה המדעית נגועות בחוסר סבירות או כי נפלו בהם פגמים המצדיקים את התערבות בית המשפט והחזרת הדיון אל ועדת הבחינות לבדיקה מחודשת וזאת בהינתן ההלכות המחייבות התערבות מצומצמת של בית המשפט בעניינים מקצועיים שכאלה.

סוף דבר לאור כל האמור, דין העתירה להידחות.

הקריטריונים הרלוואנטיים לענייננו אשר מצויים במוקד טענות פרופורציה, הן בעתירה והן בתובענה דנן, הם 3.1 ו – 3.3 (ולהלן גם - "הקריטריונים"): "3.1 הספק הנו בעל ניסיון מוכח בבצוע הניתוחים המפורטים בפרק ו' לתקנון, כולם או חלקם, ובמתן השירותים נשוא ההיתקשרות, ובכלל זה ייעוץ ובצוע בדיקות ומעקב רפואי, והכל למשך תקופה של 24 חודשים לפחות." "3.3. הספק מעסיק (בכל מתכונת העסקה שהיא, בין כשכיר ובין כנותן שירותים באופן עצמאי) לפחות 4 רופאים אשר כל אחד מהם מקיים את שני התנאים המצטברים שלהלן (1) בעל תואר מומחה בכירורגיה פלאסטית לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג – 1973 (להלן : "תואר מומחה"); (2) חלפו לפחות 5 שנים מהמועד בו קיבל תואר מומחה".

פרופורציה כלל אינה מעלה טענות או ראיות חדשות שלא היו בידה בעת הגשת העתירה במסגרת התובענה דנן ובכל מקרה דבר לא מנע מפרופורציה לערוך את החקירה אותה בצעה בספטמבר 2016 טרם הגשת העתירה או טרם הכרעה בה. הטענות אודות העסקת הרופאים נטענו על ידי פרופורציה במסגרת העתירה והמסקנות העולות מדו"ח החקירה היו ידועות לפרופורציה כבר שנה לפני הגשת העתירה, כך לשיטתה.

...

בתגובה לתשובה טוענים הנתבעים כי במסגרת העתירה נקבע שההתקשרות בין כללית לקר הייתה כדין ולכן אין לאפשר לפרופורציה לגרום לדיון נוסף באותן הטענות ממש שכבר נדונו ונדחו, שהרי לצורך דיון בנזקים שנגרמו לפרופורציה יש תחילה לקבוע כי ההתקשרות לא הייתה כדין.

אני סבורה כי פרופורציה, למעשה, מבקשת לבטל ההכרעה בעתירה, לעקוף אותה ולנהל "משפט חוזר", תוך כדי העמדה לדיון מחדש בדיוק את אותן הטענות שנדונו בעתירה ונדחו במסגרתה, בהתעלם מההלכה בדבר המקרים החריגים בהם יותר לקיים "משפט חוזר" כאמור ובהתעלם מהדרך הדיונית המתאימה לכך.

יישום המבחנים האמורים בענייננו מביא למסקנה כי מתקיים מבחן "זהות העילה" בין העתירה ובין התובענה דנן.

לאור כלל האמור, אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית התובענה על הסף.

יצוין כי העותר מנהל הליך אחר בבית משפט לעניינים מנהלים בירושלים (עת"מ 45828-11-23) שעניינו הכרה בתארי המומחה בתחומי הכירורגיה הפלסטית והכירורגיה הכללית שניתנו לו בחו"ל. העתירה דנן עוסקת בבחינה שהתקיימה בתאריך 12/6/23.

המשיבות מפנות לנוהל העירעור שנערך בהתאם לסמכותן להסדיר את פעולת מערך הבחינות והליכי העירעור לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ז - 1976 (להלן: "פקודת הרופאים") ותקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג – 1973 (להלן: "תקנות הרופאים").

שלישית, יש לזכור כי הבחינה מיועדת לקבלת רישיון מומחה עבור רופא שאמור לעבוד במדינת ישראל ובשפה העברית, לרבות קריאת וכתיבת מסמכים בעברית.

אם העותר מתקשה באופן ניכר בתקשורת בכתב בשפה העברית בתחום מומחיותו, עולה חשש שצפוי לו גם קושי בהתמודדות עם השפה העברית במסגרת עבודתו בישראל.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, במסמכים שצירפו ושמעתי השלמת טיעון בדיון היום, מסקנתי היא שאין באפשרותי לקבל את טענות העותר, זאת אף מבלי להידרש לטענות הסף שהעלו המשיבות.

לאור כלל האמור, אני קובעת כי לא נפל פגם המצדיק התערבות בית משפט זה בהחלטות המשיבות.

העתירה נדחית.