עתירות נגד מפתח אחיד לקביעת מספר חברי מועצה ברשויות מקומיות

פסיקה זו ניתנה לפני חקיקת תיקון מספר 12 לחוק, שבמסגרתו נקבע מוסד "הממונים", וכן לפני תיקון מספר 14 לחוק שהאריך את תקופת המינוי מששה חודשים לשנה; ואולם לשון הסעיף נותרה כשהייתה, ותכלית החוק - בדבר הצורך במינוי מועצות דתיות בסמוך לבחירות למועצת הרשות המקומית והעדפתן על-פני מינוי צוות ממונים מטעם השר - נותרה בעינה.

עקרון הייצוגיות של הרכב המועצה הדתית נקבע בסעיף 4 לחוק, המורה כדלהלן: "שלוש הרשויות הנזכרות בסעיף 3 יחוו דעתן על המועמדים מבחינת התאמתם לשמש חברי המועצה ומבחינת ייצוגם המתאים של הגופים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי הדת הייחודים ... במקום". העקרון בואר בהרחבה בפסיקה, ובהקשר זה נפסק, כי מלאכת הרכבת מועצה דתית הוא "מעשה מרכבה פוליטי" (בג"צ 7068/10 חמי דורון נ' השר לעינייני דתות (29.5.2011)), אשר תוצאתו נידרשת לשקף את יחסי הכוחות בין הסיעות השונות במועצת הרשות המקומית.

הובהר לו במהלך הדיון, בין-השאר, כי לא הועלתה מטעם סיעת ש"ס הצעה קונקרטית אחרת ביחס לרשימה שהוכנה לקראת הישיבה; ובתום דיון אישרו חברי מליאת מועצת העיר את רשימת חברי המועצה הדתית, ברוב של 11 חברים בעד, לעומת חבר אחד נגד (יו"ר סיעת ש"ס).

כן מציינת הערייה, כי בהתאם לפסיקה, הרכב מועצה דתית אינו אמור להיות זהה להרכב הרשות המקומית; וגם אם טוענות העותרות לסטייה מהפילוח הסיעתי במועצת העיר בשל העדר ייצוג לסיעת ש"ס - דבר המוכחש על-ידי הערייה - הרי שמדובר לכל היותר ב"סטייה קלה" או "סטייה שולית", שנדרשת בנסיבות הספציפיות, ואשר על-פי הפסיקה אינה מקימה עילה להתערבות שיפוטית.

כפי שצוין בסקירת הרקע העובדתי לעיל, יישומו של "המבחן הסיעתי" במועצת העיר גבעת שמואל, המונה 15 חברים נבחרים, מתוה "מפתח סיעתי" במועצה הדתית - המונה שבעה חברים מתוכם אחד הוא נציג רבנות העיר שאינו בעל השתייכות פוליטית - ביחס של 1 ל-2.5 מהייצוג במועצת העיר.

...

גם בחינת ייצוגן של סיעות האופוזיציה, בהתאם לחלקה היחסי של האופוזיציה במועצת העיר, הובילה את המועצה, את הוועדה המייעצת לשר ואת השר למסקנה, כי על הרכב המועצה הדתית לכלול נציג אופוזיציה אחד בלבד, על-מנת שיישמר עיקרון הייצוגיות; כי ייצוג האופוזיציה על-ידי שני נציגים יוביל לחריגה מעיקרון הייצוגיות, ויקנה לאופוזיציה כוח יתר במועצה הדתית; וכי בשל העובדה ששתי סיעות האופוזיציה לא הגיעו לכלל הסכמה בדבר נציג מוסכם מטעמן כנציג האופוזיציה במועצה הדתית, יש לראות בנציג מטעמה של סיעת לב - סיעת האופוזיציה הגדולה מבין השתיים - כנציג האופוזיציה במועצה הדתית.

משנדחית העתירה לגופה, אין להיזקק עוד לטענות הסף.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, נדחית העתירה.

זו השאלה לה אני נידרשת בעתירה זו. טענות העותרים העותרים הם נציגות הבית המשותף, המכונה בית קנ"י. העותר 2, מר חיים קנפל, מנהל עסק הממוקם במיתחם והיחיד שמשמש כחבר נציגות הבית המשותף.

העותרים מצידם ויתרו על כל תביעה ו/או דרישה שיש להם נגד העיריה, לשיפוי הוצאותיהם, עבור אי פינוי הפסולת בעבר (נספח 3 לעתירה המתוקנת) (להלן "ההסכם").

מוסיפים העותרים וטוענים כי בג"ץ חולון קבע שעל משרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה לקבוע קריטריונים להבחנה האמורה, על מנת שהרשויות המקומיות תוכלנה להשתמש בקריטריונים בבואן לחוקק חוקי עזר.

ואולם, לא ניתן להתייחס לכל הפסולת המיוצרת בתחום השיפוט באופן אחיד ולהתעלם מטיבה, מקורה, ובעקר מכמותה ועלויות הטיפול בה. פינוי אשפה בכמות בסיסית הנו חלק משרותי הליבה הניתנים על ידי העיריה לתושביה ומפעלים בכללם, והם ממומנים מכספי הארנונה, אולם, דרישת העותרים אינה מתייחסת לפינוי כמות פסולת בסיסית, אותה העיריה מפנה, אלא לפינוי מלוא הפסולת המיוצרת על ידי המפעלים הדורשת טפול חריג בטיבו ובהיקפו.

לצורך כך נקבעו קריטריונים, העולים בקנה אחד עם מה שנקבע בבג"ץ חולון, שעקרם השוואת שירות פינוי אשפה למגורים ולתעשייה לפי מפתח של 1.9 ק"ג אשפה ליום לעובד (שהיא כמות הפסולת הממוצעת לנפש על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה).

במקביל, פנתה העיריה למפעלים בתחום איזור התעשיה והגיעה עם רבים מהם להסדר בדבר כמות הפסולת, סוגה ומספר הפינויים בשבוע שיבוצעו על חשבון העיריה, לרבות עם העותרים שחתמו על הסכם ביום 27.12.12, באמצעות ב"כ עו"ד אבידר.

כך נקבע בענין קריון "סבורני כי יש לקבוע בחוק העזר קריטריונים ברורים לצורך בדיקת קיומה של אשפה חריגה בנכסים בתחומה ולחייב באגרת פינוי אשפה אך ורק למימון הוצאות החורגות מהשרות הרגיל לתושב בגין פינוי אשפה" כך אף נקבע בעת"מ (מרכז) 31264-10-14 אסף סנטר ניהול בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב (פורסם בנבו 14.1.16) סעיפים 14, 15: "המשיבה אינה רשאית להשית את חובת פינוי האשפה על העותרת מבלי שקבע קריטריונים ברורים בחוק העזר לאבחנה בין אשפה 'רגילה' ל'חריגה'. לא די בקביעת המפקח אשר לא נסמכת על קריטריונים כפי שנקבעו בחוק העזר.

...

כך נקבע בענין קריון "סבורני כי יש לקבוע בחוק העזר קריטריונים ברורים לצורך בדיקת קיומה של אשפה חריגה בנכסים בתחומה ולחייב באגרת פינוי אשפה אך ורק למימון הוצאות החורגות מהשירות הרגיל לתושב בגין פינוי אשפה" כך אף נקבע בעת"מ (מרכז) 31264-10-14 אסף סנטר ניהול בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב (פורסם בנבו 14.1.16) סעיפים 14, 15: "המשיבה אינה רשאית להשית את חובת פינוי האשפה על העותרת מבלי שקבע קריטריונים ברורים בחוק העזר לאבחנה בין אשפה 'רגילה' ל'חריגה'. לא די בקביעת המפקח אשר לא נסמכת על קריטריונים כפי שנקבעו בחוק העזר.

סוף דבר אני מקבלת את העתירה וקובעת כי על העיריה לספק לעותרת שירותי פינוי כל האשפה, אלא אם יחוקק חוק עזר שיקבע אחרת.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 24122-10-18 מרזוק ואח' נ' מנהל הבחירות מועצה מקומית ערערה ואח': לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא העותרים .1 ג'מיל מרזוק .2 רשימת מועמדים אל-בלד .3 מוחמד מרזוק .4 סאהר מרזוק .5 אשרף מרזוק .6 פאטמה מראזקה .7 רנא מראזקה ע"י ב"כ עו"ד גזמאוי ועו"ד אבו ואסל המשיבים .1 מנהל הבחירות מועצה מקומית ערערה .2 הממונה על הבחירות-משרד הפנים .2 מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד י' דאוד מפרקליטות מחוז חיפה פסק דין

העותרים טוענים כי רשלנות מנהל הבחירות, שלא בדק במועד את מיסמכי הרשימה, עלולה לפגוע בזכותם להבחר, לפגוע ברצונם של הבוחרים התומכים ברשימה, ולסכל את תכלית עריכת הבחירות ברשויות המקומיות.

