עתירות נגד הגבלות על עצור: הפרדה מאסירים וקשר עם משפחתו

לטענת ב"כ העותר, טענת ב"כ המשיבים ולפיה במסגרת שלילת טובות הנאה, העצור מנוע טלפונים ומכאן הסמכות להגביל שיחותיו עם באי כוחו מוטעית שכן הפקודה הדנה בשלילת טובות הנאה מכוונת לקשר הטלפוני של אסירים עם בני משפחתם ומשכך שיחות העותר עם באי כוחו אינן פריבילגיה אלא זכות חוקתית ראשונה במעלה.

טיעוני ב"כ המשיבים: בכתב התשובה נטען כי כנגד העותר מידע מודיעיני בדבר סכסוכים, כוונות פגיעה, קשר עם עבריינים, פעילות פלילית, הלכי רוח לאור פרשת 512 ו – 1131 המצדיקים הצרת צעדיו של העותר.

הדברים הללו נכונים שבעתיים בנסיבות שלפנינו, כאשר עסקינן בעותר שנימצא כבר תקופה ממושכת באגף הבידוד, על כל המשתמע מכך מבחינת הפגיעה בזכויות רבות, מעבר לפגיעה הנובעת מעצם המאסר, ובכלל זה הגבלה על משך הזמן של קשר טלפוני לכולי עלמא".

העותר שבפני מצוי בהפרדה זמן ממושך, כאמור לא הונחה תשתית מודיעינית המצדיקה הגבלת שיחותיו עם עורכי דינו וסבורני כי הגבלת שיחותיו עם באי כוחו הנה בלתי מידתית נוכח הקף כתב האישום, מספרם של העדים וניהול הליך ההוכחות פעמיים בשבוע החל מחודש נובמבר 2018 והגבלה מעיו זו מצריכה חקיקה.

...

העותר שבפני מצוי בהפרדה זמן ממושך, כאמור לא הונחה תשתית מודיעינית המצדיקה הגבלת שיחותיו עם עורכי דינו וסבורני כי הגבלת שיחותיו עם באי כוחו הינה בלתי מידתית נוכח היקף כתב האישום, מספרם של העדים וניהול הליך ההוכחות פעמיים בשבוע החל מחודש נובמבר 2018 והגבלה מעיו זו מצריכה חקיקה.

לאור האמור הנני מקבלת את העתירה ומורה ביטול החלטת המשיבים להגביל את הקשר הטלפוני של העותר עם באי כוחו ל- 15 דקות ביום לכל עורך דין.

סבורני כי לאור העובדה שבנסיבות דומות עתרו המשיבים לעכב ביצוע ההחלטה ביום 1.8.18, הביצוע עוכב אלא שהמשיבים לא הגישו רע"ב לבית המשפט העליון ולמעשה עיכוב הביצוע הסתיים (עת"א 56557-05-18 פרש נ' שב"ס), שעה שב"כ המשיבים טען בפני כי לאחר תום פגרת בתי המשפט יוגש רע"ב בעניין זה, אין מקום לעיכוב ביצוע ההחלטה.

נטען כי ניתן להתיר לעותר קיום ביקורים סגורים, באמצעות טלפונים הנמצאים בהאזנה, ובנוכחות סוהר, ובכך להפחית את מידת הנזק שניגרם לו. זאת, במיוחד בשים לב לכך שאין לבני משפחתו כל קשר לאישומים נגדו.

אשר להטלת הגבלה על שיחות הטלפון של העותר, הגבלה זו מונעת מהעותר האפשרות לקיום שיחות מזדמנות ולקיום קשר עם העולם החיצון, ללא הצדקה, בפרט כאשר באפשרות המשיבה להאזין לשיחותיו.

