מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירות נגד לשכת עורכי הדין בעניין בחינות הלשכה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בעקבות פסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 4685/23 סולומון נ' לישכת עורכי הדין בישראל, מיום 27.7.23, שאפשר הגשת ערר נוסף על מטלת הכתיבה במועד הבחינה אליה ניגשה העותרת, הגישה העותרת ערר שני על הציון במטלה זו. גם בערר זה הוענק לה ציון של 11 נקודות עבור מטלת הכתיבה (נספח 5 לכתב התשובה), אף שחלוקת הנקודות בין שלושת הממדים הנבחנים במטלה (הממד הלשוני, ממד האירגון וממד התוכן) היתה שונה מזו שנקבעה בערר הראשון.
בדומה נקבע כי החלטה שניתנה בגין טעות אינה יוצרת אינטרס הסתמכות לגיטימי ואינה מקימה הבטחה מינהלית (ראו לדוגמה בג"צ 1038/22 חברת אלפלוגה למוצרי מזון נגד משרד הכלכלה והתעשייה, מיום 2.6.22, בפסקות 15-14 לפסק-הדין).
יתרה מזו: אף לו ניתן היה לטעון כי טעות טכנית שהביאה לפירסום הודעה כלשהיא עולה כדי הבטחה – ואיני סבור כך – הרי שקיים אינטרס צבורי המאפשר למשיבות לשוב בהן מהבטחה זו. בעיניין זה יש לזכור כי מתן רישיון לעריכת דין "אינו עניין בין הנבחן לבוחן בלבד. צד ג' הוא הציבור. תכליתו היא שהמחזיק ברישיון עונה על סטאנדרט מקצועי מסוים" (עע"מ 6674/17 אסד נ' לישכת עורכי הדין בישראל, מיום 3.12.17, בפיסקה 8 לפסק-הדין).
...
כפי שיובהר להלן, דין העתירה להידחות.
לנוכח כל האמור לעיל, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

העתירה מכוונת נגד משרד המשפטים (להלן: המדינה) ונגד לישכת עורכי הדין (להלן: הלישכה).
עוד מציינת המדינה, כי הסעד שבקש העותר הנוגע לציון המעבר בחלק הדיוני של בחינת ההסמכה התייתר, משום שתיקון מס' 4 לתקנות לישכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962 (להלן: תקנות הבחינות), מיום 27.1.2019, אשר הוחל למפרע החל ממועד שינוי מתכונת הבחינה, הוריד את סף המעבר בה מ-65% ל-60% עבור כלל הנבחנים.
...
טענות העותר בעניין זה נדחות אפוא.
העתירה נדחית אפוא.
העותר ישלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות בסך של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏א' באדר התש"ף (‏26.2.2020).

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העתירה המופנית נגד ההחלטה שלא לאפשר לעותר מפגשים פתוחים עם עורכי דינו(עת"א 66168-11-21): סעיף 45 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971, שעניינו פגישת אסיר עם עורך דין, קובע כי: "(א)  אסיר זכאי להפגש עם עורך דין לשם קבלת שירות מקצועי.
ראוי כי צוות משותף של המחלקה המשפטית בשב"ס, ביחד עם הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין, יבחן בעיות וקשיים המתעוררים על רקע תקופת הקורונה המתמשכת, שסופה אינו ידוע, ויבחן את האפשרויות לשפר את התנאים בהם פועלים סנגורים האמורים להפגש עם לקוחותיהם העצורים והאסירים כדי להעניק להם ייצוג מיטבי, בהתאם לנדרש בחוק.
המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות שב"ס. בשים לב להערות הרוחביות בענין בחינת מימוש הזכות לייצוג בתנאי קורונה וכן בשים לב להערה בעיניין אי הדיוק בהעברת מידע על העברת העותר לכלא אחר תועבר ההחלטה, באמצעות המחלקה המשפטית במחוז הצפון של שב"ס, לבדיקת הגורמים המתאימים.
...
על כן, בנסיבות העניין ולאור המפורט לעיל, העתירה לעניין מפגשי העותר עם ב"כ נדחית.
העתירה לעניין זה נדחית.
מהטעמים שפורטו - שתי העתירות נדחות.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

עתירה מינהלית שהוגשה בעיניין זה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים כנגד המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות) נדחתה ביום 4.6.2023 (עת"ם 32081-03-23, השופט ר' וינוגרד).
בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על ועדת הבחינות של לישכת עורכי הדין באשר לשינוי אופן בדיקת העררים מבלי שהנבחנים יודעו על כך, אולם קבע שאין די בכך על מנת להושיט למערערים את הסעד העקרי שבקשו – מתן תוספת נקוד למטלת הכתיבה בהתאם לתקנה 18ה1(א) לתקנות לישכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים, ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962 (להלן: תקנות הבחינות).
...
על רקע האמור נדרשה הכרעתנו.
לאחר ששקלנו את הדברים אנו סבורים שדין הערעור להתקבל בחלקו.
להשלמת התמונה יצוין כי ערב החתימה על פסק דיננו זה הגיעה לידינו בקשה מטעם המערערים להגיב על האמור בהודעת המשיבות מיום 25.7.2023, אך נוכח התוצאה שהגענו אליה לא ראינו לאפשר למערערים לעשות כן. אנו מורים אפוא על קבלת הערעור בחלקו כמפורט לעיל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים בפני כב' השופט א' דראל, סגן נשיא 16 יוני 2024 עת"מ 50678-05-24 אבו גווידר ואח' נ' לישכת עורכי הדין בישראל ואח' בעיניין: 1. וואג'יה אבו גווידר 2. קארין חיה בן שושן 3. אלכסנדרה אסטרוב 4. אסי כלפון ע"י עוה"ד שי דקס, יריב לנקרי העותרים 1. לישכת עורכי הדין בישראל 2. ועדת הבחינות של לישכת עורכי הדין ע"י עוה"ד מירית שלו, מאיה מאור המשיבות פסק דין
הינה כי-כן, בבואו של בית המשפט לבחון עתירות המופנות נגד שאלות שנכללו במבחני ההסמכה של לישכת עורכי הדין, על בית המשפט להתייצב מאחורי "מסך בערות משפטי" ולבחון את השאלות מנקודת המבט המנהלית בלבד, כפי שהיה בודק שאלה שנכללה במבחני הסמיכה למקצועות הרפואה.
...
בהינתן המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בטענת השיהוי אף שיש בה ממש.
סיכום העתירה נדחית.
העותרים ישלמו למשיבות את הוצאותיהן בסכום של 2,500 ש"ח. בקביעת סכום מתון יחסית נתתי דעתי לחזרת העותרים מעתירתם ביחס לשתיים מארבע השאלות ולקשיים שפורטו על ידי אחת מהעותרים בתום דיון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו