עקרי הוראות חוק העזר, כנוסחן לאחר התיקון (ראו חוק עזר לתל-אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) (תיקון), התשע"ז-2017) - בהתרת פתיחת עסקים בימי שבת ומועדי ישראל, במספר מצומצם של מתחמים מסחריים ובהתרת פתיחת מספר מוגבל של מרכולים.
העותרת מפנה להסדר הקיים בנוהל "היתרי לילה בעיר תל אביב יפו – יוני 2015 (ראו נספח 19 לעתירה), לפיו די בכך שהוגשה בקשה לרישיון עסק ושלא קיים סרוב לבקשה שכזו. לשיטת העותרת, אין לקבל את המענה של הערייה לטענה זו, לפיו בנגוד להיתרי שבת, אין חובה לנצל את היתרי הלילה, שכן חוק העזר אינו מטיל כל חובה לנצל את היתרי השבת. העותרת מוסיפה על כך ומבהירה, כי הליכי קבלת או חידוש רישיון עסק הוא הליך מסועף ומורכב, כי רשויות מקומיות מאפשרות לעסקים להתחיל לפעול עוד בטרם הוסדר רישיון העסק שלהן ומודגש, כי אין להתיר הליכי אכיפה הקבועים בחוק אחד, בשל הפרה של חיקוק אחר.
הערייה הוסיפה על כך והבהירה, כי חוק העזר נקבע כשנה וחצי לפני קביעת הנוהל ולשיטתה, פרק זמן זה שולל את טענות העותרת בהקשר זה. הערייה מפרטת, כי העותרת ידעה, בין היתר, על מדיניות אכיפה זמנית שנקבעה ביום 2.9.13 והעניקה תקופת היסתגלות בת שנה; על החלטת בית המשפט מיום 19.5.14, אשר הורתה לעירייה לקבוע מדיניות אכיפה שתחול באופן מידי; על מדיניות אכיפה חדשה שנקבעה ביום 9.9.14, האוסרת פתיחת מרכולים בשבת; על קנסות ובקשות לצוי סגירה וכן על בקשות על פי פקודת בזיון בית המשפט שננקטו כנגדה מטעם הערייה.
...
בד בבד, אני מקבל את טענות העותרת בחלקן ביחס לעדכון המכסות.
בהתאם לכך, אני מורה לעירייה לעשות שימוש בסמכותה ולבחון אם התרחש "שינוי הנוגע לעניין", כהוראת סעיף 2(ט) בחוק העזר, באופן המצדיק כי תוגש הצעה לעדכון המכסות אל מועצת העירייה.
כל זאת, מבלי לעכב את פרסום ומימוש הוראות הנוהל וחוק העזר ומבלי לכבול את שיקול הדעת של העירייה, של מי מבעלי התפקידים בה, או של המועצה הכללית ביחס לתוצאות בחינה זו.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, בהיקף הדיון, במורכבותו ובמכלול נסיבות העניין - אני מחייב את העותרת לשאת בהוצאות העירייה, בסכום מתון וכולל של 7,500 ₪.
