מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירות נגד תקנות שעת חירום לאיסוף מידע טכנולוגי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 5.8.14 פנה הנתבע למנוח והודיע לו כי הוא מטפל בתביעתו ובקש ממנו להמציא תוך 21 ימים את המסמכים החסרים: העתק טופס הודעה על פגיעה בעבודה חתום על ידי המעסיק, אישור מכל אחד מהמעסיקים שצוינו בתצהיר המנוח חתומים בחתימה וחותמת תוך ציון התפקיד, החומרים שנחשף לעבודה וכיצד באה לביטוי החשיפה לחומרים אלו, כמה שנים וכמה שעות ביום היה חשוף לחומרים אלו ודפי מידע מהמעסיק לגבי חומרים להם נחשף (ר' נספחי כתב התביעה).
משכך המנוח הגיש את תביעתו בה עתר להורות לנתבע לבדוק את התביעה לגופה ולדאוג לקבל את הפרטים והמסמכים בהתאם להוראות תקנה 8.
במסגרת ניהול התיק ונוכח העובדה כי חלק מהמעסיקים לא נתנו את הפרטים כנדרש ניתן צו נגד חברת החשמל וכפועל יוצא מכך חברת החשמל מסרה נתונים בנוגע לתנאי עבודתו של התובע ופירוט בנוגע לחשיפתו לחומרים.
כמו כן יש קושי נוסף הנובע מהשינויים החלים מעת לעת בהרכב החומרים המשמשים לאותן מטרות תעסוקתיות, כפועל יוצא משינוי טכנולוגי או משינוי בתקינה ובחוקי הבטיחות.
מעבר לכך קיים גם הקושי המיוחד הניצב בפני עובד המבקש לאסוף מידע: בין משום שלעתים מקום העבודה ניסגר והמעסיק אינו פעיל, בין משום השינויים שחלו עם הזמן בשיטות העבודה או בחומרים שבהם נעשה שימוש (אשר יכול ולא נשמר מידע לגביהם) ובין משום החשש של המעסיק מתביעות נזיקין בהתבסס, בין היתר, על מידע שיינתן על ידו.
...
זאת, להבדיל מחשיפה לפרקי זמן משמעותיים, כפי ששוכנענו כי היה במקרה זה. כמו כן, אנו סבורים כי התובעת עמדה גם בנטל להוכיח בשנים שציינו, את החומרים אליהם נחשף המנוח.
במקרה דנן התרשמנו ושוכנענו כי הוצגה בפנינו תשתית עובדתית משמעותית ומספקת בנוגע לחשיפה של המנוח במהלך עבודתו לחומרים שונים בעלי פוטנציאל מסוכנות כמפרט – ומשכך שוכנענו כי אין מקום לשלול את האפשרות ויש למנות מומחה רפואי.
בכל הנוגע לטענה שנטענה לפיה אין לקבל את התביעה כי התובעת והמנוח לא הציג את הפרטים והמסמכים כפי שפורט במכתב הדחייה הראשון, הרי שעיון בסיכומי הנתבע מעלה כי טענה זו נזנחה, הגם שסיכומי התובעת התייחסו בעיקר לטענה זו. הרי שבכל מקרה עיון בסעיף 8 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח-1998 מעלה כי נקבע שם, כדלקמן: "(ג)לא השלים התובע את החסר, עד למועד האחרון להשלמת הפרטים תידחה התביעה; ואולם לא תידחה תביעה כשהמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם". ברי כי מדובר בפרטים שנמצאים ברשות המעסיק ומשכך אין לדחות את התביעה בשל כך. סוף דבר אשר על כן, לצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי-רפואי בין הליקויים מהם סבל התובע לבין תנאי עבודתו בנוגע לשנים 2007-2014 כמתואר לעיל ימונה מומחה רפואי.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

הנשיאה א' חיות: העתירות שבפנינו, שהדיון בהן אוחד, מופנות כנגד החלטת הממשלה מיום 31.3.2020 להסמיך את שירות הבטחון הכללי על פי סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הבטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן: חוק השב"כ), ובאשור ועדת המשנה לעינייני מודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לבצע איסוף, עיבוד ושימוש ב"מידע טכנולוגי" הנוגע לחולים מאומתים בנגיף הקורונה החדש (להלן: הנגיף) וכן לאנשים שבאו עימם במגע קרוב (להלן: החלטת ההסמכה).
כבר בפתח הדברים יצוין כי העתירות שבכותרת הופנו תחילה גם כנגד החלטת ממשלה נוספת מיום 16.3.2020 (אשר תוקנה בעקבות הערות בית המשפט ביום 25.3.2020), שהסמיכה את משטרת ישראל בתקנות שעת חרום (נתוני מיקום), התש"ף-2020 (להלן: תקנות המישטרה) לפקח על קיום חובת הבידוד ולאכוף אותה על חבי בידוד.
במסגרת הדיון נדונו ארבעה מסלולים אפשריים להסמכת השב"כ להפעיל את האמצעים הטכנולוגיים שבידו לצורך קיום חקירות אפידמיולוגיות: (1) תיקון חוק השב"כ במסלול חקיקתי רגיל והוספת הסמכות האמורה לחוק זה; (2) חקיקת חוק ייעודי נפרד למטרה זו; (3) התקנת תקנות שעת חרום על ידי הממשלה מתוקף סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, בדומה למהלך שבוצע ערב השבעת הכנסת ה-23 והיה נושא העתירות המקוריות; (4) הסמכת השב"כ לבצע פעילות זו על-ידי הממשלה מתוקף סעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ בהחלטת הסמיכה.
