עתירות נגד אכיפת דיני תכנון ובנייה ביהודה ושומרון

בית משפט לעניינים מקומיים באריאל ת"א 44974-07-19 ויניק ואח' נ' חרמש/ כפר שיתופי להתיישבות בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אריאל ברגנר התובעים 1. גיל ויניק 2. רינה ברגמן 3. יהושע אליקים ברוק 4. בועז אברהמי הנתבעים 1. חרמש/ כפר שיתופי להתיישבות בע"מ 2. ועד מקומי חרמש 3. הוועדה לתיכנון ובניה שומרון 4. המינהל האזרחי איזור יו"ש 5. מועצה אזורית שומרון החלטה

בשנת 2018 ניכנס לתוקפו תיקון מס' 117 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 המסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לידון בעתירות בנושא אכיפת דיני התיכנון והבניה באיזור יהודה והשומרון וכמפורט בפרט 2 לתוספת הרביעית לחוק כמצוטט להלן.

(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הרביעית, הפועלים ביהודה והשומרון (להלן – האיזור), בעיניין המנוי בתוספת הרביעית, ולמעט עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הבטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן – עתירה מנהלית בעינייני האיזור)" (ההדגשה אינה במקור).

...

משכך אפוא אני סבור כי הסמכות לדון ולהכריע בטענות התובעים נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

לאור כל האמור הבקשה מתקבלת.

אני מורה על סילוק התובענה מחמת היעדר סמכות עניינית.

השופט מ' מזוז: עניינה של עתירה זו בבקשת העותרת להורות למשיבים לנקוט בפעולות אכיפה נגד מבנים שניבנו שלא כדין באיזור יהודה והשומרון (להלן: האיזור).

מערכת השיקולים בנושא הרגיש של אכיפת דיני תיכנון ובנייה בכלל, ובאיזור יהודה ושומרון בפרט, טומנת בחובה ראייה כוללת, שמביאה לידי ביטוי לא רק את מידת הפרת החוק, אלא גם את 'המרקם החברתי הרלבנטי.

...

לאחר עיון ושמיעת טענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות וזאת מהטעמים עליהם אעמוד בתמצית להלן.

סוף דבר: אין מדובר בענייננו במקרה בו רשויות האכיפה "מתנערות כליל מחובתן לאכוף את החוק", וממילא לא ראינו גם במקרה זה כמו במקרים אחרים עילה להתערב בשיקול דעת המשיבים באשר לסדרי העדיפות באכיפה.

אשר על כן העתירה נדחית.

]השופט א' שטיין: במסגרת העתירה שלפנינו ביקשה העותרת, עמותת רגבים, שורה של סעדים בקשר עם אכיפת דיני התיכנון והבנייה ביהודה ושומרון על קוי חשמל ועמודי חשמל, שלטענתה הוצבו ללא היתר מצפון לישוב אפרת שבגוש עציון (להלן: הבנייה הבלתי חוקית).

אלא שלאחר הגשת העתירה (ולא בהכרח בעקבות הגשתה) משיבי המדינה החלו לנקוט בפעולות אכיפה נגד אותה בנייה בלתי חוקית.

...

כמו כן טענו משיבים אלה כי דין העתירה להידחות גם לגופה.

כן הוסיפה העותרת וביקשה מאתנו כי נורה למשיבים – "לחילופין" – "להגיש הודעת הבהרה ביחס למיקום עמודי החשמל הבלתי חוקיים במדרג סדרי העדיפויות לאכיפה, תוך ציון המועד בו צפוי מימושם של הצווים". לאחר בחינת העתירה, השינויים שחלו מאז הגשתה, ומכלול טענותיה של העותרת, באנו למסקנה כי העתירה מיצתה את עצמה במתכונתה הנוכחית ודינה להידחות.

סוף דבר – העתירה נדחית.

כפי שנקבע זה מכבר בפסיקתו של בית משפט זה, תכליתו של הצוו היא הבטחת אכיפה מהירה ויעילה של דיני התיכנון והבניה באיזור יהודה ושומרון (להלן: האיזור), תוך מתן מענה מהיר ויעיל לניסיונות החוזרים והנשנים לעשיית דין עצמי ולקביעת עובדות בשטח (ראו, בין היתר, עניין אגודת "סנט-איב", פסקה 24; בג"ץ 4425/22 בורהאן לאפי חמדאן דראגמה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (7.8.2022)).

בשנת 2018 הוגשו עתירות עקרוניות כנגד הצוו, אשר נדחו תוך שנקבע כי: "המשיבים ציינו בהקשר זה כי בכוונתם לנקוט בתכנית הרצה ("פיילוט" בלעז) במהלך השנה הראשונה לאכיפת הצוו, במסגרתה ימומש הצוו במספר מוגבל של מקרים הנופלים בגדר הקטגוריות הבאות: מבנים המצויים בשטחי אש; מבנים בקירבה לצירי תנועה ראשיים, מתקנים בטחוניים או תשתיות אסטרטגיות; מבנים שהוקמו בשמורות טבע או באתרים ארכאולוגיים; מבנים שהוקמו בתחומי צוים בטחוניים או במקרים בהם יש למבנים השפעה משמעותית על הבטחון, הסדר צבורי והבטיחות; בניה ישראלית חדשה על קרקע פרטית פלסטינאית או בניה פלסטינאית חדשה על קרקע פרטית ישראלית" (ההדגשות הוספו – י"ע) (עניין אגודת "סנט-איב", פסקה 7).

אוסיף ואומר כי לנוכח ההבדלים ברמת הדיוק של נקודת הציון, תיחום תא השטח שהוגדר כאתר ארכיאולוגי במסגרת ההכרזה המנדטורית היה בגודל 1,000 מ"ר. עם זאת, במטרה לדייק את גבולותיהם של מספר אתרים ארכיאולוגיים באיזור, ביום 10.7.2022 הכריז קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי (שהנו הממונה לפי הצוו בדבר חוק העתיקות (יהודה ושומרון) (מס' 1166) התשמ"ו-1986 בהתאם לסעיף 9(א) לחוק העתיקות, מס' 51 לשנת 1966) כי האתר הארכיאולוגי נשוא העתירה דנן הוא מקום הסטורי המכיל עתיקות (להלן: ההכרזה הפוליגונלית).

...

המשיבים טענו בתגובתם כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה, בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט.

העותר טען בתגובה כי מדובר בהצהרת שווא מטעם המשיבים, שכן במהלך הדיון "הצהירו כי גבולות האתר הארכיאולוגי נקבעו על פי מפה מתקופת המנדט שצורפה להכרזה, כאשר עתה המשיבים מודים ברחל בתך הקטנה כי לא קיימת כל מפה כזו". אין בידי לקבל טענה זו. במסגרת ההודעה הובהר על ידי המשיבים כי בהכרזה המנדטורית האתר לא סומן על גבי מפה אלא באמצעות נקודת ציון שכללה 6 ספרות ולא 12 ספרות כפי שנהוג היום, ועל כן צירפו מפת עזר ובה תיחום גבולותיו של האתר הארכיאולוגי חרבת תתרית כפי שזה הוגדר במסגרתה.

משאלו הם פני הדברים, אין מנוס מהקביעה כי בעניינו של העותר כלל התנאים הנדרשים בצו להפעלת סמכויות האכיפה מתקיימים, על פי מדיניות האכיפה הנוהגת.

סוף דבר – העתירה נדחית.

]השופט י' עמית: עניינה של העתירה שלפנינו בהוראות לסילוק מבנים חדשים מס' 20827 (להלן: ההוראה הראשונה) ומס' 20828 (להלן: ההוראה השנייה) מיום 11.1.2022 (להלן: הוראות הסילוק), שהוצאו מכוח הצוו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצוו), כך שההוראה הראשונה הוצאה ביחס למבנה בלוקים וגג פנל וההוראה השנייה הוצאה ביחס למבנה בלוקים, בכפר רמאדין (להלן: המבנים).

עוד נטען כי זכות הטיעון של העותר מומשה הלכה למעשה עת שהגיש את הבקשה לביטול הוראות הסילוק; כי לעותר ניתן משך זמן מספק לנקוט בהליך המתאים כנגד ההוראות; וכי טענת ההפליה נטענת בעלמא, שכן המבנה הצמוד למבני העותר הנו חממה המשמשת לצרכים חקלאיים בשטח חקלאי, לעומת מבני המגורים שהקים העותר.

כפי שהובהר זה מכבר בפסיקה, תכליתו ומהותו של הצוו בדבר סילוק מבנים חדשים היא לאפשר אכיפה יעילה ומהירה של דיני התיכנון והבניה באיזור יהודה ושומרון (להלן: בג"ץ 7990/21 אבו עראם נ' מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, פסקה 4 (28.9.2022) (להלן: עניין אבו עראם)).

...

המשיבים טענו בתגובתם כי דין העתירה להידחות על הסף בשל עשיית דין עצמי, ולגופה, בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה לסילוק המבנים.

אף לגופם של דברים, דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו.

הנה כי כן, מהאמור לעיל עולה כי מלבד היותם של המבנים במרחק של למעלה מ-200 מטרים, המשיבים שקלו את עניינו הפרטני של העותר, והגיעו למסקנה כי סילוק המבנים עולה בקנה אחד עם תכליות הצו ומדיניות האכיפה שאומצה על ידם.

אשר על כן, העתירה נדחית.