מבחינה אופראטיבית נקבע, כי "שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת כמבוקש בעתירה (או 4.5 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת)", וכי "המדינה תעשה את הנידרש לכך שתוך 9 חודשים, מיום מתן פסק הדין, יועמד שטח מחייתו של כל אסיר ועצור על 3 מ״ר לפחות, לא כולל שטח השירותים והמקלחת; תוך 18 חודשים החל מיום פסק הדין יועמד שטח מחייתו של כל אסיר ועצור על 4.5 מ״ר כולל שטח השירותים והמקלחת או 4 מ"ר בלעדיהם, לפחות". ביקרתי בתאו של העותר עובר לדיון, ומצאתי כי אכן מדובר בתא קטן.

נכון הדבר גם ביחס לרע"ב 50/12 בעיניין בר מוחא, בו נילקחה בחשבון תקופת ההפרדה הממושכת של 6 שנים בה היה נתון האסיר; בעיניין עזרן הותרו לעותר ביקורים וטלפונים במיגבלות שונות והדיון נסוב סביב מידתיות ההגבלות; ומכאן לענייננו.

...

לאחר שעיינתי במסמכי הרשות ובמידע האמור, באתי לכלל מסקנה כי הארכת החזקת העותר בהפרדה נערכה על ידי הרשות כדין.

לאור האמור, העתירה נדחית.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"א 14044-05-18 הייב(עציר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח' עת"א 43025-05-18 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' הייב(אסיר) בפני כבוד השופט יוסף בן-חמו העותר בעת"א 14044-05-18 המשיב בעת"א 43025-05-18 גולן הייב המשיבים בעת"א 14044-05-18 המבקשת בעת"א 43025-05-18 1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2. מדינת ישראל החלטה

· בעיניינו של העותר היתקיים דיון בשתי עתירות שהדיון בהן אוחד : 40742-11-17 - בקשת המדינה להארכת החזקה בהפרדה ועת"א 4854-10-17 – עתירה של האסיר נגד ההחלטה של שב"ס להחזיקו בהפרדה ושלילת ביקורים במיגבלות שונות שהוטלו עליו.

נקבע בהחלטה כי קיים חשש ממשי להעברת מסרים אם יתאפשר לעותר להפגש עם בני מישפחה ולכן נדחתה גם בקשתו לאפשר ביקורים והקלות בתנאי ההחזקה.

ההגבלות תואמות את הוראות פקנ"צ 04.36.00 "קשר טלפוני עם האסיר". ההחלטות על ההגבלות השונות מתבססות על חמ"ן שהצטבר בעיניינו של העותר, חמ"ן המצביע על כך שהעותר ממשיך בפעילות פלילית אינטנסיבית מתוך כותלי הכלא וכן מתוך כותלי בית המשפט, כאשר הוא מובא לדיון.

לא ניתן לו ליצור קשר עם העולם החיצון, פרט לעורכי דינו.

...

הגעתי למסקנה שהתקיימו העילות המצדיקות המשך החזקתו של העותר בהפרדה.

לפיכך, אני מורה על המשך החזקתו של העותר בהפרדה לתקופה נוספת של 6 חודשים החל מיום 23/5/18.

עתירתו של העותר נגד תנאי החזקתו ומתן הקלות, נדחית בזה.

בפניי שתי עתירות שהדיון בהן אוחד ועניינן בהגבלות שהוטלו על העצור [להלן: "המשיב" או "העצור"]: הפרדה מאסירים אחרים [עתירת שב"ס] וקשר עם משפחתו באמצעות טלפונים וביקורים [עתירת המשיב].

אין מחלוקת כי התייחדות היא מסוג הצרכים של העצור ומשפחתו, הנמנעים עם עצם המאסר או המעצר, אולם אין מדובר בזכות מוחלטת אלא בטובת הנאה [ראו סע' 1 בפקודת הנציבות מס' 04.47.00; רע"ב 8326/16 וידובסקי נ' שירות בתי הסוהר [פורסם בנבו] (1.1.2017)]; ועל הרשות המוסמכת לשקול את צרכיו של האסיר לקיום יחסי אישות, כנגד האינטרסים הנוגדים על-פי עוצמתם, ובכלל זה שקולי סדר, ביטחון ומשמעת בכלא, ולאזן ביניהם כראוי [ראו גם: רע"ב 2416/05 פלוני נ' שרות בתי הסוהר, פ"ד סב(3), 13].

...

איני מקבל את טענת המשיב כי ניתן לסמוך עליו שיכבד את אשתו ולא יגרור אותה לעולמו.

לעת הנוכחית, לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטתה הסבירה של הרשות המוסמכת בעניין זה. סוף דבר נוכח כל האמור לעיל יש לקבוע כי המידע המודיעני אכן מלמד על תמונה כוללת של מסוכנות הנובעת מקשריו של המשיב ומימוש קשרים אלו לשם הפרת הסדר הציבורי מחוץ ובתוך בית הסוהר.

על כן - עתירת המדינה בעת"א 10545-08-22 מתקבלת ובית המשפט מורה על המשך השמתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד עד ליום 11.11.2022; באשר לעתירת העצור בעת"א 21504-08-22, ובהסתמך על אותו מידע מודיעיני, הרי שבכפוף להקלה בהגבלות כמפורט בתגובת שב"ס מיום 21.8.2022, העתירה נדחית על כל חלקיה.

העותר מרצה עונש מאסר בן 18 שנים ושבעה חודשים בגין עבירות של הלבנת הון, ניהול ארגון פשיעה, סחיטה בכוח ועבירת איומים שבוצעה בין כותלי הכלא וכן עצור עד תום ההליכים המשפטיים בגין שני כתבי אישום נוספים המייחסים לו עבירות של רצח, קשירת קשר לפשע, חטיפה, ניסיון רצח ופציעה באמצעות נשק קר. עת"א 10496-11-18 לטענת העותר, הוא שוהה כימעט 12 שנים ברציפות בהפרדה ארצית, מעולם לא עשה שימוש לרעה בטלפון, הוא מנהל תיק רחב הקף אשר מייחס לו שלושה אישומים, ביניהם אישום ברצח, שמיעת ההוכחות תחל בחודש אפריל 2019 והוא זקוק לזמן שיחה עם הסנגורים המייצגים אותו על מנת להכין הגנתו.

מדובר בפגיעה קשה בזכויות היסוד שלו, הוא מרצה מאסר ארוך, מרביתו בתנאי הפרדה וביקורי בני משפחתו מחזקים אותו, בהתאם לפקודת הנציבות 04.36.00 נתן להצמיד סוהר לצורך האזנה לשיחות טלפון של אסירי הפרדה, ומיגבלות אלה "נולדו" ערב הדיון בעתירתו להרחיב את שעות שיחות הטלפון שלו עם באי כוחו.

כיום, על פי החלטת בית המשפט, מיכסת השעות היא שלוש שעות ביום אלא שבתיקים המתנהלים כנגד העותר האוחזים באישומים חמורים, יש כ- 400 עדי תביעה, צוות ההגנה מונה שלושה סנגורים , העותר אינו מנצל את מיכסת השעות מאחר ושמות באי כוחו לא הוזנו למערכת השחף והוא אינו יכול לשוחח עמם בשל כך, העברת מסרים יכולה להתבצע גם בחמש דקות שיחה, המידע הנו מידע "מוזמן", העותר לא עושה שימוש לרעה בשיחות עם בני משפחתו ולכל היותר מספר לאישתו על חומר חקירה שהומצא לו ובמקרה דומה, בעת"א 41962-07-16 מדינת ישראל נ' חסין , ניתנה החלטה על ידי במסגרתה הוריתי לשב"ס לאפשר למשיב לנהל שיחות טלפון עם באי כוחו במשך 3 שעות ביום ושעה נוספת עם בני משפחתו לנוכח הקף ומורכבות התיקים המתנהלים כנגדו וכל זמן שמשפטו מיתנהל.

באשר לשיחות וביקורי בני משפחתו של העותר, הרי שלאור הזמן הממושך בו שוהה העותר בהפרדת יחיד, יש להקל עמו ולו הקלת מה בקשריו עם בני משפחתו.

...