אני מסכים, בנסיבות, לקביעה מסוייגת זו, וכן לנימוקיה של חברתי הנשיאה ולמה שנגזר מהם, דהיינו שלצורך מילוי תפקידו זה מוסמך השב"כ (באמצעות עובדיו) לקבל, לאסוף ולעבד "מידע טכנולוגי" ולהעבירו למורשים לכך במשרד הבריאות בהתאם לסעיפים 8(א)(1) ו-(2) ו-11 לחוק השב"כ, והכל בשים לב לכך שהפעילות המיוחדת האמורה נועדה, בתנאי הזמן, הארוע, המהות והמקום – לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה (החורג מביטחון המדינה, במשמעות הצרה שלו).
...
משכך אני סבורה כי יש להחילו ממועד מתן פסק הדין זה וכן ניתן לצפות כי הסדר ברוח זו יעוגן גם בחקיקה עתידית.
סוף דבר הימים אינם ימים כתיקונם.
דומני, כי עם כל חשיבותם של חופש העיתונות והחיסיון העיתונאי, הרי שבהיות הכלל של החיסיון העיתונאי (חיסיון יחסי, כידוע) מעוגן בפסיקה, נראה לי קשה לעגן את החריג לכלל בחקיקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מקורו בהוראתו של סעיף 18 לחוק, שזכה לשם הקצר והקולע "חוק הסמכת שירות הבטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצימצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השמוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), תש'ף-2020". סעיף 18(ב) לחוק זה קובע: "מידע [שנאסף] יהיה חסוי בפני כל אדם, לא ייעשה בו שימוש לצורך הליך משפטי, לרבות חקירה על פי דין, ולא יתקבל כראיה במשפט". החוק מוסיף וקובע, לשיטתה של המדינה, כי חומר שנאסף יימחק לאחר זמן לא רב. משני הטעמים הללו חוששת המדינה כי יקשה עליה להעמיד ראיות מספיקות להגנתה.
כך, בבג"ץ 2435/20 עו"ד לוונטהל נ' ראש הממשלה (פורסם באתר הרשות השופטת, 7.4.2020) עסק בית-המשפט בצעד חריג וקיצוני (עד אותם ימים), שנקטו הרשויות באמצעותן של תקנות לשעת חרום – הטלתו של סגר על העיר בני-ברק.
בבג"ץ 2109/20 עו"ד בן מאיר נגד ראש הממשלה (פורסם באתר הרשות השופטת, 26.4.2020) דן הֶרכב בראשותה של כבוד הנשיאה אסתר חיות בעתירות נגד החלטתה של הממשלה להסמיך את שירות בטחון כללי להפעיל אמצעי-ניטור, שתכליתם בלימתה של התפשטות המגיפה.
...
זוהי "אותה מערכת עובדתית, המזכה את התובע לקבל את הסעד שהוא עותר לו. 'עובדה' אינה אלא נתון שבהצטרפו לנתונים אחרים, יש בו כדי להצדיק הסקת מסקנה המחייבת את מתן הסעד" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 125 (מהדורה 12, 2015)).
בענינו של תובע כזה לא יהא מנוס מן המסקנה כי תביעתו לא תוכל לצלח.
סוף דבר שתי התביעות מסולקות על הסף.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

נגד העותר, תושב ישראל, הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים (מ.ת 1549-01-11) כתב אישום (מתוקן) הכולל 4 אישומים בגין עבירה של חברות באירגון טרוריסטי, לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טירור, תש"ח -1948 (להלן: הפקודה למניעת טירור); עבירות של חברות ופעילות בהתארגנות בלתי מותרת, לפי סעיף 85 (ב), ג), (ט) לתקנות ההגנה (שעת-חרום), 1945 (להלן: תקש"ח); קשירת קשר לבצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 (א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין); מגע עם סוכן חוץ, עבירה לפי סעיף 114 (א) לחוק העונשין; עבירות של נשיאת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144 (ב) לחוק העונשין; עבירות של רכישת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144 (א) לחוק העונשין; עבירות של סחר בנשק, לפי סעיף 144 (ב2) לחוק העונשין ועבירות של ניסיון לסחר בנשק, לפי סעיף 144 (ב2) לחוק העונשין בצרוף סעיף 25 לחוק.
העותר ושותפו הגיעו לשם הכנה לבצוע המשימה לגבעת "שראפת" הצופה אל האצטדיון על מנת לבחון את המיקום המתאים לבצוע הפיגוע, תוך שהם עורכים איסוף מודיעיני על האיזור.
בא-כוח העותר מדגיש כי מאז מעצרו ועד הגשת הודעתו האחרונה במישטרה העותר היה "מנוע מפגש עם עו"ד" ועל כן הודאותיו נגבו ממנו ללא מימוש זכותו להיוועץ עם עו"ד. באשר למשפט הזוטא שהוא מבקש לקיים, טען בא-כוח העותר כי המידע הנו חיוני לביסוס קו הגנתו, שעה שהוא נסמך כעת על פרי זיכרונו של העותר בלבד.
הוא ביקש בנוסף ליתן לו מידע באיזה מתקן שהה העותר ואילו פעולות חקירה בוצעו בו. כמו כן, לדעת לאיזה תקופות החומר החסוי היתקבל ולאילו עניינים בכתב האישום הוא נוגע, כמו גם סווגן של הראיות כפרונזיות או טכנולוגיות.
...
היה ושופט של בית משפט זה יגיע למסקנה כי הצדק דורש חשיפת החומר, רשאית התביעה לחזור בה מכתב האישום אך אין היא מוסמכת לנהל את המשפט מבלי להעביר את החומר.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לרבות בא-כוח המדינה ונציגיה במעמד צד אחד, ועיינתי בחומר החסוי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו