]השופט ד' מינץ:
לפנינו עתירה נגד צו החרמה והריסה שהוציא המשיב לדירה הנמצאת בקומת הקרקע במבנה שבכפר עוריף ליד העיר שכם (להלן: הדירה) בה התגורר המחבל מהנד פלאח עבדללה שחאדה (להלן: המחבל), לאחר שביום 20.6.2023 ביצע פיגוע טירור רצחני יחד עם חאלד מוסטפא עבד אללטיף עבד אלרחמאן צבאח (להלן: צבאח) במיתחם תחנת הדלק ליד יישוב עלי, בו נרצחו ארבעה אזרחים ישראליים: אלישע אנטמן ז"ל, עופר פיירמן ז"ל, הראל מסעוד ז"ל ונחמן שמואל מורדוף ז"ל וכן ניפצעו בו אנשים נוספים (להלן: הפיגוע).
...
מנגד המשיב טען כי דין העתירה להידחות.
המשיב טען כי אין בחוות הדעת מטעם העותר כדי לשנות ממסקנה זו. לגבי מעורבות או מודעות בני משפחתו של המחבל בכוונת המחבל לבצע את הפיגוע, נטען כי כבר נקבע בעבר במקרים דומים כי היעדר ראיה בעניין מודעות או מעורבות מצד בני המשפחה אינה מונעת כשלעצמה את הפעלת הסמכות , ובכל מקרה בידי גורמי הביטחון מידע המעלה אינדיקציה אפשרית למודעות מסוימת של מי מבני משפחתו של המחבל המתגוררים בבית לכוונותיו הנפשעות של המחבל.
כאמור, טענתם הנוספת של העותרים היא בדבר הנזק העקיף העלול להיגרם כתוצאה מההריסה לשאר המבנה ולמבנים השכנים לו. גם בעניין זה, קיימת פסיקת ארוכת שנים ודי להפנות לפסק הדין בעניין בג"ץ 7550/23 שנתיר נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית (2.11.2023) אשר ניתן לפני מספר ימים הרלוונטי לענייננו, בו נאמר כך:
"טענות העותרים באשר לאופן ביצוע ההריסה דינן להידחות אף הן. בית משפט זה שב והבהיר כי אופן ביצוע ההריסה הוא 'מסוג הנושאים המקצועיים שבהם מסור למשיב שיקול דעת רחב במיוחד, ובהעדר נסיבות חריגות, אל לו לבית משפט זה לשים עצמו בנעלי המשיב, שחזקה עליו כי יפעל בזהירות הנדרשת' (בג"ץ 480/21 קבהא נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, פסקה 13 והאסמכתאות שם (3.2.2021); בג"ץ 2036/23 פרוך נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, פסקה 6 והאסמכתאות שם (10.4.2023)). [...] באשר להערכת הנזק האגבי שעלול להיגרם בעקבות ההריסה, עצם העובדה שהדירה המיועדת להריסה נמצאת בבניין בן מספר קומות, לא די בה כדי להוביל למסקנה כי ההריסה עתידה להסב נזק לדירות סמוכות באופן שמונע את ביצועה (ראו, לדוגמה: בג"ץ 3137/22 ג'ראד נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון (30.5.2022)). אמנם, בחווֹת הדעת מטעם המשיב במקרה דנן נאמר כי 'מעצם אופי הפעילות קיימת היתכנות לנזק' בהתייחס לרכיבי בנייה קונסטרוקטיביים ולא קונסטרוקטיביים בשני המבנים שבהם מצויות הדירות המיועדות להריסה. עם זאת, כפי שהבהירו המשיבים וכפי שהובהר בדיון, מדובר בחוות דעת שאינן חריגות ביחס לחוות דעת שניתנו בעבר, ומדובר למעשה בניסוח גנרי, בבחינת 'סייג', תוך הדגשה כי מדובר ברמה וסבירות נמוכים לנזק. על כך יש להוסיף כי המשיבים כפרו בטענת העותרים באשר לנזקים שנגרמו בעבר במקרים אחרים שבהם הוצאו לפועל צווי הריסה, ולדבריהם, זולת מקרים נדירים ובודדים, הנזק שנגרם בעבר בעת ביצוע הריסות תואם את הנזק שהוערך על ידי גורמי המקצוע" (שם, פסקה 11; ההדגשה במקור).
סיכומו של דבר, מדובר בהחלטה שהתקבלה בסמכות תוך בחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, ובהתקיים התנאים הנדרשים להפעלת התקנה.
אין העתירה מגלה אפוא כל עילה להתערבות בית משפט זה.
העתירה נדחית.
