עתירות נגד החלטות הממונה על חופש המידע במשרד הפנים

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כב' סגן הנשיא י' נועם עת"מ 54247-04-15 התנועה לזכויות דיגיטאליות ואח' נ' משרד הפנים ואח' העותרות 1. התנועה לזכויות דיגיטאליות 2. התנועה לחופש המידע שתיהן על-ידי ב"כ עו"ד אוריה ירקוני -נגד- המשיבים 1. משרד הפנים 2. רשות האוכלוסין וההגירה 3. הרשות לניהול המאגר הביומטרי שלושתן באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) (חברה זרה ) (משיבה 4 נמחקה כמשיבה בעתירה)DOAN4. (חברה זרה) 3M COGENT5. משיבה 5 על-ידי ב"כ עוה"ד רנאטו יארק ואח' פסק דין

הממונה על חופש המידע במשרד הפנים דחתה את הבקשה לקבלת מידע, בתשובות בכתב ששלחה במועדים 3.2.15 ו-15.3.15, מן הטעם שהמידע המבוקש חוסה תחת ההחרגה של תחולת החוק, לפי סעיף 14(א)(14) לחוק חופש המידע, וכן חל עליו חיסיון מכוח סעיף 23 לחוק המאגר הביומטרי, בעיניין הנחיות ונהלים אודות אבטחת מידע.

בין-השאר ציינה הממונה, כי "מדובר במידע המפרט אלמנטים פנימיים של המערכות הנוגעים בין היתר, לסוגיית אבטחת המידע, כמו כן רמת הפרוט במסמכים האמורים איננה מאפשרת השמטה של פרמטרים או חלקים ממנו, השחרה או השמטה של הפרטים לא תותיר במידע האמור כל המשמעות". העתירה נגד ההחלטה האמורה הוגשה העתירה.

...

החלת המבחן "המהותי" בעניין תחולת סעיף 14(א)(14) לחוק חופש המידע, מובילה, אפוא, למסקנה, כי גם המידע המבוקש בעניין המכרז הראשון הוא מידע שחוק חופש המידע לא חל עליו, בהיותו מידע שנוצר, שנאסף או שמוחזק בידי הרשות הביומטרית בלבד.

אשר על-כן, העתירה נדחית.

העותרות תשלמנה, יחד ולחוד, למשרד הפנים וכן למשיבה 5, הוצאות בסך כולל של 10,000 ש"ח לכל צד. מזכירות בית-המשפט תודיע טלפונית לצדדים על מתן פסק-הדין ותמציא להם עותקים ממנו.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כב' השופט דוד מינץ 03 ספטמבר 2014 עת"מ 27118-03-14 בעיניין: מ.א. רוי בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד קארן בכור, אבי אברמוביץ העותרת - נ ג ד - 1. מדינת ישראל המשרד לבטחון פנים האגף לרשוי כלי יריה מחוז צפון 2. מר יואל לוי- ממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד לבטחון הפנים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד עמיצור איתם המשיבים פסק דין

עתירה כנגד החלטת המשיבים שלא ליתן לעותרת את מבוקשה בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק").

היא פנתה במהלך חודש אוגוסט 2013 למשיבים - המשרד לבטחון הפנים (להלן: "המשרד" או "המשיב"), והממונה על חופש המידע במשרד - בבקשה לעיין במכתב תלונה אשר נודע לה כי הוגש נגדה.

...

לעותרת אף התברר כי בעקבות הגשת התלונה, נערכה בדיקה על ידי גורמים באגף כלי ירייה במשרד וכן נמנע ממנה לקבל רישיון להפעלת המטווח במשך חודש וחצי, עד אשר בסופו של דבר חזר בו המשרד מהחלטתו ורישיונה של העותרת הושב לה. ביום 3.9.13 ניתנה החלטת המשיב שלא להיענות לבקשת העותרת, לאור החריג הקבוע בסעיף 9(ב)(7) לחוק, לפיו רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שאי גילויו היה תנאי למסירתו או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע.

אינני סבור אפוא, כי במקרה זה קיים חשש ברמה של ודאות קרובה לפגיעה ממשית באינטרס הציבורי להמשך קבלת מידע המעוגן בסעיף 9(ב)(7) לחוק חופש המידע, ולכן דין העתירה להתקבל.

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע עת"מ 6115-03-17 בריגע זרסינסקי נ' מועצה מקומית ירוחם ואח' בפני כבוד השופטת חני סלוטקי העותרת חני בריגע ע"י ב"כ עו"ד גדעון פנר ועו"ד יצחק ששון המשיבים 1.מועצה מקומית ירוחם 2.יניב אפוטה - ממונה על חוק חופש המידע ע"י עו"ד כרמית אהרון-אמונה 3.משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד תמר שגב פסק דין

העתירה שבפניי מופנית כנגד החלטת המשיב 2, ביחס למידע שהתבקש בסעיף ב' לבקשה, קרי הפרוטוקולים של וועדת המכרזים, כמפורט לעיל.

פרשנות העותרת אינה מתיישבת גם עם האמור בסעיף 22 (ט) לתוספת לצוו המועצות המקומיות, לפיו: "לאחר קבלת החלטה סופית של הוועדה רשאי כל מישתתף במיכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הוועדה, ובהצעת הזוכה במיכרז." בנגוד ללשון סעיף 1 לחוק חופש המידע הנוקט במילים "כל אזרח או תושב", סעיף 22(ט) הנ"ל מייחד את זכות העיון ל"כל מישתתף במיכרז".

...

לטענת המשיבים יש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפייה של העותרת.

לסיכום טענו המשיבים כי בית המשפט לעניינים מנהליים לא יחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו, כל עוד הפעילה שיקול דעתה כדין וההחלטה שקיבלה עומדת במבחן הסבירות, באופן שרק חוסר סבירות קיצוני יצדיק את ביטול ההחלטה.

לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 2416/18 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין המערערת: חני בריגע נ ג ד המשיבים: 1. המועצה המקומית ירוחם 2. יניב אפטור - ממונה על חוק חופש המידע 3. משרד הפנים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת ח' סלוטקי) בעת"מ 6115-03-17 מיום 13.2.2018. תאריך הישיבה: כ"ד בשבט התשע"ט (30.1.2019) בשם המערערת: עו"ד גדעון פנר; עו"ד יצחק ששון בשם המשיבים 2-1: עו"ד כרמית אהרון-אמונה בשם המשיב 3: עו"ד ערין ספדי-עטילה ][]פסק-דין

]השופט מ' מזוז: ערעור זה מכוון נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת ח' סלוטקי) מיום 13.2.2018 בעת"מ 6115-03-17, אשר דחה את עתירת המערערת נגד החלטתו של המשיב 2, הממונה על חופש מידע במועצה המקומית ירוחם (להלן: הממונה) לדחות את בקשתה לקבלת מידע.

...

בית המשפט קבע כי טעם זה לא מהווה עילה שצריכה לגרום לרשות ציבורית לשקול את סירובה למסור את המידע במסגרת סעיף 10 לחוק, שכן העניין הציבורי בגילוי המידע שעל הרשות לשקול מכוח סעיף זה, מוגבל לטעמים המפורטים בסעיף 10 – "שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או שמירה על איכות הסביבה". המדינה (משרד הפנים) צורפה כמשיבה לעתירת המערערת.

במהלך הדיון לפנינו הבענו את עמדתנו כי לאחר בחינת הענין אנו סבורים כי שגה בית משפט קמא בקביעתו לפיה יש לראות בהוראת סעיף 6 לתוספת כהוראה האוסרת מסירת מידע אודות מכרזי הרשות המקומית בגדר בקשת חופש מידע (כפי שיבואר בהמשך).

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את פסק דינו של בית משפט קמא ואת ההוצאות בהן חויבה המערערת בגדרו.

לפני שתי עתירות שהדיון בהן אוחד ביום 29.9.2020 בהתאם לבקשה מוסכמת שהגישו הצדדים: עת"ם 55422-02-20 (להלן – העתירה הראשונה) ועת"ם 40303-03-20 (להלן – העתירה השנייה), אשר כוונו שתיהן כנגד החלטות המשיב 1, הממונה על חופש המידע במשרד הפנים, בבקשות העותר לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

...

כפי שנראה, לאור המסקנה המשפטית העומדת בבסיס פסק דין זה, הרי שהפרטים שהתבקשו אינם דרושים לצורך הכרעה בעתירה ועל כן אין להיעתר לבקשה (סעיף 11(ד) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונערך לפני דיון, הגעתי לכלל מסקנה שדינה של העתירה להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן.

לפי העותר, יש לקרוא את המונח "מידע" בסעיף, בהתאם לפרשנות תכליתית תוך הפניה לדברי ההסבר לחוק חופש המידע, כמשמעותו בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009, כך שיקרא במשמעות "מידע המצוי במאגר הביומטרי". אין בידי לקבל טענה זו, המנוגדת ללשון הסעיף ולאופן שבו פורש הסעיף בפסיקה לגבי הרשות לניהול המאגר הביומטרי (ראו בנוגע למידע הנוגע לפעילות ועדות מכרזים של רשות האוכלוסין ומשרד הפנים, כחלק מפעילות הרשות לניהול המאגר הביומטרי: עת"ם (מינהליים י-ם) 54247-04-15 התנועה לזכויות דיגיטליות נ' משרד הפנים, פס' 41 (אר"ש 31.7.2019)) וכן בניגוד לאופן בו פורש לגבי גופים אחרים המנויים בסעיף 14 (לעניין משמעות העברת המידע מגוף המנוי בסעיף 14 לידיים פרטיות, ראו: דנ"מ 8020/15 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד ראש הממשלה (אר"ש 8.6.2016); לעניין המיקום שבו מוחזק המידע, ראו: עע"מ 4349/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד ראש הממשלה (אר"ש 3.11.2015)‏‏).

נוכח המקובץ הרי שדינן של העתירות להידחות.