עתירות נגד עיריית רחובות בגין חובות עירוניים

צו המורה למשיבה לבטל את הליכי הגבייה בגין חוב נטען של 254,329.6 ₪ לשנת 2017.

תגובת המשיבה המשיבה פותחת דבריה ומציינת כי המבקשת חויבה כל השנים בחסר וכאשר גילתה זאת המשיבה תיקנה את החיוב בהתאם לחוק העזר העירוני.

על פי הגדרות אלה לא יכול להיות חולק כי המשיבה – עריית רחובות - מהוה 'רשות' וכן החלטתה שלא לפעול על פי ההסכם משנת 2014 ולהוציא למבקשת שומות מתוקנות של אגרות שלוט מהוה 'החלטה של רשות במילוי תפקיד צבורי על פי דין'.

(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית); (2) ערעור המנוי בתוספת השניה (להלן - ערעור מנהלי); (3) תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית); (4) ענין מנהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מנהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק".

...

סע' 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כדלקמן: "מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם". אמנם הליך זה התנהל עד תום לרבות שמיעת ראיות, ואולי ראוי היה כי התובענה תידחה לפי תק' 101 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אך אני סבור כי למען היעילות, רצון הצדדים להגיע לפתרון והכרעה לגופו של עניין ובמיוחד לאור סמכותו של ביהמ"ש הנעבר לדון בהליך מן השלב שאליו הגיע ביהמ"ש הקודם, כמובן לפי שיקול דעתו, אני סבור כי ראוי יהיה להורות על העברת ההליך אל ביהמ"ש המוסמך הוא בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז היושב בלוד.

אשר על כן אני מורה על העברת ההליך בהתאם.

אני מחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

ההסכם והתניות הנקובות בו באשר לתשלום היטלים ובכללם היטל הסלילה: בס' 2.18 להסכם הצהירה המוכרת (הנתבעת) כי גילתה לרוכשת (הנתבעת) כל נתון רלבאנטי לדעתה בכל הקשור לממכר, ככל שהוא ידוע לה. בס' 2.19 הצהירה הנתבעת כי לא ידוע לה על קיומם של חובות בגין מסים היטלים ותשלומי חובה בגין הממכר וכי נכון למועד החתימה על החוזה, אין חובות כלפי עירית חיפה בגין היטלי פיתוח וארנונה.

בעדותו לפני בית המשפט העיד מר עומר כי נטל חלק פעיל בגיבוש ההסכם וכריתתו "נכון שלא הייתי ברזי החוזה, אבל אני הייתי אמון... אני הייתי ראש אגף הכספים, וכאחראי על הנושא, גם כאחראי על התחום שלי וגם כאחראי לבצע את המסירה לדעתי אני חתום על החוזה... האם נכון, שבטרם חתמתם על הסכם עם רולן.. עשיתם בדיקה בעירית חיפה, מה הם ההיטלים הצפויים להיות בקשר לממכר ממכר? ת. עשיתי, אני באתי לעירית חיפה וביקשתי לנקות את השולחן מכל מה שיש ברגע זה... חובות וכו' בקשר לנמכר, כן בהחלט בדקנו. חובות והיטלים שקיימים בקשר לממכר, בהחלט בדקנו ואני חתמתי על הצ'ק בעירית חיפה. הבאתי איתי עוד מורשה חתימה". מנגד העיד מר ברוך אלעד מטעם התובעת שכוונת התובעת בהסכם הייתה אחרת ממה שנכתב "בחלק הזה של הפסקה כולנו רואים שזה כתוב, אני לא אגיד שזה לא כתוב כי זה כתוב. ש. התכוונתם למשהו אחר ממה שכתוב ? ת. ממש כן... ש. למה התכוונתם. ת. ...הסיכום בנושא היה חד משמעי שעד למסירת החזקה ויש על זה תימוחים (הטעות במקור- מ.ק.נ) במקומות אחרים, מפני שהם היו צריכים לתת גם אישורים לגבי היטלים עד למועד מסירת החזקה, וזה דבר מאוד מאוד חשוב, אני לא יודע איך השתרבב הקטע הזה, הסיכום, ורוח הסיכום הייתה, שסולל בונה נושאת עד מסירת החזקה. ש. בכל התשלומים. ת. כולל היטלי פיתוח, כן. ש. בכל ההיטלים?.. ת. כן. ש. גם היטל השבחה? לא זוכר היטלי השבחה...אני מדבר על מסים ערוניים... ש. היטל השבחה זה גם מס ערוני.. ת. מסים ערוניים, מסים ערוניים והיטלי פיתוח, רוח הסיכום והסיכום היה עד למועד החזקה, שהייתה הרבה יותר מאוחר ממסירת ההסכם מסיבות של סולל בונה דרך אגב, וזהו... ש...היית מיוצג על יד עורך דין בהסכם זה? ת. כן. ..ש.. זה נכון שהוחלפו טיוטת בקשר להסכמים האלה? ת. כן " (ההדגשות אינן במקור- מ.ק.נ).

בסיכומיה טענה התובעת כי בהתאם לס' 4 לחוק עזר לעריית חיפה (סלילת רחובות), תשמ"ב- 1982 חוב היטל הסלילה נוצר בעת תחילת הסלילה.

לטענתה, לצורך הטיפול בעתירה היא הקדישה כ- 125 שעות עבודה לרבות של המנכ"ל, הדירקטורים ורואת החשבון של התובעת, המוערכת על ידה בסך של 80,000 ש"ח. כן לטענתה בגין הטיפול בעתירה היא שילמה לעורכי דינה שכר טירחה בסך של 101,930 ₪ בתוספת מע"מ. מאחר וקבעתי לעיל כי התובעת חבה בתשלום היטל הסלילה, אין כל מקום לקבל את טענתה לפיה על הנתבעת לשאת בסכומים בהן נשאה התובעת לצורך ניהול העתירה שהגישה כנגד עירית חיפה בקשר להיטל הסלילה נשוא התביעה.

...

מכל המקובץ עולה כי יש לדחות תביעת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום היטל הסלילה אשר הושת עליה, זאת בשים לב להוראות ההסכם בין הצדדים, לדחות את תביעתה של התובעת לחייב את הנתבעת בשל הפרת חובת תום הלב וגרימת נזק במעשיה וכן לדחות תביעת התובעת לחיוב הנתבעת להשבת הוצאותיה בגין העתירה המנהלית אותה הגישה בגין היטל הסלילה.

ממילא לא היה בה באותה "הערה" להשפיע על הכרעה זו, לכאן או לכאן ואין לי אלא להצטער על כי ב"כ התובע בחר לעשות כן. סוף דבר, אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 5000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

על פי העותרים, משהגישו למשיבה 5 בקשה לקבלת היתר בנייה, כל אחד על מגרשו, לאחר שהשלימו את התנאים להיתר, וכשביקשו אף לקבל מהעירייה אישור על העידר חובות לצורך רישום זכויות החכירה שלהם, הסתבר כי הערייה מבקשת לחייבם באגרות, היטלי פיתוח ודמי הקמה בגין מרכיב הבנייה במקרקעין (דרישות התשלום מהתאריכים 18.12.2019 ו-15.1.2020 צורפו כנספח ח' לעתירה).

ככל שבכוונת העותרים להעלות טענות כנגד תנאי המיכרז, לרבות סכום הוצאות הפיתוח שנקבע בו, הרי שהם מושתקים מלעשות כן, בשים לב להלכה לפיה יש לתקוף את תנאי המיכרז לפני הגשת ההצעה ובטרם תסגר "תיבת ההצעות". סכומי הוצאות הפיתוח שצוינו במסגרת חוברת המיכרז נקבעו על ידי גורמי מיקצוע, והעותרים לא הלינו על תנאי המיכרז, אלא קיבלו אותם בכך שהגישו הצעתם בהתאם לחוברת המיכרז, ואף שילמו את הוצאות הפיתוח ללא כל מחאה.

כפי שעולה מתשובתה של רמ"י הרי שעובר לפירסום המיכרז הגיעו כל הצדדים, קרי – רמ"י, הערייה, החברה לפיתוח רחובות וגורמים נוספים, להסכמות לפיהן הוצאות הפיתוח בפרויקט לא ימומנו באמצעות גביית אגרות והיטלים לפי חוקי העזר הערוניים, אלא ישולמו על ידי הזוכים במיכרז על בסיס ערכים הנגזרים מתקציב פיתוח כולל לפרויקט, שאושר על ידי כל הגורמים הנ"ל (סעיף 11 לכתב התשובה של רמ"י לעתירה).

...

מקובלת עליי עמדת רמ"י לפיה, מאחר שהתקציב גובש על ידי צוות מקצועי, אשר כלל, בין היתר, את נציגי העירייה וחברת הפיתוח, חזקה כי הוא משקף את עבודות הפיתוח הרלוונטיות שניתן לגבות בגינן הוצאות פיתוח על פי חוקי העזר, כך במיוחד לאור העובדה כי בסמוך למועד המכרז עודכנו סכומי הוצאות הפיתוח.

אלא שאיני סבור כי עקרון השוויון, למרות חשיבותו הרבה, מצדיק תוצאה שאינה עולה בקנה אחד עם מסקנתי לפיה לא היה מקום לדרישות החיוב מושא עתירה זו נוכח התשלומים ששולמו על ידי העותרים עבור הוצאות פיתוח במסגרת המכרז.

בנסיבות אלה, איני סבור כי יש לזקוף את השיהוי לחובת העותרים ולדחות את עתירתם מטעם זה. סוף דבר – העתירה מתקבלת.

ואכן, לאחר חתימת חוזה השכירות שיראל פנתה לעירייה והסדירה את רישום ההחזקה ואת תשלום המיסים הערוניים.

עם זאת, בהתאמה לקביעת בית המשפט בתביעת נידם הערייה תפחית את חובם של העותרים בגין הנכס כך שיוגבל עד לסוף חודש פברואר 2010 (החוב בגין חודש מרץ 2010 ככל שקיים יימחק).

אף איני סבור כי יש לזקוף לחובת הערייה את אי-מיצוי ההליכים כנגד העותרים בגין התביעה שניהלה כנגד בנק הפועלים במסגרת ת"א (שלום רחובות) 23266-04-17 עריית רחובות נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם)].

...

לפיכך אני קובע כי לא נפל פגם בהתנהלות העירייה במישור הדין המינהלי.

לפיכך אני דוחה את טענת העותרים כי היה בהליכים אלה כדי למנוע מהעירייה את המשכם של הליכי הגבייה בגין החוב.

סוף דבר – העתירה נדחית.

פתח דבר לפניי שתי עתירות שהגישו העותרים כנגד המשיבה, עריית רחובות (להלן גם: "הערייה"), בהתייחס לחובות ערוניים שונים שהצטברו בין השנים 2004 עד 2022 בגין נכסים בתחומי העיר רחובות.

לטענת העותרים המדובר בחיובים רטרואקטיביים אסורים שדינם להתבטל, כי הערייה מנועה מלגבות את החובות נוכח התיישנותם והשהוי הניכר, וכן כי יש להורות על ביטול הפרישי ההצמדה והריבית.

...

נוכח המסקנה אליה הגעתי, ממילא איני נדרש לטענת המשיבה בדבר השיהוי שדבק בהגשת העתירות מצד העותרים.

סבורני כי קיים קושי בקו טיעון זה של העותרים, שכן, וכאמור, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי דבר החובות היה ידוע להם, וכי הם העלו בעבר בפני העירייה, בהזדמנויות שונות, טענות ביחס אליהם, כאשר את חלקן נראה שאף זנחו במרוצת השנים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל – העתירות נדחות.