בבג"צ 6654/98 הלפרין נ' פקיד הבחירות עריית הרצליה, פ"ד נב(5) 348 (1998) מבהיר בית המשפט את "החשיבות הרבה שבמילוי קפדני של הוראות חוק הבחירות, לטובת הרשימות המתמודדות, החברים בהן, התומכים בהן, ולטובת האנטרס הצבורי כולו" (עמ' 348) והוסיף בהמשך "[...] דרך זו היא המפתח למימושה המלא של זכות היסוד לבחור ולהבחר" (ההדגשה במקור- ר'.ס').

בסעיף 35(ב) נאמר: רשימת מועמדים תכיל שמות של זכאים להבחר שהסכימו להכללת שמם ברשימה; מספר המועמדים לא יפחת משליש מספר חברי המועצה העומדת לבחירה ולא יהיה יותר מכפל אותו מספר; השמות יהיו מסומנים כל אחד במספר סדורי; הרשימה תפרט ביחס לכל מועמד את הפרטים שייקבעו בתקנות.

...

הקביעה ולפיה רשימת העותרים נפסלה בשל העדר מספר מזערי של מועמדים שחתמו על כתבי הסכמה מחייבת את המסקנה כי לא ניתן תקן את החסר במסגרת הוראות סעיף 40 לחוק הבחירות.

סוף דבר כאמור עד כה הגעתי למסקנה כי בדין פסל מנהל הבחירות את רשימת העותרים וכי לא ניתן לתקן את הפגם שנמצא בהתאם להוראות סעיף 40 לחוק הבחירות.

אשר על כן אני דוחה את העתירה.

לטענת העמותה, בדברי ההסבר לתיקון החוק במסגרתו הוסף סעיף 122א(ט), הקובע את תקופת הצינון של חברי מועצה ברשויות המקומיות, הובהר שתכליתו העיקרית היא מניעת השפעה על הרכב מליאת מועצת הערייה באמצעות הבטחת התקשרויות חוזיות לחברי מועצה מכהנים.

נוכח האמור, קיימות מספר הוראות חוק ספציפיות בדיני השילטון המקומי העוסקות בנגוד עניינים - אישי ומוסדי - של חברי מועצה ברשות מקומית.

במגמה למנוע תופעות של שחיתות המידות העשויות לנבוע מקשרים בין הרשות שפלוני מכהן בה בתפקיד מפתח לבין 'קרובו', בין שהן נגרמות בפועל ובין שהן עשויות לגרום אך ללזות שפתיים; וכבר היה מעשה בראש ערייה אחד שמינה את גיסו למנכ"ל הערייה ובית-משפט זה פסל את המינוי לפי הלכת ניגוד האינטרסים שהיא - כך נאמר ­"עיקרון יסוד אוניברסאלי 'המרחף' מעל כל דברי החקיקה הרלבאנטיים ואין מפעילים לגביו את הכלל שיש ללמוד דבר משתיקת המחוקק": בג"צ 2419/94 [1] .

הסוגיה התעוררה בשנית בבג"ץ 5835/17 אלאימאן שירותי חברה ורווחה נ' עריית קלאנסווה (17.7.2018) (להלן: ענין אלאימאן), שם הוגשה עתירה נגד סרוב שר הפנים לאשר היתקשרות הערייה עם חברה בעלת זיקה לחבר המועצה.

בדחותו את העתירה קבע בית המשפט לענייננו - "ביסוד סעיף 122א(א) לפקודה, עומדים עיקרון טוהר המידות ואיסור ניגוד עניינים, עקרונות שהם מנשמת אפו של מנהל תקין (ראו: בג"ץ 7805/00 אלוני נ' מבקרת עריית ירושלים, פ"ד נז(4) 577, 596 (2003)). החלטת שר הפנים מתיישבת עם הפרשנות הראויה לסעיף 122א(ב)(3), כפי שעולה מבג"ץ 3030/96 עריית ירושלים נ' כחילה, פד"י נ(5) 565 (1997) (להלן: ענין כחילה). מפסק הדין עולה כי ככלל אין לאשר התקשרויות בין ערייה לחבר מועצה או קרובו, אלא במקרים חריגים הכרוכים בנסיבות מיוחדות...

...

עמדה זו, כאמור, אינה מקובלת עלי.

מכל המקובץ עולה שאף כי העובדה שמדובר במינוי למשרת אמון היא נסיבה רלבנטית, אין היא בהכרח נסיבה המקלה על מתן אישור העסקה של חבר מועצה שחדל מכהונתו, ובוודאי שאין לקבל את עמדת המשיבים לפיה עצם העובדה כי מדובר במינוי למשרת אמון, מפיגה את החששות אותם באו סעיפים 122א(א) ו-122א(ט) לפקודה למנוע, ויש לראות בה, לבדה, נסיבה מיוחדת המצדיקה חריגה מהכלל הקבוע בסעיף 122א(א).

בנסיבות המקרה דנן, אף שמלכתחילה היה מקום לדחות את בקשת העירייה לאישור מינוי משיב 4 כמנכ"ל העירייה, בהעדר נסיבות מיוחדות שהצדיקו זאת, הרי שבדיעבד, בהתחשב במכלול הנסיבות - לרבות עמידתו של משיב 4 בתנאי הכשירות למשרה, העדר אינדיקציה למהלך פוליטי פסול ולפגיעה בטוהר המידות, ובעיקר לאור השיהוי בהגשת העתירה בעטיו מדובר במצב בו משיב 4 כבר מכהן בתפקידו מזה קרוב לשנה וחצי - אני סבור כי אין מקום להתערבותנו בהחלטות מועצת העירייה ומנכ"ל משרד הפנים לאישור המינוי.

ב לתבחינים) באופן שיוויוני למפתח שנקבע למוסדות חינוך רגיל כך שיהיה בשיעור של לפחות פי 4 מהמפתח למוסדות חינוך רגיל, ולבטל את המפתח המפלה שנקבע בתבחינים החדשים באופן אחיד לשני סוגי המוסדות.

מדי שנה מגישה ועדת התמיכות לאישור המועצה המלצה לתבחינים על פיהם יחולקו התמיכות כמתחייב מ'נוהל התמיכות במוסדות ציבור על ידי רשויות מקומיות' שפורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים (מס' 4/2006) (להלן: נוהל תמיכות - נספח ב' לעתירה).

לטענת העותרת, התבחינים שאושרו במועצת העיריה ביום 29.8.2021 לשנת 2022 הם חדשים ושונים באופן שהם שוללים לחלוטין את התמיכה במוסדות חינוך מיוחד לפי כמות כיתות או גנים (להלן תמיכות לפי כמות), שוללים לחלוטין את התמיכה במוסדות חינוך מיוחד השוכרים מבנים ככל שהם אינם עומדים בתנאי סף חדשים ודרקוניים (להלן: תמיכות בגין שכירות), ונקבע מפתח מ"ר לתלמיד הזהה לתלמידי החינוך הרגיל והחינוך המיוחד, בשונה ממה שהיה בעבר.

כתוצאה מהשינוי האמור בוטלה תמיכה בסך של 442,500 ₪ שקבלה העותרת בשנת 2021 בהקשר זה. תמיכות בגין שכירות – בין השנים 2013 – 2017 ניתנה תמיכה לדמי שכירות בהתאם לדמי השכירות ששולמו בפועל, כנגד הצגת חוזה שכירות (נספח ה' לעתירה).

הצעת תבחינים הכוללת את השינויים כלפיהם מופנית העתירה (שאינה זהה להצעת התבחינים שנשלחה אליהם ב- 29.6.21) וכן חוות דעת היועצת המשפטית צורפו לסדר היום שנשלח לחברי המועצה לקראת ישיבת המועצה שנקבעה ליום 15.8.2021 (להלן ההצעה המתוקנת) (ראה נספחים 1 ו- 2 לתצהירו של מר יצחק ישראל).

...

במוסדות החינוך הרגיל נותרה התמיכה בעינה והתוצאה היא כי מוסדות חינוך רגיל מקבלים תמיכה לפי מספר כתות ומוסדות החינוך המיוחד כלל אינם מקבלים תמיכה לפי מספר כתות.

התוצאה המפלה מחייבת את המסקנה שקביעת התבחינים נגועה בשיקולים פוליטיים זרים.

סוף דבר העתירה מתקבלת.